בנקים חייבים לבדוק חתימות על צ'קים מול דוגמאות החתימה המצויות ברשותם, ואם אינם עושים זאת - ישאו באחריות במקרים של זיוף. כך קובע (29.11.12) שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
אברהם יעקב.
חברת זנוה, יבואנית מוצרי פלסטיק וזכוכית, תבעה מ
בנק הפועלים ובנק מזרחי-טפחות 3.4 מיליון שקל, בגין צ'קים מזויפים שנמשכו מחשבונותיה בבנקים אלו. מדובר במעילה של שושנה אפרתי, שהייתה מנהלת החשבונות של זנוה, אשר משכה במשך חמש שנים כ-600 צ'קים בהם זייפה את חתימתו של מנכ"ל החברה, מריו המרשלג. לטענת זנוה, אילו היו הבנקים בודקים את החתימות - היו מגלים שמדובר בזיוף.
יעקב מצא, כי נוהליו של בנק הפועלים קובעים שלא תיבדק אמינות חתימה בצ'קים שמתחת ל-6,000 שקל; אפרתי משכה צ'קים בסכומים של 3,000-1,800 שקל. בבנק מזרחי-טפחות אין בדיקה בצ'קים שמתחת ל-3,000 שקל. לדבריו, אומנם אין לעכב הצגת צ'קים כשרים, אך אין משמעות הדבר שיש להפקיר לחלוטין את עניינו של הלקוח. כאשר הבנק עשה זאת, הוא פעל ברשלנות חמורה.
יעקב מוסיף: "מדיניות זו של הבנק לא הייתה ידועה לתובעת והיא אינה מהווה חלק מההסכם שבין הבנק לתובעת. מטרת ביצוע בדיקת השוואתית בין החתימות המופיעות על גבי צ'קים לבין דוגמת החתימה שנמסרה לבנק היא ברורה ואין צורך להכביר מילים אודות חשיבותה. אין חולק כי מדובר בשירות שהבנק אמור לספק ללקוחותיו, שירות שהלקוחות מצפים לקבלו ומסתמכים על קיומו. דוגמת החתימה של הלקוח לא נמסרת לבנק ללא תכלית כי אם לצורך עשיית שימוש בה ולשם השוואתה אל מול חתימות אחרות המתיימרות להיות חתימת הלקוח כל אימת שמתעורר הצורך בכך.
"ציפיית הלקוח הסביר היא כי הבנק יבדוק טרם חיוב חשבונו כי הוראת החיוב שנמסרה לבנק אכן הוראת הלקוח היא. זוהי חובתו החוזית של הבנק כלפי לקוחותיו. מעמדו המיוחד של הבנק והאמון שרוחש לו הציבור מחייבים הקפדה על קיום חובתו זו. בקביעת נוהל הפוטר את הבנק מבדיקה ביחס לצ'קים מסוג מסוים, הפר הבנק את חובתו החוזית כמו גם את חובת האמון בה הוא חב כלפי התובעת".
עם זאת, הטיל יעקב על זנוה אשם תורם של 35%, משום שבמשך שנים קיבלה דפי חשבון משני הבנקים ולא בדקה אותם לעומק. לפיכך ישלם בנק הפועלים 1.4 מיליון שקל, ומזרחי-טפחות - 670,000 שקל. יעקב דחה את התביעה נגד רו"ח יעקב וקס, שהיה המבקר החיצוני של החברה, לאחר שקבע שלא הוכח שהיה ביכולתו לגלות את המעילה, וזיכה אותה בהוצאות בסך 60,000 שקל.
