האם החשש מפני אלימות במשפחה עלול להביא להגשת כתבי אישום גם אם אין לכך מקןם? האם הרצון, המוצדק והחיוני, למנוע מגברים להכות נשים עלול להביא לכך שזוטי דברים - או במילים פשוטות: מריבה טיפשית - יהפכו להליך פלילי? פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז מעלה שחשש זה אינו חשש שווא.
חיים חננאל הואשם בכך שבמהלך מריבה אמר לבת-זוגו דאז: "אני אתן לך אגרוף, אני אהרוג אותך"."אני אתן לך אגרוף, אני אהרוג אותך". כאשר אחת מבנותיהם ניסתה להתערב, נאמר בכתב האישום, הוא היכה אותה במצחה. בשל כך הואשם חננאל בתקיפה ובאיומים.
בית משפט השלום זיכה את חננאל מאשמת התקיפה בנימוק של זוטי דברים והרשיע אותו באיומים. ואולם, השופטים
אברהם טל,
זהבה בוסתן וצבי דותן קבעו שגם האיומים היו זוטי דברים, לאחר שניתחו את ארבעת המרכיבים הדרושים לקביעה כזו: טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי.
טיבו של המעשה, אמרו, הוא איום ברף הנמוך. נסיבותיו הן מריבות מתמשכות בין בני הזוג, כאשר דווקא האישה היא שהרבתה לאיים על הגבר. "ענין זה מתגמד לעומת הצעקות, המריבות, השפה הבוטה שהייתה נהוגה ביניהם, והתנהגותה של המתלוננת כלפיו במהלך השנים ובסמוך לאותו ויכוח", אומר המחוזי.
תוצאת המעשה היא שלא הייתה לו תוצאה, שכן איש לא טען שהדבר מימש את איומו. ואילו האינטרס הציבורי לא נפגע אף הוא, שכן לא נשקפת סכנה כלשהי מצידו של הגבר. "אין אינטרס ציבורי בכך שהמערער יורשע בשל ענין פעוט זה, ובייחוד לאחר שבני הזוג נפרדו, ומאז המערער אינו גר בבית ואינו בקשר עם המתלוננת". חוץ מזה, הוסיפו השופטים, "לולא ההרשעה בתיק מושא ערעור זה, היה למערער מירשם פלילי 'נקי' לחלוטין. איננו סבורים כי ראוי שבשל ההרשעה בתיק זה ישא המערער עמו רישום פלילי עד שנת 2029".
לצד כל זאת, הוסיפו טל, בוסתן ודותן אמירה עקרונית חשובה שכדאי שתהיה לנגד עיני המשטרה והפרקליטות: "איננו מקבלים את טענת המשיבה כי בעבירות אלימות במשפחה אין מקום להגנת זוטי דברים, אלא יש להתייחס לכל מקרה על-פי נסיבותיו ובהתאם לתנאים שנקבעו לתחולתו של הסייג". חננאל יוצג בידי עו"ד גיל גבאי.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
