תנועת אומ"ץ וח"כ
מיקי רוזנטל מבקשים מבג"ץ (יום ה', 21.3.13) להורות ליועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, להעמיד לדין את
אביגדור ליברמן בחשדות העיקריים שיוחסו לו. וינשטיין סגר תיקים אלו, שעסקו בחשדות לעבירות מירמה בהיקף של מיליוני דולרים, בנימוק של העדר ראיות מספיקות.
לדברי אומ"ץ ורוזנטל, נפלו שורה של טעויות וכשלים בהחלטתו של וינשטיין ובנימוקיה. בין היתר הם טוענים, כי לא היה מקום להניח מראש שהמדינה תתקשה לגבות את עדותה של דניאלה מורצי, רואת החשבון במשרד עורכי הדין הקפריסאי שטיפלה בכל החברות סביבן התנהלה החקירה. לדבריהם, מורצי מומחית בנושאים שעמדו בלב החקירה, ולכן לא היה מקום לייחס "משקל קל כנוצה" לעדותה. עוד הם אומרים, בהתבסס על חוות דעתו של פרופסור קפריסאי, כי לא היה מקום לקבוע שיהיו קשיים בגביית עדותה באמצעות בית משפט בקפריסין.
טענה נוספת היא, כי החלטתו של וינשטיין מפלה לטובה את ליברמן. העותרים מזכירים, כי פרקליט המדינה, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים ומנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות, סברו שיש מקום להעמיד לדין את ליברמן. מאחר שעניינו של כל אזרח אחר היה מגיע לכל היותר לשולחנה של מנהלת המחלקה, אומרים אומ"ץ ורוזנטל, הרי שהחלטתו ההפוכה של וינשטיין מהווה אפליה פסולה.
עוד נטען בעתירה, כי קיים חשש שהפרקליטות כלל לא אספה ראיות שניתן יהיה להשיג ללא קושי, להוכחת החשדות לפיהם ליברמן ביצע הלבנות הון. אומ"ץ ורוזנטל גם אומרים, כי וינשטיין התעלם מכך שליברמן הותיר לעצמו את האפשרות לרכוש בחזרה את מניות החברות שמכר כאשר התמנה לשר - דבר שחייב לבדוק האם באמת ניתק את קשריו עימן.
העותרים מציינים, באמצעות עו"ד גלעד ברנע, כי וינשטיין סירב להעביר אליהם את הראיות והממצאים שעליהם ביסס את החלטתו. לאור זאת, הם גם מבקשים מבג"ץ להורות לו לעשות זאת, כדי שניתן יהיה לבחון את סבירות החלטתו.