"לא הכרתי את אנשי תעשיות מלח, את
דני דנקנר ראיתי אולי פעם אחת בימי חיי", אומר ש"ד בהמשך חקירתו הנגדית במשפט
הולילנד (יום ב', 21.1.13). לדבריו, כל נושא שינוי הייעוד של קרקעות תעשיות מלח טופל בידי
מאיר רבין והוא עצמו גויס רק כדי "להכשיר את הטריפה ולאפשר את תשלומי השוחד. כל עסקת תעשיות מלח [שעשיתי] היא עסקת שוחד אחת גדולה".
לדברי ש"ד, הוא היה רק צינור להעברת כספים מתעשיות מלח לרבין, כדי שהלה ישלם שוחד לדודו שהיה אז מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל,
יעקב אפרתי. הוא העניק לכספים אלו כסות חוקית באמצעות הוצאת חשבוניות מחברת ש.א.ד שבבעלותו, ואת הכספים שקיבל העביר לרבין - אשר נתן חלק מהם לאפרתי וחלק נטל לעצמו. ש"ד שב ואמר, כי אינו יודע כמה כסף הועבר לאפרתי וכמה נותר ברשותו של רבין והדבר לא היה מעניינו.
סניגורו של רבין, עו"ד שמואל קליין, הראה שבחקירתו במשטרה במרס 2010 ייחס ש"ד שלושה צ'קים לשוחד ל
מתי חותה (מי שהיה יו"ר הוועדה המחוזית ירושלים), בעוד שכעת הוא מייחס אותם לשוחד לאפרתי דרך רבין. ש"ד השיב, כי תיקן את עצמו כעבור חודש, לאחר שנפתחה החקירה הגלויה והוצגו בפניו כל המסמכים. ואולם, קליין הראה שגם באוגוסט 2010 טען ש"ד שמדובר בשוחד לחותה. ש"ד השיב, כי אותה חקירה הייתה ארוכה מאוד ומפורטת מאוד ולכן אין פלא שטעה שוב. לדברי קליין, ש"ד קשר את אפרתי ורבין לאותם צ'קים בשל בלבול שנבע מקבלת מסמכים מרואה החשבון שלו ואולי בשל הטעיה מצד החוקרים. ש"ד הכחיש זאת בתוקף והבהיר שלא ישנה את גירסתו גם אם יישאל שוב ושוב.
סניגורו של אפרתי, עו"ד
ירון קוסטליץ, התערב באומרו שהמדינה שירבבה את שמו של מרשו לאישום בנוגע לפרשת הזרע למרות שהוא עצמו אינו מואשם שם בקבלת שוחד (האישום הוא רק שרבין קיבל כסף על-מנת להעבירו לאפרתי). עוד ציין, כי המדינה אינה יכולה לטעון שאפרתי קיבל "לפחות 45,000
שקל" בפרשת תעשיות מלח, שכן אם אין לה הוכחות - זהו הסכום הנטען ואין בלתו.
בהמשך החקירה הודה ש"ד, כי שגה כאשר ייחס שישה צ'קים שנתן לרבין למתן השוחד לאפרתי בפרשת תעשיות מלח, וכי בפועל הם היו קשורים לשוחד שלטענת ש"ד ניתן לאפרתי בנוגע לחברת הזרע. כאמור, בפרשה זו לא מואשם אפרתי בקבלת שוחד. קליין: "אני מודה לך שתיקנת את הטעות, ואני לא אומר את זה בציניות. דיברנו בהתחלה על 240,000 שקל משנת 2003 ועוד חמישה צ'קים ב-2004, ועכשיו אנחנו אומרים שהאחרונים שייכים להזרע". ש"ד אישר את הדברים, אך עמד על כך שהצ'קים האחרים ששייך לתעשיות מלח - אכן שייכים לאותה פרשה.
