שקרים. כל הזמן.

תיק כרמיה מצוי עתה בעין הסערה, ולא במקרה. צוות החקירה בראשו עומד נצ"מ נחום לוי מתקדם בצעדים מהירים לסיום החקירה. הממצאים קשים. ככל שמתקדמים לקו הגמר, מתהדק החבל סביב צווארו של אולמרט.

כפי שפרסמנו כאן, בחקירתו ביום 29.08.08 הוא לא הצליח להפריך את החשדות נגדו. להפך. אולמרט מסובך גם מבית. אפילו רעייתו עליזה, שנחקרה באותו יום, מסרה עדות הסותרת את גרסתו בפרשה זו.

אלא שלפרשה יש ממד תקשורתי מעניין וחריג. שכן מתברר, כי כמה גורמים, ובראשם כמה עיתונאים, פועלים בצוותא-חדא - מי מהם בשוגג ומי מהם מתוך שיקולים זרים, כדי למנוע מיצוי הדין עם אולמרט, בפרשה זו. נפרט להלן את החדשות האחרונות בנושא.

ביום שישי (05.09.08) פורסמה בגלי צה"ל ידיעה, לפיה המשטרה עומדת לסגור את תיק כרמיה, שבו חשוד אולמרט בעבירות שוחד בהיקף כספי של כ-330 אלף דולר נטו. הכתבת הדס שטייף היא שהעבירה את הידיעה לשידור. מטבע הדברים, עורר הדבר עניין רב, קל וחומר לאחר שהיא שודרה שבוע בדיוק לאחר שאולמרט נחקר על-ידי המשטרה באזהרה, כחשוד בתיווך לשוחד, קבלת דבר במרמה, וקבלת מתנה אסורה.

יודגש: חקירת אולמרט התקיימה לאחר שצוות החקירה הציג בפני היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ראיות חדות וברורות מהן עולה כי אין מדובר בחשדות בעלמא, אלא בחשדות מבוססים ורציניים ביותר, וכן בעדויות סנסציוניות שחלק גדול מהן טרם פורסמו ברבים. והנה עתה, כאמור, שבוע אחרי, מפרסמת שטייף ידיעה על התגבשות החלטה כביכול לסגירת התיק...

זמן קצר לאחר שידור הידיעה פניתי אל שטייף. ביקשתי לברר עימה על-סמך מה שידרה ידיעה דרמטית שכזו. שטייף המתיקה תחילה סוד, טענה כי מדובר במידע בדוק וודאי, אך בסופו של דבר אמרה כי היא מסתמכת על דבריו של ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב יוחנן דנינו. האם שוחחת עם דנינו? שאלתי. לא, אמרה. דנינו שוחח עם כתבים ואחד מהם סיפר לי על כך. האם את סומכת על אותו כתב שהוא באמת שמע דברים אלה מדנינו, שאלתי. בהחלט, אמרה. המידע אמין ומדויק.

בחלוף כשעה פניתי אל דנינו, באמצעות דובר המשטרה. שאלתי: האם דנינו אמר לכתבים כי מתגבשת החלטה לסגור את תיק כרמיה. אם אכן כך, הסברתי - מיותר כמעט לציין כי זכותו המלאה ואף חובתו של דנינו לסגור את תיק כרמיה אם הוא סבור שאין ראיות מפלילות נגד אולמרט - אני מבקש לקבל מענה: האם דנינו אמר לכתבים את שיוחס לו; ואם אמר, מדוע שלא יחזור על כך גם בפניי.

בחלוף כמה שעות קיבלתי מענה ברור וחד-משמעי: דנינו לא אמר ואף לא רמז כי קיימת ו/או מתגבשת החלטה לסגור את תיק כרמיה. החקירה נמשכת, ורק לאחר שאולמרט ייחקר שוב (צפויות לאולמרט עוד שתי חקירות בפרשה), ולאחר בדיקת התיק כולו ניתן יהא לגבש עמדה: האם יש מקום להמליץ על הגשת כתב אישום נגד אולמרט.

בבדיקה לוחצת יותר הוסבר לי, כי דנינו שוחח עם כתבים על הקשיים בהם נתקלת המשטרה בבואה לבדוק תיק כלכלי-פלילי שכזה. בנוסף, הסביר דנינו מדוע ניתנה עדיפות לטיפול בשלושה תיקים (מעטפות הכסף, אולמרטורס, מרכז ההשקעות), אך הוא לא אמר מאומה ואף לא רמז על כוונה ו/או החלטה לסגור את תיק כרמיה.

מרדכי גילת מטעה כתבים אחרים

הדס שטייף אינה לבד בדיווחיה המוזרים על אודות פרשת כרמיה. הגדילו לעשות לפניה מרדכי גילת (ישראל היום), אמיר אורן (הארץ) ועמי בן-דוד (מעריב).

