לשכת המבקרים הפנימיים מתנגדת ליוזמה של תנועת אומ"ץ, ולפיה, מבקרים פנימיים במשרדי ממשלה וברשויות מקומיות יהיו כפופים בתחום יחסי העבודה למשרד
מבקר המדינה.
בדיון בכנס החורף של לשכת המבקרים הפנימיים בירושלים, סיפר (יום ה', 20.12.12) ד"ר יעקב מאור, מהנהלת אומ"ץ, כי התנועה העלתה את ההצעה בפני מבקר המדינה הקודם,
מיכה לינדנשטראוס, ומבקר המדינה הנוכחי,
יוסף שפירא, כדי שהממונה על מבקר הפנים לא יוכל להצר את צעדיו או לפטרו, או לעכב את מינויו, בשל העבודה היסודית שהוא עושה.
נשיא הכבוד של לשכת המבקרים הפנימיים, שלמה קלדרון, הביע התנגדות לרעיון, ואמר שחשיבות מעמד המבקר הפנימי בארגון היא העצמאות שלו, וההצעה להכפיף אותו למשרד מבקר המדינה תפגע בעצמאותו - ולא להפך.
ד"ר מאור גילה כי המבקר הקודם, לינדנשטראוס, גילה בתחילה עניין בהצעה, אולם בהדרגה שינה את דעתו, והתנגד להכללת מבקרי פנים של חברות ממשלתיות ורשויות ממשלתיות במסגרת זו. לדברי מאור, ההצעה בסופו של דבר צומצמה רק למבקרים פנימיים במשרדי ממשלה ובעיריות, אולם, בסופו של דבר, לינדנשטראוס הטיל וטו על הרעיון מחשש שהגדלת מספר המבקרים באחריותו תקשה על מניעת הדלפות ועבודה תקינה של המערכת. באחרונה, פנתה תנועת אומ"ץ למבקר החדש שפירא והעלתה שוב את הרעיון.
מבקרי פנים שנכחו בדיון הבוקר, הביעו אף הם את ההתנגדות להצעה, גם על-פי המודל המתייחס אך ורק לכפיפות למשרד מבקר המדינה בתחום יחסי העבודה.
בפאנל שעסק בנושא האתיקה והממשל התאגידי, קרא ד"ר אייל סולגניק, משנה למנכ"ל אי.די.בי פיתוח, למבקרי הפנים לבחון מקצועית את עצמם גם על-רקע השינויים בתחום ראיית החשבון, ולחפש מודל לערך מוסף ארגוני חדש, שאותו יאמצו המנהלים והממונים. "כדי שהמנהלים יבינו שלצד ההצקה יבוא ערך מוסך אמיתי ותימנע צרה גדולה יותר בעתיד".
עוד אמר סולגניק, כי כל גוף, בין אם מדובר בגוף ציבורי או בתאגיד ציבורי, חייב לנקוט בשורה של מהלכים על-מנת להבטיח תקינות בפעילותו. בין היתר, הזכיר יצירת סביבה התייעצותית, בחינת כל סוגייה שעולה על הפרק מזוויות שונות, כגון משפטית, מיסויית וחשבונאית, ויצירת סביבה שנוהגת להתייעץ עם טובי המומחים ונשענת על חוות דעת מקצועיות.
לדבריו, יש לחזק את מודל ההיוועצות השנייה תוך שקיפות מלאה וחשיפת המידע על אודות חוות הדעת הראשונה, גם בפני המומחה השני.
פרופסור שמעון שטרית, יו"ר המועצה לקידום הרישוי, ההסמכה והחקיקה של לשכת המבקרים הפנימיים, אמר כי סקטור אחד בארץ, השופטים, לא אוכף על עצמו כללים, שעל פיהם הוא שופט אחרים. "המערכת השיפוטית לא אוכפת על עצמה את הכללים שקבעה בעצמה. רק בישראל נפסל בבית המשפט העליון קוד אתי שיפוטי של השופטים, רק משום שלא הייתה סמכות מפורשת. אם אני בודק חלק מהדברים ששופטים עושים, הרי שהם היו צריכים להישפט עליהם. אלא שאצלם, זה לא נחשב כעסקה או כמינוי פוליטי".
ד"ר שוקי אמרני, המשנה למנכ"ל משרד הפנים, תיאר את אופן הטמעת הקוד האתי במשרד הפנים, בתהליך שנמשך כשנה וחצי, ותיאר את המורכבות של הטמעת כללים אתיים בגופים ציבוריים.
