שופטת בית משפט השלום בירושלים, תמר בר-אשר-צבן, דחתה (14.2.13) תביעת לשון הרע שהגישה עו"ד רוני אלוני-סדובניק נגד עיריית ירושלים, בעקבות דוח בעניינה שפרסמה מבקרת הפנים של העירייה בשנת 2000.
אלוני-סדובניק הייתה באותה עת חברת מועצת עיריית ירושלים, ניהלה במקביל את הסניף הירושלמי של מכון שחר (בית ספר ללימודי בגרות ופסיכומטרי), ועל-פי הדוח היא ניצלה את מעמדה כדי לקדם את ענייניו של המכון. עוד נקבע בדוח, כי אלוני-סדובניק ניסתה לשבש את עבודת הביקורת וניסתה להפריע לעובדי העירייה במילוי תפקידם.
בעקבות פרסום הדוח עתרה אלוני-סדובניק לבג"ץ, אשר קבע, כי זכות הטיעון שלה נפגעה לאחר שלא ניתן לה להגיב כיאות על הטיוטא האחרונה של הדוח. בג"ץ לא ביטל את הדוח ואת ממצאיו, וקבע שעל מבקרת העירייה למסור לאלוני-סדובניק מידע נוסף שהיה ברשותה, לקבל את תגובתה ולשקול האם לפרסם דוח מתוקן.
אלוני-סדובניק תבעה מהעירייה 2.2 מיליון שקל, בטענה שהדוח המתוקן לא פורסם, וכי הדוח המקורי גרם לחיסול הקריירה הפוליטית שלה, הביא לפיטוריה ממכון שחר וחייב אותה להוצאות משפטיות. ואולם, בר-אשר-צבן דחתה מכל וכל את טענותיה, תוך שהיא מותחת ביקורת על התנהלותה.
קביעתה המרכזית של בר-אשר-צבן היא, שאלוני-סדובניק לא הפריכה את ממצאי הדוח המקורי - ולפיכך אין לה כל עילת תביעה. היא קובעת כעובדה, כי אלוני-סדובניק אכן פעלה ב
ניגוד עניינים והתערבה לטובת מכון שחר במכרז שניהלה העירייה. עוד נקבע, כי היא אכן ניסתה להפריע לעובדי העירייה בכך שפניותיה אליהם נשאו "אופי מלחיץ ומאיים", וכי היא אכן ניסתה לשבש את עבודתה של המבקרת.
בר-אשר-צבן קובעת, כי אלוני-סדובניק היא אשר גרמה לכך שמבקרת העירייה לא השלימה את עבודתה, שכן במקום להמשיך בבירור מול המבקרת - בחרה להגיש את תביעתה. עוד היא אומרת, כי לא הוכח כלל שהדוח חיסל את הקריירה הפוליטית של אלוני-סדובניק; בר-אשר-צבן מציינת, כי היא בחרה להתמודד בסיעת יחיד, וידוע שהסיכויים של סיעה כזו בבחירות הם דלים. גם פיטוריה ממכון שחר לא נבעו מן הביקורת, אלא מכך שהמכון עצמו הגיע למסקנה שהיא מצויה בניגוד עניינים.
לבסוף אומרת בר-אשר-צבן, כי ספק אם ניתן להטיל על העירייה אחריות שילוחית למעשיה של המבקרת שפעלה כדין. כך גם ספק אם ניתן לחייב את העירייה בשל מעשיה של העומד בראשה, במיוחד אם הללו נעשו כנטען ממניעים פוליטיים. בכך דחתה בר-אשר-צבן את הטענה, כי העירייה נושאת באחריות לכך שראש העירייה דאז,
אהוד אולמרט, החליט לפרסם את הדוח בפרסום מוקדם.
אלוני-סדובניק חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. היא יוצגה בידי עו"ד גלית דורון-יעקב, והעירייה יוצגה בידי עו"ד ישראל גבל.
