המהנדס יעקב צפריר ובנק אגוד ישלמו כ-2.3 מיליון שקל למדען הראשי של
משרד התחבורה, ד"ר אמיר זיו-אב. זאת, בעקבות הרצת מניות שביצע צפריר בין היתר באמצעות חשבונו של זיו-אב בבנק אגוד בשנות ה-90. כך קבעה (יום ב', 25.2.13) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
דפנה אבניאלי.
זיו-אב וצפריר היו שותפים בחברת
צפריר מהנדסים, שהונפקה בשנת 1995. צפריר הורשע בכך שבמשך 33 ימי מסחר השפיע בתרמית על שער מניית החברה, כדי למנוע ממנו לרדת אל מתחת ל-600 נקודות. זיו-אב זוכה, לאחר שבית המשפט קבע שהוא היה במידה רבה קורבן מעשיו של צפריר (שפעל בחשבונו בארבעה מקרים בלבד). עם זאת קבע אז שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
עמירם בנימיני, כי הוא היה מודע לפליליות מעשיו של צפריר ובחר לעצום את עיניו ולא לחקור את החשדות שהתעוררו בקרבו.
זיו-אב תבע מצפריר ובנק אגוד 19 מיליון שקל, אך לבסוף העמיד את התביעה על 7.5 מיליון שקל. הוא טען לנזקים שנגרמו לו בשל המסחר הבלתי-חוקי, ביקש לפצותו על הסכום ששילם להגנתו המשפטית, וכן תבע פיצוי על אובדן הכנסות ועל נזקים בלתי-ממוניים.
פקידי הבנק היו מודעים
בנוגע לבנק אגוד קובעת אבניאלי, כי פקידי הסניף בו התנהלו 40 החשבונות באמצעותם פעל צפריר - כולל חשבונו של זיו-אב - היו מודעים לבעייתיות של פעולותיו. הם שמו לב לכך שהוא מקבע את שער המניה על 600 נקודות, עד כדי כך שהתייחסו אליה בהומור בכינוי "מניית ה-600". לדברי אבניאלי, "הבנק, כגורם מסחרי שהיה מודע לכך שהפעילות נועדה לקיבוע השער, היה אמור לסכל אותה, במיוחד כאשר היא מתבצעת ללא ייפוי כוח בכתב בחשבונו של אחר [זיו-אב], ונשלטת בידי לקוחו המוכר צפריר. במיוחד נכונים הדברים, לאור העובדה שמדובר בדפוס התנהגות, אשר נשנה גם בחשבונותיהם של 40 עובדים נוספים של החברה, ובוצע כל כולו בידי אותו צפריר".
אבניאלי דחתה את תביעתו של זיו-אב לפיצוי על נזקיו בגין אחזקת מניות החברה, לאחר שקבעה שלא הוכיח כלל שנגרמו לו נזקים כאלו, ותוך שהיא מציינת שורה של תמיהות העולות לנוכח התנהגותו שלו.
אובדן הזדמנויות עסקיות
לעומת זאת, התקבלה תביעתו להחזר שכר הטירחה ששילם לסניגורו, פרופ'
דוד ליבאי. מדובר היה על 1.2 מיליון שקל בערכי שנת 2000, שהם 1.5 מיליון שקל בערכי שנת הגשת התביעה - 2006. "זיו-אב נאלץ לשאת בשכר טירחה בסכום משמעותי, בהתדיינות שנמשכה שנים בהליך הפלילי אליו נגרר לאותו הליך בעל-כורחו, עקב מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים", היא אומרת. אבניאלי קבעה שצפריר ובנק אגוד יחזירו לזיו-אב מיליון שקל - הסכום ששילם, בניכוי זה שהוכר לו כהוצאה.
עוד חויבו צפריר והבנק לפצות את זיו-אב על ירידת הכנסותיו בשנות ההליך הפלילי ואף אחריהן. בנושא זה היא אומרת: "זיו-אב היה מהנדס בכיר בעל שם עולמי, איש רב פעלים שזכה להוקרה על-ידי גופים ציבוריים. בתצהירו תיאר, כי נאלץ לוותר על הזדמנויות עסקיות ועל תפקידים ציבוריים שהוצעו לו, בשל ההליך הפלילי. הפרסומים השליליים על אודות המשפט מופיעים עד היום במאגרי מידע שונים, וזיו-אב טען כי בעטיים נמנע במהלך המשפט מפעילות ציבורית ומהצגת דעות בפורומים ציבוריים. הוא חזר לעשות כן רק כחלוף שש שנים מתחילת ההליך הפלילי". בסעיף זה חויבו צפריר ובנק אגוד לשלם לזיו-אב 600,000 שקל.
אבניאלי הוסיפה וחייבה את צפריר והבנק לפצות את זיו-אב ב-100,000 שקל על עוגמת הנפש שנגרמה לו. סכומי הפיצויים נושאים ריבית והצמדה מאז 2006, כך שמדובר בסכום המוערך ב-2.2 מיליון שקל. בנוסף לכך חויבו בתשלום הוצאות בסך 100,000 שקל.
זיו-אב יוצג בידי עוה"ד פרופ' דוד ליבאי, איריס בן-גד וד"ר גיל עשת; צפריר יוצג בידי עוה"ד זהר לנדה, רמי קסלר ורונית אופיר; ובנק אגוד - בידי עוה"ד אורי גאון ועו"ד ברוריה שריר-הראל.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
