פרופ' ברגמן זכה בפרס 60 אלף דולר עבור תרומתו פורצת הדרך בחקר מחלת הפרקינסון ובטיפול בה וד"ר חנא זכה בפרס 40 אלף דולר כאות הוקרה על היותו מהחלוצים בעולם בתחום תכנות תאי מחודש. הפרסים יוענקו בת"א ב-13 במרץ.
פרסי רפפורט למצויינות בתחום המחקר הביו-רפואי לשנת 2013 יוענקו השנה ע"י קרן משפחת רפפורט, לפרופ' חגי ברגמן מהאוניברסיטה העברית ולד"ר יעקוב חנא, ממכון ויצמן למדע. הפרסים יוענקו בטקס שייערך במוזיאון תל אביב לאמנות, ב-13 במרץ 2013. פרס המצויינות נוסד במטרה לקדם מחקר מוביל חזון, פורץ דרך וחדשני, בעל השלכות טיפוליות ייחודיות ומשמעותיות לקידום בריאותו של האדם.
גירוי מוחי עמוק פרופ' ברגמן, מהאוניברסיטה העברית, זוכה בפרס וב-60 אלף דולר, בקטגוריית החוקר הבכיר, עבור תרומתו פורצת הדרך בחקר מחלת הפרקינסון ובטיפול בה, בהליך הנודע בשם גירוי מוחי עמוק (DBS, Deep Brain Stimulation) - שיטת טיפול נוירולוגית ופסיכיאטרית המבוססת על גירוי חשמלי ושינוי פעילות של אזורים במוח. DBS מהווה כיום את שיטת הטיפול המרכזית עבור התסמינים המוטוריים של מחלת פרקינסון והפרעות מוטוריות אחרות המזוהות עם מחלת הפרקינסון, כגון רעד, נוקשות שרירים וקושי בתנועה.
במשך למעלה מ-20 שנה מוביל פרופ' ברגמן מחקרים פיסיולוגיים של גרעיני הבסיס במח (הגרעינים הבזליים) להם יש תפקיד מרכזי במספר מצבים נוירולוגיים, ובעיקר בהפרעות תנועה כבמחלות פרקינסון ודיסטוניה. מחקריו ותגליותיו של פרופ' ברגמן היו קריטיים להתפתחות הטיפולים בחולי פרקינסון וכיום, DBS הינו עמוד התווך של טיפול בחולי פרקינסון בעלי סימפטומים מתקדמים, כשהוא משפר באופן דרמטי את תפקודם ואת איכות חייהם של אלפי חולים ברחבי העולם. משנת 1993 ועד היום בוצעו 100,000 ניתוחים בשיטת DBS בכל רחבי העולם. בישראל ההליך נכנס לסל התרופות החל משנת 2004. עד היום בוצעו בישראל מעל 400 ניתוחים בשיטה, מהם 300 בהשתתפות פרופ' ברגמן. כיום ממשיך פרופ' ברגמן במחקר בתחום טיפול ה-DBS בפרקינסון, כמו גם בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות בעלות אופי דומה.
תאי גזע עובריים ד"ר חנא, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, מקבל את הפרס בקטגוריית פרס הביכורים לחוקר צעיר. גובה הפרס - 40 אלף דולר. הפרס מוענק כאות הוקרה על היותו מהחלוצים בעולם בתחום תכנות תאי מחודש ומחקרו בתחום השימוש בתאי גזע עובריים וקידום השימוש בהם ככלי רפואי רב-עוצמה בשחזור תאים ורקמות, ושימוש בהם לריפוי מחלות גנטיות קשות.
