לפעמים מערכים מינהליים מגיעים בקלות לשיאי טמטום, וחושפים את עצמם בשיא כיעורם ובטלנותם בפני הציבור. זה דבר שכיח למדי במשטרת ישראל.
כעת, זה קורה לרב-ניצב דודי כהן, המפקח הכללי של משטרת ישראל, ולשר אבי דיכטר הממונה עליו. שניהם דרכו על קליפת בננה, והחליקו כצפוי בקולות רמים, שמדגימים בפני כל כיצד מנוהלת המערכת הציבורית.
לקליפת הבננה קוראים הפעם ניצב אורי בר-לב, שהמפכ"ל אינו רוצה ביקרו. לו היה תחכום בהתנהלות המפכ"ל, הוא היה יכול להניח לבר-לב - גם מפני שהניצב ידוע כאמן יחסי ציבור. אסטרטג טוב נמנע להתעמת עם כוח גדול ממנו; ולבטח - לא בעימות חזיתי וישיר. אבל רנ"ץ כהן רצה להוכיח מנהיגות, ולהראות לכולם, שהוא יכול לאכוף את רצונו על הניצב.
בר-לב נשלח ל"לימודים". יש לו כבר שני תארים,
והוא תמה מה ילמד עתה - סריגה?!
כיוון שהניצב לא רצה לצאת ל"לימודים" - כלומר, להתבטל שנה על חשבון משלם המסים (ואחר כך לגבות תוספת למשכורתו על "תואר" ועל "השכלה") - החליט המפכ"ל, בתמיכת השר הממונה עליו, להיפטר מהניצב הסרבן. ניצב בר-לב יישלח לחופשה (כפויה) בת חודש, שבמהלכה יעלוהו על המוקד המשטרתי, וישפדוהו לתפארת המטה הארצי.
גורמים במשטרה
כבר הביעו תמיהה על כך ש"בפעם הראשונה מחליטים לפטר מפקד מחוז, קצין בדרגת ניצב, רק בגלל שסירב לצאת ללימודים ולא לבזבז את כספי הציבור. לבר-לב שני תארים ואין שום סיבה לגרום לו לסיים את תפקידו במשטרה".
ברגע שהוויכוח יצא למרחב הציבורי - ידועה המפסידה: משטרת ישראל.
בתוך כך אנחנו מקבלים כמה הסברים לקודים, המשמשים את הרשות. למשל, "לימודים", "לימודים בחו"ל", "משמעת וקבלת מרות". אני מניח, שבמהלך הבירור העניין נזכה לעוד הרבה פרשנויות מאירות-עיניים כיצד מכלה לריק משטרת ישראל את הכספים, שמקצה לה האוצר.
ההצגה רק התחילה, ואני מניח, שלפרופ' יעקב נאמן, פרקליטו של בר-לב, יהיו כמה שפנים מעניינים בכובעו.
יהיה שמח...
ואוסיף מילה על השר דיכטר.
במאמרי הקודם בעניין הגדרתי אותו כאלוף בפליק-פלאק לאחור. אורי בר-לב נוכח בזה היטב בפתיחת השבוע. השר, שבשבוע שעבר נתן להבין, כי הוא תומך בניצב, החליף צד במהירות - כנראה, תוצאה של החזרת המיוחדת, שליוותה את הגעפילטע פיש בשבת.
עם שרים כאלה לא צריך את נבחרת ישראל בהתעמלות.