גילת הוא אחד העיתונאים ש"מטפטפים" ומנסים לעשות דה-לגיטימציה לפרשת כרמיה שנחשפה ב-Nfc, מתוך כוונה ברורה: להשפיע בדרך זו על חוקרי המשטרה ועל הפרקליטות, כדי ש"ירדו" מפרשת כרמיה ויתמקדו בתיקים האחרים. גילת עשה זאת בידיעות אחרונות, וכשל, ועכשיו הוא מוביל אג'נדה זאת בעיתון ישראל היום, ואצל עיתונאים עימם הוא מקושר. גילת פרסם שקרים כאילו תיק כרמיה ייסגר עוד בשלבים הראשונים על-ידי מבקר המדינה, ולאחר מכן טיפטף מידע כוזב כאילו היועמ"ש עומד לסגור את התיק ואפילו לא יעבירו לחקירה משטרתית. בכל אלה כיזב בזדון, חטא והחטיא. גילת, ששכח כנראה את מחוייבותו לציבור, מעדיף כנראה לטייח פרשת שוחד - גם אם קשור בה אולמרט, ובלבד שהח"מ שחשף את מעשיו המפוקפקים של גילת עצמו, לא יקבל כמה נקודות על חשיפת פרשת כרמיה. אוי לבושה.

מעריב כיזב ולאחר מכן נמנע מפרסום

התנהלות מעריב בפרשה זו נראית אף היא מפוקפקת. לפני כמה חודשים פורסמה בעמודו הראשי של העיתון ידיעה גדולה, לפיה המשטרה עומדת לסגור את תיק כרמיה. הידיעה הייתה חסרת יסוד, וגם לאחר שהוסבר לכתב עמי בן-דוד כי הידיעה שפרסם אינה מתיישבת עם פניית המשטרה ממש באותם ימים לחקור את אולמרט בגין עבירות שוחד, הוא לא טרח לתקנה.

נציין כאן: עורך מעריב, דורון גלעזר, נמנה עם חבריו הקרובים ביותר של מרדכי גילת. השניים משוחחים לפחות כמה פעמים בשבוע, ומחליפים רשמים/דעות בדבר אופן הכיסוי של פרשות מסויימות. גלעזר ביקש במהלך 2007 לגייס את גילת לעיתון מעריב, אך גילת בחר לדלג מידיעות אחרונות לישראל היום, לא במעט נוכח השכר הגבוה במיוחד שהוצע לו בישראל היום הנשלט כידוע על-ידי המיליארדר שלדון אדלסון. בשורה התחתונה בחר גילת לדלג מסיר בשר אחד לסיר בשר אחר.

מעריב פרסם כאמור ידיעה בלתי מבוססת, אך בהמשך חטא שוב כלפי קוראיו. ביום 29.08.08 נחקר אולמרט בעבירות פליליות וחמורות בפרשת כרמיה. גם רעייתו נחקרה, אם כי לא באזהרה. הייתה זו חקירתו הראשונה של אולמרט בפרשת כרמיה, וחקירתה הראשונה של עליזה אולמרט בפרשות בכלל. העבירות שיוחסו לו: תיווך לשוחד, קבלת דבר במרמה, קבלת מתנה אסורה.

דבר החקירה והעבירות המיוחסות לאולמרט פורסמו בכלי התקשורת האלקטרוניים, וכן בעיתונים. חלק מהם טיפלו בזאת בהרחבה. אך למרבה ההפתעה, בגליון של יום ראשון (31.08.08) לא נדפסה בעיתון מעריב אפילו לא מילה אחת בדבר חקירת בני הזוג אולמרט.

הנה כי כן: מעריב הטעה את קוראיו כאשר מסר להם דיווח חסר בסיס על סגירה קרובה כביכול של תיק כרמיה. בהמשך נמנע מלדווח להם את האמת כאשר הבלוף שפרסם הופרך, וכאשר אולמרט נחקר - כפי שהיה מתוכנן, בעבירות החמורות שביצע.

הערה לסיום

הקרב על מיצוי הדין נגד אולמרט בפרשת כרמיה מצוי בעיצומו. פרשני וכתבי החצר של אולמרט ימשיכו לבחוש, מן הסתם. כך גם כנופיית גילת, שתמשיך לזרוע ידיעות כוזבות. אלה גם אלה ייכשלו. האמת תנצח: בתום החקירה, ורק אז, יכריע הצוות מה ימליץ. חזקה על צוות החקירה שיעשה מלאכתו נאמנה. אחרי הכל: הראיות והעדויות הן הקובעות. המלצת צוות החקירה תועבר לפרקליטות. בסופו של דבר - היועמ"ש הוא שיחליט האם להגיש כתב אישום נגד אולמרט ושותפיו לעבירות בפרשה.