סימני שאלה כבדים מרחפים סביב המסמך היחיד הקושר את אהוד אולמרט לסכום הכסף הנכבד שהעניק שמואל דכנר לאחיו, ד"ר יוסי אולמרט. כך עולה מבדיקת News1.

מדובר במסמך בכתב ידו של דכנר, הנושא את התאריך 3.10.02. על-פי מסמך זה, אהוד אולמרט ביקש ממנו לסייע לאחיו ב-500,000 שקל והוא שוחח על כך עם הלל צ'רני. דכנר הסכים ליטול על עצמו 150,000 שקל והילווה לצ'רני את היתרה. המסמך הוגש לבית המשפט כבר ביום השני לעדותו של דכנר וסומן ת/30. אין מחלוקת שדכנר אכן העביר ליוסי אולמרט 500,000 שקל, ולטענת התביעה - היה זה חלק מהשוחד לאהוד אולמרט. המחלוקת היא בשאלה האם אהוד אולמרט ידע על הסיוע ו/או יזם אותו.

עם הגשת המסמך טען עו"ד רועי בלכר, סניגורו של אולמרט, כי מדובר בנייר הלקוח מתוך יומניו של דכנר - לגביהם הודיעה פרקליטת המחוז, עו"ד ליאת בן-ארי שווקי, בנאום הפתיחה שלה ביום הקודם, כי לא יוגשו בשל בעיות באמינותם. בן-ארי שווקי, אשר הציגה את המסמך כ"סיכום פגישה" ולא כחלק מן היומן, לא הגיבה על טענה זו של בלכר והשופט דוד רוזן אישר להגיש את המסמך. לדברי דכנר בעדותו, אהוד אולמרט הבטיח בתמורה "אל"ף, שהוא בעצמו יוותר על כל בקשה אישית עבורו, ובי"ת, שהוא יעזור לנו בקידום שינוי הייעוד של החלק הצפוני, כי באותה עת כבר דיברתי איתו קודם על זה, הכוונה לתב"ע ו'".

ב-10.12.12 הציג עו"ד גיורא אדרת, סניגורו של צ'רני, מסמך אחר בכתב ידו של דכנר. מדובר ברשימת חובותיו של צ'רני כלפיו, אותה שלח דכנר ב-29.4.08 לפרקליטו, עו"ד אמנון יצחקניא. ברשימה זו כלל לא מוזכר התשלום ליוסי אולמרט, שלטענת דכנר לא הוחזר לו. דכנר השיב, כי מדובר ברשימה מפוברקת וכי כלל את החוב בגין אולמרט ב"תשלומים שונים" המופיעים בסוף המסמך. לא היה לו הסבר מדוע עשה זאת.


האירועים היוצרים את התמיהות


הבעייתיות סביב מסמך זה נובעת מצירוף האירועים הבאים:

• השמטתו של יוסי אולמרט מהמסמך שנשלח ליצחקניא מעוררת תמיהות, גם אם אכן מדובר ברשימה מפוברקת. דכנר העיד, כי כעס מאוד על אהוד אולמרט, אשר חודש בלבד לאחר שביקש את הסיוע ליוסי - הודיע שהוא עוזב את עיריית ירושלים כדי להתמודד לכנסת. זו גם הייתה הפעם הראשונה, לדברי דכנר, שהוא מימן שוחד מכיסו. בנסיבות אלו, תמוה מדוע דווקא אירוע זה נשמט מאותה רשימה.

• הסיוע ליוסי אולמרט אינו נמצא בטיוטת כתב התביעה ("כתב הסחיטה") שהכינו יצחקניא ועו"ד אילן סובל בשמו של דכנר, למרות שהוא כולל שורה ארוכה של טענות לשוחד שכביכול שולם לאהוד אולמרט. יומנו של דכנר ("המחברת הירוקה"), אליו צורף המסמך, היה ברשותם של יצחקניא וסובל, ולא סביר להניח שהם לא שמו לב למסמך כה מרכזי. דכנר עצמו העיד, כי עורכי דינו לא השמיטו מן הטיוטא אף אחד מפרטי השוחד כפי שמסר להם.

