נִתְלָה גּוֹרַלָהּ שֶׁל יַלְדָה,
עוֹצֶרֶת מָעוּף אֲהַבָה אֲחֶרֶת.
נִתְלָה גּוֹרַלָהּ עַל וַו
רְקִיעִים טָעוּ בְּמַהֲלַכָם.
עוֹרְבִים שְׁחֹרִים לַהֲקוּ כֻּלָּם
לְהַטְבִּיעַ דִּמְעוֹתֵיהָ בְּפִיהֶם.
נִיחוֹחַ חָרִיף דִּיוֹ שָׁחוֹר וּמְבַעְבֵּעַ
נִיגָר עַל מִזְבֵּחַ אָדָם.
קִצְפָּה עֲכוּרָה צוֹרֶבֶת
פּוֹרֶצֶת עֲדַיִן בְּחֲלוֹנוֹתָיו הַמְּרֻטָּשִׁים
שֶׁל גָּן עֶדֶן אבַד לַמֵּרְחָקִים,
שֶׁל שְׁאוֹל הִדְהֵד בְּתְּהוֹמֵי נֶפֶשׁ,
בְּתְּהוֹמֵי נַפְשָׁה
נִפֵּץ
קָרַע
צָהַל
לָפַת בִּזְרוּעוֹתָיו כִּפְקָעַת נְחָשִׁים
נְעוֹרִים בְּאֲבִיב,
לוֹהֲטִים לְטִרְפָּם.
רַק מֵי הַנַּחַל עֲצְרוּ בְּשֶׁקֶט
אִוְשַׁת דִּמְעַתָם,
עֵת נַדָמָה אִוְשַׁת הַקֹּרְבָּן,
נָדַמוּ גָּם בִּשְׁנַתָם כֹּל הַמַלְאֲכִים.
וחֲבְקוּ מֵימֵי הַנָּחַל לַנֵּצַח חִיוּךְ הַיַּלְדָה.
