פרויקט הולילנד (תב"ע ג') אושר בוועדה המחוזית בתוך שנתיים, בעוד זמן סביר לאישורו היה חמש שנים. כך העיד (15.11.12) מנחם זלוצקי, מבכירי המשרד לאיכות הסביבה, שהיה מתכנן מחוז ירושלים של המשרד ועסק בפרויקט. עוד אמר, כי הופעתו של אהוד אולמרט בפני הצוות המקצועי שעסק בפרויקט הייתה חריגה ביותר.

זלוצקי סיפר, כי למשרד לאיכות הסביבה היו הסתייגויות מהותיות מהפרויקט, אך הן לא התקבלו. השופט דוד רוזן העיר: "הלוואי והיינו מגיעים למצב שעמדת איכות הסביבה תהיה עמדת הבכורה בכל תכנון, אבל זה עדיין לא כך ואנחנו רואים את זה בכל פרויקט. בדרך כלל לא מקבלים את העמדה שלהם. אני אומר את זה עם כל הכבוד וההערכה לאיכות הסביבה, וכולנו צריכים להעריך, אחד המשרדים הכי חשובים לאיכות חיינו. לצערנו, אין כמעט דיון שבו עמדתם מתקבלת. זו אחת הצרות, וככל שהפרויקט הוא יותר משמעותי, יש יותר דחיפה להקים אותו, כך יותר לוחצים לעשות את זה מהר".

לדברי זלוצקי, אם הדבר היה תלוי במשרדו - תב"ע ג' לא הייתה מאושרת, בעיקר בשל גובה הבניינים ומאסת הבינוי, ומשום שהוגשה בצורה בלתי ראויה. "תוכנית בסדר גודל כזה, עם היקפי בינוי שלא היו כמותם בירושלים, בשטח יחסית מפורסם, עם בעיות סביבתיות. אני מדבר על שנתיים, תוכנית כזאת עם היקפי בינוי כל-כך גדולים, שהתוכנית הוגשה בצורה חסרה, זה בהחלט פרק זמן לא מספק, לא מספיק, כדי לדון בה בכובד ראש ולהיות שלמים שניתן לאשר אותה", הוסיף.


השימוש החריג של מתי חותה


הוא גם התייחס לדיון בהתנגדויות: "לתוכנית הוגשו כ-800 התנגדויות על-ידי תושבי ירושלים. הוועדה המקומית העבירה אותן לשמיעה בוועדה המחוזית וקבלת החלטות. זה נשמע בוועדת המשנה של הוועדה המחוזית, שכללה בסך-הכל חמישה חברים, שאנחנו לא היינו ביניהם, והם דחו את ההתנגדויות ולמעשה נתנו תוקף לתוכנית. אני ונציגי איגוד האדריכלים שעוברים על הבקשה, חשבנו שבתוכנית כל-כך גדולה ומשמעותית, עם כל-כך הרבה השלכות סביבתיות, עירוניות, זה לא נראה לנו תקין שוועדת משנה, עם הרכב מצומצם של חברים, תקבל החלטה בתוכנית כל-כך גדולה.

"לכן ביקשנו לקיים דיון ולקבל החלטה בתוכנית הגדולה והמשמעותית הזאת במליאת הוועדה. בדרך כלל, עד אז כשהוגשה בקשה כזו, הבקשה הייתה נענית בחיוב. במקרה הזה, יו"ר הוועדה, מתי חותה, החליט לקיים דיון מקדים, האם להיענות או לא להיענות לבקשה". בסופו של הדיון חותה קיים הצבעה, התוצאה הייתה תיקו שבע, וחותה השתמש בצורה חריגה בקול הכפול שלו כדי לדחות את הבקשה.

