תיקון 113 לחוק העונשין, העוסק בהבניית שיקול הדעת בענישה, לא ביטל את מוסד עסקות הטיעון ויש להפעיל אותו גם בעת דיון באישור הסדר טיעון. כך אומר (18.2.13) שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע,
אלון אינפלד.
אינפלד מציין, כי תיקון 113 "שותק לגמרי ביחס להסדרי טיעון. נמצא, שאף שהמחוקק בחר להבנות את שיקול הדעת של בית המשפט לעניין 'העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה', נמנע המחוקק מלומר את דברו ביחס לשיקול המרכזי העומד ביסוד רוב גזרי הדין בבתי המשפט - קיומו של הסדר הטיעון והנימוקים העומדים מאחורי ההסדר".
לבטא את מתחם הענישה
לדעת אינפלד, אין להסיק משתיקתו של המחוקק שהוא ביקש לבטל את מוסד הסדרי הטיעון, שכן אילו זו הייתה עמדתו - חזקה עליו שהיה אומר זאת במפורש. עם זאת, אינפלד מסיק שאין להחיל את תיקון 113 במלואו בהסדרי טיעון, ומבחינה מעשית הוא אומר:
"מעבר לחשיבות של עצם שקילת כל שיקולי הענישה לפי תיקון 113, והתחשבות בהם בשאלה אם לכבד את הסדר הטיעון, מן הראוי לבטא את מתחם העונש ההולם, ולו בתמצות. זאת, ככל שנסיבות העניין ועומס העבודה מאפשרים זאת. לטעמי, על-מנת ששיקולי הענישה יהיו שלמים מן הראוי לשרטט, ולו בשניים או שלושה משפטים, קווים כלליים לדמותו של מתחם הענישה הראוי. זאת, אף אם הסדר הטיעון מחייב לסטות ממנו סטייה משמעותית".
אינפלד מוסיף: "לא זו בלבד שמוסד הסדרי הטיעון עדיין קיים ועומד. אף הלכת פלוני [של ביהמ"ש העליון, הקובעת שככלל יש לכבד הסדרי טיעון], על שיקוליה ונוסחת האיזון שבה, במקומה עומדת, בשינויים המחויבים. תיקון 113 אינו מונע מהצדדים להסכים לעונש שאינו הולם את העבירה, אם האינטרס הציבורי מצדיק זאת, ובית המשפט יכבד את ההסדר, אם ראוי לכבדו על-פי עקרונות הלכת על-פי הלכת פלוני.
"אולם, הסדר הטיעון אינו מבטל כליל את תיקון 113, ואין הוא מאפשר לבית המשפט להתעלם מהשיקולים המנויים בתיקון 113. מבחינה מהותית, בהתקיים הסדר טיעון, הדרך שיש לילך בה היא להחיל את הלכת פלוני, על הסדר הטיעון ולבחון אם העונש המבוקש על-פי ההסדר מאזן היטב בין העונש הראוי לפי מכלול שיקולי הענישה על-פי תיקון 113, לבין התמורה שנתן הנאשם במסגרת הסדר הטיעון או האינטרס הציבורי האחר העומד ביסודו".
העומס אינו מאפשר
אינפלד ממשיך: "מבחינה פרוצדוראלית המציאות הדיונית אינה מאפשרת או מצריכה פעולה על-פי המתווה המפורט של תיקון 113, בעת התקיימות הסדר טיעון. בבתי המשפט בהם עומס הדיונים כבד, וניתנים בכל יום מספר גדול של פסקי דין על יסוד הסדרי טיעון, אין חובה לרשום ולנמק את מלוא המתווה המפורט בתיקון 113, שכן ממילא אין העונש הנגזר נובע ממנו. די בכך שבית המשפט מסביר את ההחלטה לכבד ההסדר, באיזון קצר בין השיקולים המונחים ביסוד הסדר הטיעון, לבין תמצית הערכתו ביחס למתחם וסוג העונש המשוער אשר היה ניתן ללא ההסדר על-פי נסיבות המקרה. זאת, כדי להראות שההסדר מאוזן, וכדי לבטא בכל זאת, ככל שניתן, עמדה נורמטיבית ביחס לענישה הראויה.
"יחד עם זאת, במקרים בהם בוחר בית המשפט שלא לכבד את ההסדר, או כאשר הדברים גבוליים וטעונים הבהרה מיוחדת, אין מנוס מנימוק מפורט יותר, על-פי תיקון 113, ובחינת העונש ההולם אל מול שיקולי ההסדר".
הדברים נאמרו בהחלטתו של אינפלד לכבד הסדר טיעון עם לאמה גיאמי, מטפל סיעודי שהודה והורשע בעשרות מקרים של התעללות בישיש חסר ישע. אינפלד גזר על גיאמי 18 חודשי מאסר בפועל, למרות שלדעתו עונש זה נמוך בהרבה מן המתחם הראוי. את המדינה ייצגה עו"ד לאונורה מונטיליו-סגל, ואת גיאמי - עו"ד מיטל אור-שלם.