• כאשר החל למסור את עדותו במשטרה, ב-7.2.10, הציג דכנר לחוקרים את יומניו (ובכללם "המחברת הירוקה") וכן קלסרים ובהם עשרות סיכומים ואסמכתאות. ליוסי אולמרט הוא התייחס בנספח 75, אך לא הזכיר את הסכום (500,000 שקל) ולא ייחס את הסיוע לבקשה של אהוד אולמרט. אם הסיכום מ-3.10.02 היה מצורף אז ליומן, סביר להניח שדכנר היה מצטט אותו, ולא מסתפק בהגשת ידיעות עיתונאיות על הסתבכותו של יוסי אולמרט (שהיו חלק מנספח 27).

• יתרה מזו: בסיכומיו התייחס דכנר לרישומים בנוגע לאורי לופוליאנסקי בצידו האחורי של דף 7 של "המחברת הירוקה", אליו שודך לטענתו סיכום הפגישה. אם אכן כך, היה עליו להרים את סיכום הפגישה כדי לצטט את הקטעים הנוגעים ללופוליאנסקי - ואז ודאי שלא יכול היה להתעלם ממסמך כה חשוב. באותם סיכומים אף הזכיר דכנר את התרומה שהעניק לכולל בראשות בנו של לופוליאנסקי - כך שהיה מודע לשוחד שלגירסתו ניתן באמצעות סיוע לבני משפחה. הוא הזכיר בצורה פרטנית חובות נטענים של 196,350 שקל ואף של 85,000 שקל - אך לא את החוב הנטען של 350,000 שקל.

• רק בחקירתו ב-17.2.10 הפנה דכנר את החוקרים, רב-פקד ליאור רייס ורב-פקד איריס ברק, לאותו סיכום פגישה ואמר שהוא משודך לצידו האחורי של דף 15 ב"מחברת הירוקה". עמוד זה מכיל רישומים משנת 2002 ועוסק במלונות הצפוניים - נושא שאכן רלוונטי לסיכום הפגישה, בו נזכרת תב"ע ו' שעסקה בשינוי הייעוד של המלונות למגורים. ואולם, בדפדוף במחברת מצא דכנר את המסמך משודך לצידו האחורי של דף 7 - שהרישומים בו מסתיימים בשנת 2001 וכלל אינם רלוונטיים לתב"ע ו'.

• כאשר גילה זאת דכנר, הוא שאל את רייס: "אתה רוצה שאני אוריד את זה או שנשאיר את זה פה?". רייס השיב: "כן" - כלומר, להותיר את המסמך במקומו". ואולם, בו במקום פנה רייס בלחישה לברק: "נסדר את זה?". ברק השיבה בלחישה: "כן". כאשר נחקר צ'רני בנושא זה ב-23.4.10, עדיין היה המסמך משודך לדף 7. ואולם, כאשר נמסרו היומנים להגנה - נמצא המסמך משודך לדף 15, אליו כאמור יש לו רלוונטיות.

השאלות הקשות


מכל אלו עולות מספר שאלות קשות:

1. מדוע הגישה הפרקליטות חלק מיומנו של דכנר, בלא לומר זאת לבית המשפט - יום אחד בלבד לאחר שהצהירה שלא תסתמך על היומנים?

2. האם וכיצד לא שמה לב הפרקליטות לתמיהות המהותיות העולות מצירוף הנסיבות כפי שהובא לעיל?

3. כיצד ומתי צץ המסמך בתוך יומנו של דכנר, וכיצד "עבר" לפתע ממקום הימצאו המקורי למקום עליו הצביע דכנר?

4. האם רייס וברק חשבו או אף החליטו לבצע בידוי ראיה, על-ידי העברת מסמך כה מרכזי ממקום הימצאו למקום בו הוא "יתאים" להם יותר?

דובר משרד המשפטים מסר (יום ג', 5.4.13) בשם פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה): "הפרקליטות תביא את הראיות בפני בית המשפט ולא באמצעות התקשורת. בטרם העיד מר יוסי אולמרט, הפרקליטות אינה מגיבה לסוגיות העלולות לעלות בעדותו".