אורי שטרית התנגד לחלק מדרישות יזמי פרויקט הולילנד, למרות שקיבל מהם שוחד, משום ש"לא תמיד אפשר לרקוד על הראש של מי שנותנים לו שוחד עם שטויות ללא גבול". כך טען (יום א', 24.2.13) ש"ד בסיום חקירתו הנגדית בידי סניגורו של שטרית, פרופ' קנת מן. השופט דוד רוזן הגדיר זאת במילים "גם לחזירות יש גבול" וש"ד הסכים איתו.

"גם כשמישהו בכיס, לפעמים הוא חייב להיות נגד זה, אם הוא לא רוצה שישאלו אותו: איך אתה שומר על התפקיד שלך", אמר ש"ד. לדבריו, הוא ידע מראש ששטרית יתנגד לעמדת היזמים בנושא הקמת בתי הספר בפרויקט, "וזה היה על דעתנו והוא התנגד לזה ולכן זה לא אושר".

לדברי ש"ד, הסכמתה של עיריית ירושלים לדרישות היזמים בתקופת כהונתו של שטרית, לא נבעה מפעילותו החוקית של ברוך יוסקוביץ (לשעבר מהנדס העיר ת"א), אלא מתשלומי השוחד עליהם לא ידע יוסקוביץ. הלה "שימש לי כעלה התאנה מתחת לכל הפעילויות המושחתות שעשיתי וכל השחיתויות שביצעתי", טען ש"ד.

מן שאל כיצד אירע שהיתרי הבנייה לחלקים בפרויקט הוצאו בשנת 2007, כאשר שטרית כבר הוחלף בידי אסנת פוסט שעבדה ביושר מוחלט, וזאת למרות שעמדו בניגוד לתב"עות. ש"ד השיב: "היא הייתה בשעתו יד ימינו של מר שטרית, הוא התחילה את כל זה לפי הנחיות מר שטרית, זה נמשך אחר-כך ונמשך ונמשך, ויכול להיות שמכוח האינרציה אחר-כך היא עשתה את זה".

עוד התייחס ש"ד לאישור שקיבלו היזמים לבנות חניון מקורה במקום חניון תת-קרקעי, אישור שלטענתו חסך להם מיליוני שקלים רבים. לדבריו, "רק על זה צריך היה לפתוח חקירה פלילית ולהכניס את כל המעורבים לבית סוהר", שכן הדברים נעשו בחוסר סמכות. ההגנה אומרת, כי השינוי אושר כדין.

לגבי השינוי בכביש הטבעת, הגדיר רוזן כך את המחלוקת: ש"ד טוען שהשינוי אושר תמורת תשלום שוחד, בעוד שטרית טוען שהייתה זו טעות של אנשי המקצוע בעירייה, אשר נבעה מהתשריט שהגישו היזמים. מן אישר זאת, ושטרית הוסיף: "אני בזמן אמת לא ידעתי על הסטייה, אני יודע את זה בדיעבד, אחרי חקירת המשטרה כשראיתי את המסמכים".