מדיניותה של פרקליטות מיסוי וכלכלה היא שבכל מקרה של שימוש במידע פנים - יש להטיל מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח. ואולם, מדיניות זו היא שגויה. כך טוענת (יום ד', 27.2.13) עו"ד
נוית נגב, מהבולטות בתחום ניירות הערך והצווארון הלבן.
לדברי נגב, הפגם המוסרי בעבירת מידע הפנים אינו מובנה, אם כי יש מקרים בהם אכן יש הצדקה למעשים בפועל. "זו לא עבירה יותר חמורה מקבלת דבר במירמה או קבלת שוחד, שבכולן יש מנעד רחב של ענישה שנקבעת בנסיבות העניין. להעמיד את זה על כך שכל מקרה של מידע פנים צריך להתחיל ממאסר בפועל - זה לא נכון", אמרה. היא דיברה ביום עיון שערך המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין.
עו"ד ציפי גז, היועצת המשפטית של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, ציינה בתגובה שברוב המכריע של המקרים בשנים האחרונות הוטלו רק עבודות שירות, וכי במקרים המתאימים מגיעה המדינה להסדרי טיעון שאינם כוללים מאסרים בפועל. ואולם, "התיקים המטופלים בשנים האחרונות חמורים בהרבה מאשר בעבר, גם מבחינת בכירותם של האנשים וגם מבחינת סכומי הרווחים שהנאשמים גרפו לכיסם". עוד אמרה גז, כי בית המשפט הפיג את חששה של הרשות, לפיה הפעלת האכיפה המינהלית תביא להקלה בענישה הפלילית.
פרופ' עמרי ידלין, ראש בית הספר למשפטים במכללת ספיר, אמר שהשימוש במידע פנים ותרמית בניירות ערך הן עבירות חמורות מאוד. "מצד שני, הייתי קורא פסקי דין ותוהה: מה פה לא בסדר במה שהוא עשה? כשמגיע המקרה הקשה, אומרים: דווקא פה נטיל מאסר בפועל? אז כן, כי זה מקרה קשה". עם זאת אמר ידלין, כי בפסיקה בארה"ב מושם הדגש על מקרים קשים ומובהקים של שימוש במידע פנים, בעוד שבישראל "מעמידים לדין במקרים שלא ראוי להעמיד לדין פלילי. כשאין בעיה מוסרית, לא יכול להיות שזו תרמית".
עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות מיסוי וכלכלה הגיבה, כי "לעמרי יש מחלוקת עם בית המשפט. בית המשפט אמר: זה חמור, וזה חמור. בית המשפט לפעמים מבקר את התביעה על הגשת כתבי אישום, וזה לא מה שקרה בפסקי הדין האלה. הפסול המוסרי הוא מובנה בעבירת מידע הפנים. זה כמו גניבה. בתי המשפט היו ערים לכך ולכן נקטו ברטוריקה החמורה, ולאט לאט הם גם מאמצים את עונשי המאסר".
