שר החוץ,
אביגדור ליברמן, קיבל ייעוץ ממשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן ומהשר לשעבר
משה שחל, בטרם הקים את החברה שנרשמה על שם בתו, מיכל ליברמן-גילון. כך אמר ליברמן בחקירתו, כפי שחושף היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין.
חברת מ.לI הייתה אחד ממוקדי החקירה נגד ליברמן, לנוכח התמיהות שעורר רישומה על שמה של מיכל בהיותה בת 21 בלבד. החברה הוקמה ביולי 2004, חודש לאחר שליברמן פוטר מתפקידו כשר התחבורה בממשלת שרון.
שרון שלום, מקורבו של ליברמן, מונה למנכ"ל החברה וליברמן עצמו נרשם בה כשכיר. ליברמן סיים את העסקתו בחברה באפריל 2006, כאשר חזר לכנסת.
עיסוקה המרכזי של מ.לI היה מתן ייעוץ לחברת MVF Megatis הרוסית, בשליטתו של דני גיטנשטיין - חבר ילדות של ליברמן. בין אוגוסט 2004 לינואר 2008 שילמה MVF לחברה 65,000 דולר בחודש ובסך-הכל 2.54 מיליון דולר. מאוחר יותר העבירה חברה אחרת שבשליטת גיטנשטיין למ.לI עוד 405,000 דולר.
החשד שנחקר היה, כי למעשה ליברמן נותר הבעלים האמיתי של החברה וכך קיבל כספים אסורים גם לאחר שחזר לכנסת. מיכל טענה, כי היוזמה להקמת החברה הייתה שלה, מתוך רצון למקסם את קשריה המשפחתיים. וינשטיין מוסיף: "לטענת ליברמן בחקירתו, החברה נרשמה על שם בתו, משום שחזרתו לעולם העסקים הייתה בלתי צפויה וזמנית בלבד, וזאת בשל כוונתו לחזור לפוליטיקה.
"על-פי גרסתו, ביקשה מיכל באותה עת להיכנס לעולם העסקים. לפיכך, לאחר שהתייעץ עם עורכי דין ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן ועו"ד שחל, הוחלט על ידו ועל-ידי מיכל להקים את החברה על שמה ובסיועו. כוונתם הייתה שמיכל תוכל להמשיך בעולם העסקים לבדה, על בסיס התשתית שליברמן הניח בפניה, לאחר שובו לחיים הציבוריים. רישום החברה על שמו היה מאלץ אותו למכור אותה, עם חזרתו לחיים הפוליטיים".
בראש משרד הרצוג-פוקס-נאמן עמד באותה עת שר המשפטים כיום,
יעקב נאמן. שחל היה בעבר שר המשטרה, השר לביטחון פנים, שר התקשורת ושר האנרגיה והתשתיות מטעם המערך ומפלגת העבודה. גם בנוגע לחברת מ.לI קבע וינשטיין, כי לא נמצאו ראיות חותכות לכך שליברמן היה הבעלים האמיתיים שלה ולהפרכת גרסתו וגירסת בתו בנוגע לסיבות להקמתה ולמהות פעילותה.