לדברי זלוצקי, הקמת צוות מקצועי לטיפול בפרויקט הולילנד הייתה גם היא יוצאת-דופן, שכן ניתן היה לדון בפרויקט בוועדות המשנה של הוועדה המחוזית. לדבריו, בצוות המקצועי היו חילוקי דעות רבים, ולעיתים ניסו להציג כאילו התקיימו דיונים כאשר אלו לא התקיימו. כאמור, הוא אמר שהופעתו של אולמרט בפני הצוות הייתה אירוע חריג ביותר.


היזמים הכינו תסקיר נרחב


"הדרישה שלנו להכנת חוות דעת סביבתית מפורטת לפרויקט הזה, היא באה בשלב קצת מתקדם, ככל שאנחנו למדנו את היקף הפרויקט הזה ואת ההשלכות הסביבתיות הרחבות שיש, וראינו שלא ניתן להסתפק רק בדברי ההסבר המאוד-כלליים ולא מפורטים ולא מחייבים", חזר זלוצקי לתב"ע ג'.

"דרשנו שלא תהיה הפקדה של התוכנית ללא חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה, וההחלטה הזאת התקבלה בעיקרה, אבל בפועל בגלל לוח זמנים שאנחנו לא עמדנו בו, בגלל המורכבות הגדולה של הפרויקט הזה, והצורך להשתמש ביועצים חיצוניים, הוועדה המחוזית הפקידה את התוכנית מבלי לחכות לחוות הדעת שלנו".

בחקירה הנגדית בידי עו"ד גיורא אדרת, סניגורו של הלל צ'רני, אישר זלוצקי שמאוחר יותר הגישו היזמים תסקיר נרחב בנוגע להשפעה על הסביבה, וכי הוועדה המחוזית הטמיעה גם את חוות הדעת של המשרד לאיכות הסביבה.

עו"ד עמוס ון-אמדן, פרקליטו של אורי לופוליאנסקי, חזר להופעתו של אולמרט בפני הצוות. הוא שאל, האם לאור העובדה שהיה צורך בחדרי מלון בדחיפות לקראת שנת 2000, זלוצקי עדיין סבור שמדובר היה בהופעה חריגה. זלוצקי השיב: "כן, מאוד".


שתי הופעות נוספות


בנוגע להתנגדויות אמר זלוצקי: "הןועדה המקומית לעניות דעתי, בפרויקט בסדר גודל כזה עם השלכות כל-כך משמעותיות על העיר ירושלים ועל תושבי ירושלים ועל תושבי השכונות, הייתה צריכה כדי לקבוע את עמדתה לתוכנית, לפני שהיא מעבירה אותה לוועדה המחוזית, צריכה לשמוע את ההתנגדויות. יכול מאוד היה להיות, שלא היו התנגדויות סרק, אלא גם דברים עם טעם, הגיוניים, שמן הראוי היה לקחת אותם בחשבון בטרם קביעת העמדה של הוועדה המקומית. לעומת זאת, הם העבירו את זה לוועדה המחוזית ובנוסף לכך ציינו שהם ימסרו את חוות דעתם לגבי ההתנגדויות, דבר שלא נעשה".

בתשובה לשאלות עו"ד רועי בלכר, סניגורו של אולמרט, אישר זלוצקי שאולמרט הופיע בדיונים נוספים, אם כי אמר שהייתה להם חשיבות מיוחדת: האחד בנוגע לבנייה לגובה בירושלים והשני בנוגע לשיפוץ מוזיאון ישראל.

רוזן שאל עד כמה יכול היה אולמרט להשפיע על שורה של חברי ועדה מקצועיים: "זה פקידי ציבור, אם הם חייבים משהו - הם חייבים משהו לבוס שלהם. הם באמת מתרגשים מראש העיר? דווקא בוועדה מקצועית, איזו השפעה יכולה להיות לו אלא אם הוא משכנע אותו לגופו של עניין? למה זה צריך להיות חריג?". זלוצקי השיב: "אני ציינתי שבאמת לא היה מקובל, זה בצד העובדתי. לא אמרתי שזה רע, אמרתי שזה חריג".