מחלוקת: כמה דירות לבנות במחנה סירקין

כמה דירות יש לבנות במחנה סירקין בפתח תקוה, ומה יהיה גודל המרכזים המסחריים שייבנו במקום? שאלה זו נמצאת במחלוקת חריפה בין מינהל מקרקעי ישראל ומשרדי הביטחון והאוצר מצד אחד, לבין העירייה מצד שני.

משרד הביטחון והמינהל מציעים לבנות 12,000 דירות, ולצידן 200 אלף מ"ר מסחרי. העירייה דורשת לבנות רק 6,000 דירות, אבל להכפיל את השטחים המסחריים ל-400 אלף מ"ר. מחנה סירקין (ששימש בעבר גם כבית הספר לקצינים של צה"ל) עומד להתפנות בשנים הקרובות, כחלק מהתוכניות להעברת בסיסים של צה"ל לנגב, ולפנות לבנייה מתחמים גדולים במרכז הארץ.

המחלוקת חושפת עמדות מנוגדות של הממשלה והרשויות המקומיות, והדבר אמור להתעורר לגבי בנייה במתחמים גדולים נוספים.

מהן עמדות הצדדים?

• מינהל מקרקעי ישראל מעוניין למכור מגרשים ככל האפשר לבניית דירות במרכז הארץ, כדי להגדיל את ההצע ולהביא להוזלת הדירות. לכן ידרוש לבנות 12,000 דירות במקום.

• משרד הביטחון אמור לקבל - על-פי הסכם שחתמם על המינהל - חלק מתמורת המכירה של המגרשים, ולממן בה חלק מבניית הבסיסים החדשים בנגב. לכן הוא מבקש לאשר בניית דירות רבות ככל האפשר, דבר שלעתו יעלה את שווי המגרשים.

• משרד האוצר, שגם הוא צד להסכם פינוי בסיסי צה"ל, תומך במדיניות המינהל ומשרד הביטחון: מכירת המגרשים במחירים גבוהים תאפשר למשרד להקטין את השתתפות הממשלה בתקציבי הבנייה בנגב.

• לעיריית פתח תקוה - כפי שהבהיר בימים אלו ראש העירייה היוצא (מטעמי בריאות) יצחק אוחיון, במכתב למשרד הפנים - יש מדיניות שונה לחלוטין: בניית דירות מעיקה על העירייה הוצאות הולכות וגדלות לתשתיות, לבתי ספר, לגני ילדים ולמוסדות חינוך אחרים. הארנונה שמשלמים התושבים נמוכה יחסית, ומכסה רק חלק מההשקעה. לעומת זאת, בניית מרכזים מסחריים דורשת השקעה קטנה בתשתית, והארנונה גבוהה פי כמה מזו שמשלמות דירות.

רווח מול הפסד גדול

נתוני העירייה הם, שבנייה לפי המתווה שלה תביא להכנסה נטו של 5 מיליון שקל. לעומת זאת, בנייה לפי התכנון של המינהל תביא להוצאה נטו של 92 מיליון שקל, ותכביד כמובן מאוד על התקציב.

מי ניצח? מקובל להניח, שהכוח הוא בידי הממשלה, ולא בידי הרשות המקומית. אולם בבנייה למגורים, הדברים שונים: העירייה, ובפרט הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, יכולה לעכב במשך שנים, ואף לטרפד, בנייה שאינה רצויה לה. יש לה דרכים מגוונות לכך. באחרונה, לדוגמה, הוכיחה עיריית ראשון לציון שהיא יכולה לעכב למשך שנים בניית 1,200 דירות במתחם גן הוורדים. גם עיריית תל אביב יודעת לעכב אישורים לזמן ממושך, אם רצונה בכך משיקולים שלה, למשל לבנייה לפי תמ"א 38.

כל עירייה יכולה לעכב לזמן ממושך אישור תוכניות בנייה, להגיש ערר לוועדה המחוזית, ו"לסחוב" מתן התרי בנייה במשך חודשים ושנים. מי שרוצה לכפות על עיריית פתח תקוה - ולו גם מנימוקים צודקים - לבנות דירות במספר כפול ממה שהיא רוצה, חייב לזכור עובדות אלו.