בשל העלייה בתוחלת החיים בחברה המודרנית, ישנו צורך כיום לייצר מקורות זמינים להשתלת תאים ואיברים אשר יחליפו רקמות בלויות וישפרו את איכות החיים. הפתרון: יצירה, או 'תכנות מחדש' במעבדה של תאים, שבדומה לתאי גזע עובריים, ביכולתם להתמיין לכל תא בוגר ולמעשה להתאים לכל דנ"א של כל אחד באשר הוא (תאים עובריים מושרים induced pluripotent stem - iPS - cells). ד"ר חנא היה מהחלוצים בעולם בתחום תכנות תאי מחודש, והיה הראשון שהראה שניתן לרפא מחלה גנטית על-ידי שימוש בתאי iPS (הוא ביצע תיקון של מוטציה לאנמיה חרמשית, והשתלת מח עצם מתוקן וזהה גנטית לעכבר חולה, ועל-ידי כך ריפא את המחלה). לעבודתו הייתה חשיבות רבה ביותר שכן היא הדגימה את היכולות וההבטחה הטמונה בתאי iPS.
ד"ר חנא מתמחה בחקר הבנה מולקולרית ומעמיקה של האנזימים שגורמים לתא בוגר לשנות את יעודו בצורה דרמטית ולהפוך חזרה למצב עוברי, או לתא בוגר אחר, כשהוא מצליח גם ליצר תאי גזע עובריים חדשים מאורגניזמים שונים בטבע. הוא מתכנן להשתמש בתהליך התיכנות מחדש כדי לייצר תאי גזע שמקורם בתאים בוגרים של חולים במחלות גנטיות. על תאים אלה אפשר יהיה להפעיל את מיגוון שיטות המחקר של ההנדסה הגנטית: החדרה או מחיקה של גנים, החדרת סמנים, ועוד. באופן זה יתקבל מודל יעיל לחקר מחלות גנטיות – שיאפשר גם לחפש שיטות ריפוי למחלות קשות אלה.
פרס רפפורט "הזוכים השנה בפרס רפפורט למצויינות במחקר הביו-רפואי הם בעלי הישגים מדעיים מרשימים ביותר", אומר פרופ' עמיר לרמן מ'מיו קליניק', יו"ר ועדת הפרס. "המחקרים החלוציים של השניים הביאו איתם תגליות ורעיונות חדשניים, כל אחד בתחומו, תוך שהם תורמים ויתרמו לאיכות החיים של רבים, למיגור מחלות, לאריכות ימים ולהקלה על סבל של חולים באשר הם. הפרסים, שאנו בקרן רפפורט מעניקים בקטגוריה הרפואה, נועדו לעודד גילויים חדשים, לתמוך בחדשנות פורצת דרך בתחום ותוך כדי כך להעלות על נס את פועלם של הרבה מאוד חוקרים הספונים במעבדות, באקדמיה ובמכוני המחקר, חבויים מן העין הציבורית, כשהם עמלים ימים כלילות, לעתים שנים רבות, על חידושים ופיתוחים שבמידה ויצלחו, ישפיעו על חיי כולנו".
פרס רפפורט למצויינות במחקר הביו-רפואי, מוענק במקביל להענקת פרס רפפורט לאמנות המוענק ע"י קרן משפחת רפפורט בשיתוף עם מוזיאון תל אביב לאמנות ופרס לנשים פורצות דרך ומחוללות שינוי בחברה הישראלית, המוענק ע"י קרן משפחת רפפורט בשיתוף 'לאשה'.
פרס רפפורט בתחום המחקר הביו-רפואי הוענק לראשונה בשנת 2010. בשנת 2012 זכו בו פרופ' דוד ולך על תרומתו לתחום מחקר התרופות למחלות דלקתיות כרוניות ופרופ' נעם סובל, על תרומתו למחקר בתחום המערכות המוחיות של חוש הריח.
יו"ר ועדת הפרס הינו פרופ' עמיר לרמן מ'מיו קליניק', מיניסוטה ארה"ב ובוועדה חברים בין השאר פרופ'
אהרון צ'חנובר, פרופסור מחקר בטכניון, חתן פרס נובל לכימיה 2004, פרופ'
רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' קרל סקורצקי, מנהל מכון רפפורט, פרופ' אריאל מילר, מהמרכז הרפואי כרמל והפקולטה לרפואה ומכון רפפורט למחקר רפואי, הטכניון.
