בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לפני שבוע - כשהתלהט לרגע ויכוח על תקציב הביטחון - כתבתי על תקציב הביטחון. מאז עושה רותם סלע עבודה נהדרת בדה מרקר - עבודה עיתונאית פשוטה, אך רבת-חשיבות. כדאי לעקוב אחר הסדרה, שהוא מפרסם
במהלך הגירוש - הטיהור האתני של גוש קטיף מיהודים - היו לאלוף דן הראל, שפיקד על פשע המלחמה ביוזמה, בשמחה ובהתלהבות (בניגוד מוחלט להתנהלותו הנרפית, הבטלנית וחסרת-המרץ במלחמה במחבלים וביורי קסאמים), טענות נגד המגורשים, שלא הבינו למה מתנכלים להם חיילי צבאנו. האלוף המדושן-עונג, שיזם לא מעט פעולות בתחום הטיהור האתני (כנראה, כדי לרצות את השמן המושחת מחוות שקמים; וזה השתלם לו מאוד: אחרי הצלחתו הכבירה בגירוש נשלח הראל לנוח בוושינגטון, וכעת הוא סגן הרמטכ"ל), לא הבין מדוע מתנגדים היהודים למעשי הפשע, שהפעיל נגדם. יתר על כן, הראל (שחי היטב מאוד - עד הגירוש וגם אחריו - על חשבון הציבור) אמר, שציבור המגורשים חייב לחיילים ולמפקדים, והתנגדותו לגירוש הנה כפיות-טובה. נזכרתי בהראל מגרש-היהודים כשקראתי את דברי מפקד חיל האוויר - להבדיל - בשבוע שעבר, בעת העברת מערך התובלה מלוד לבסיס נבטים. אלוף עדו נחושתן יצא נגד חשיפת תנאי השירות והמשכורות של אנשי הקבע. לדבריו, "מי שמציג את הדברים הללו חייב להיות רגיש לפגיעה במשרתי הקבע. אני עסוק כל יום בשכנוע אנשים שמה שהם עושים בצה"ל הוא המשימה החשובה ביותר. פרסומים כאלו גורמים לנו נזק". וסלחו לי על האסוציאציה - זה מזכיר לי, שלפני כמה שנים המציאו בצה"ל אגדה, שלצורכי ביטחון, הם צריכים להפסיק לנסוע במכוניות בעלות לוחית זיהוי שחורה. כך, כשלרכב הצבאי (כמובן, רכב תנאי שירות, שמקבל כמעט כל קצין בקבע) לוחית זיהוי צהובה, הם מושכים פחות את העין, טענו. כלומר, כך, יוכלו לנסוע נסיעות פרטיות ברכב ממשלתי מבלי שנוכל להבחין בכך.
|
תאריך:
|
28/08/2008
|
|
|
עודכן:
|
28/08/2008
|
|
אביתר בן-צדף
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מרק טווין
|
28/08/08 21:13
|
|
2
|
|
תורה&עבודה
|
28/08/08 22:08
|
|
|
|
אביתר בן-צדף
|
28/08/08 23:02
|
|
|
|
תורה&עבודה
|
31/08/08 14:15
|
|
אסטרטגיה היא תורה מלאת סתירות ופרדוקסים לוגיים. רק קביעה זו יכולה להקפיץ אנשים ממקומם, כי הרי התחושה היא שרק אם נדע ללכת בקו ישיר אל המטרה ננצח. המציאות, כאמור, הרבה יותר מורכבת ומלאת הפתעות ואסטרטגיה לעולם תצטרך להתבסס על חשיבה מקורית, ניתוח קר ומנוכר, וגם אז אין ודאות מוחלטת שהיא תגבר על כל המכשולים.
|
|
|
כותב מנחם ברוד במאמרו "איזה חינוך הם יקבלו?" (Nfc 27.08.2008): "ערכים שאינם מבוססים על אמונה בה', לעולם יהיו רופפים ונתונים לשינויים. מוסריות המושתתת על נימוקים אנושיים, עלולה להשתנות על-פי הנסיבות והצרכים. רק ערכים הנובעים מאמונה בה' הם מוחלטים ואין להזיזם. הדיבר "לא תרצח" - הוא מוחלט."
|
|
|
לפני ימים ספורים נודע כי אהוד ברק מעמיד את דירתו במגדלי אקירוב למכירה. הרווח הצפוי על המכירה הוא למעלה מ-8 מיליון דולר וכולם פטורים ממס. בישראל אם מכרת בתוך 4 שנים שלוש דירות ששוויין יחד הוא מיליון דולר תחויב במס שבח. אם מכרת דירת יחיד ששווייה 10 מיליון דולר אתה פטור ממס, מאחר שהמחוקק לא יטיל מס על רווח הון ממכירת קורת הגג היחידה של אדם, אפילו ניתן במחירה לבנות שכונה נאה ל-100 משפחות לפחות. אין לבוא אל ברק בטענות, אני לא מכיר אדם אחד שישלם מס, אם החוק מעניק לו פטור.
|
|
|
אחד הקורסים שלמדתי באוניברסיטה היה תולדות עם ישראל בימי בית ראשון. המרצה, פרופסור מוביל בתחומו שמפאת כבודו לא אזכיר את שמו, תמך מאוד בתיאוריה ידועה של מבקרי המקרא, ולפיה ספר התורה שנמצא בבית המקדש בימי יאשיהו היה בעצם ספר דברים. לפי תיאוריה זו, ספר דברים לא נכתב בידי משה ערב כניסת בני ישראל לארץ, אלא זויף מאות שנים מאוחר יותר, על-מנת לחזק את מעמדם של בית דוד כבית המלוכה ושל ירושלים כעיר הבירה. הראיה המרכזית של בעלי התיאוריה היא, שכל נושא "המקום אשר יבחר ה'" - בו ייבנה בית המקדש - מופיע רק בספר דברים (ולראשונה בפרשת השבוע, פרשת "ראה") ולא באף אחד מהחומשים הקודמים, וזאת למרות חשיבותו הרַבה.
|
|
|
אין חולקים על כך שבשישים שנות קיומה, עברה המסעדנות הישראלית כיברת-דרך ארוכה. בראשית דרכה הקולינרית, משלהי שנות ה-40 ועד לקיצן של שנות ה-50 במאה החולפת, הייתה עדנה לרשת המסעדות העממיות והצנועות של "תנובה", שצצו כמעט בכל פינת רחוב. אבל, מלבד העדנה, הייתה להן גם בלעדיות. מסעדות אחרות פשוט לא היו בנמצא, וה"תנובות" למיניהן הן שמילאו את החלל הקולינרי הנורא של אותם ימים.
|
|
|
|