בית דין רבני צריך לסרב לשמש כבורר בעניינים שאינם בתחום סמכותו, גם אם הצדדים מבקשים שיעשה זאת. כך אומר (יום ג', 25.12.12) שופט בית המשפט העליון,
יורם דנציגר. זאת, לנוכח פסיקתו של בג"ץ לפיה לבית דין רבני אין סמכות לדון כבורר בעניינים שאינם קשורים למעמד אישי.
לדברי דנציגר, "אין בכך כדי לזלזל ברצונם של הצדדים לפתור את הסכסוך הכספי ביניהם על-פי דין תורה או כדי למנוע מהם לעשות כן, כאשר הם רשאים לפנות לכל בורר כל עוד הוא אינו מכהן כדיין בבית הדין הרבני, ובית הדין אף רשאי בנסיבות אלה לסייע לצדדים ולהמליץ על בורר". לדבריו, כאשר בית הדין מוכן לשמש כבורר, "התנהלות זו אינה ראויה ואינה הולמת את
עיקרון החוקיות ואת מעמדם המחייב של פסקי דינו של בית משפט זה".
עם זאת אומר דנציגר, כי כאשר הצדדים מנהלים בכל זאת בוררות בפני בית הדין הרבני, מסיימים אותה ואף מיישמים את הפסק - אין מקום לבטל את הפסק. "בית הדין הרבני אינו מוסמך - בהיעדר הסמכה מפורשת מהמחוקק - לדון כבורר בסכסוכים שחורגים מגדרי הסמכויות הקבועות בחוק שיפוט בתי דין רבניים, ואין בפסק דיני כדי לשנות קביעה זו. יחד עם זאת, כאשר עסקינן בהליך בוררות שהתנהל באופן ענייני והסתיים בפסק בוררות, ואף נגבו על-ידי המבקש כספים על פיו, וכאשר עסקינן בטענות ביטול שנטענות בחלוף זמן רב ממועד מתן פסק הבוררות, אין למהר ולבטל את פסק הבוררות מחמת חוסר סמכות".
עוד אומר דנציגר, כי ייתכנו מקרי ביניים רבים - בין מצב בו אחד הצדדים מודיע מראש שאינו מוכן לקיים בוררות בבית דין רבני לבין מצב בו הוא "נזכר" להעלות טענה זו רק לאחר מתן הפסק. לדבריו, מדובר בשאלות שאינן פשוטות ומן הסתם הפסיקה תידרש להן בעתיד. עם זאת, הוא מתייחס לשאלות אלו במישור העקרוני:
"לשיטתי האינטרס הציבורי ועיקרון החוקיות מחייבים ליתן משקל ניכר לטענת חוסר הסמכות של בית הדין הרבני (ובהתאם - משקל מופחת לטענת המניעות ולשיקולי יעילות), ככל שטענה זו מועלית במהלך הבוררות בכל נקודת זמן בטרם ניתן פסק בוררות. ככל שהטענה מועלית לאחר שניתן פסק בוררות אך טרם חלף המועד להגשת בקשת ביטול, סבורני כי על בית המשפט לאזן בין האינטרס הציבורי ש'מושך' לכיוון ביטול פסק הבוררות לבין השיקולים הנטועים במסד העובדתי הפרטני, לרבות עקרונות של מניעות ותום לב, אשר עשויים לעיתים (אך לא בכל מקרה) 'למשוך' לכיוון אישורו".
הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לדחות ערעור על אישור פסק בוררות של בית דין רבני, למרות שניתן לאחר שבג"ץ פסק שלא יקיים בוררויות בתחומים שמעבר לסמכותו. במקרה הנדון, הסכימו הצדדים להידון בפני בית הדין ואף קיימו את הפסק, ואחד מהם הגיש בקשה לביטולו רק לאחר המועד שנקבע בחוק. הצדדים יוצגו בידי עוה"ד ח' מאיר, ע' סממה וא' פוזנר.
