בוא ננסה משהו אחר... בעיצומו של יום שישי, יום צום הרמאדאן תפילת הצהריים במסגד. יהודי, ונשתמש במונח ערס, הגיע לרחבה שלפני המסגד הגדול ביפו, הוציא מצקלונו כיכר לחם, העמיד מנגל גחלים ובשר, סידר לו שולחן קטן מתקפל, בקבוק ערק משובח והחל לצלות. לא די בכך אלא שגם שלף אי משם טייפ ענק הפעילו והחל להשמיע מוסיקת טראנס רעשנית.
לאחר שחילל את החג והרגיז את המאמינים שתבעו עלבונם, נפוצה שמועה שנהרג. הגיעו חבריו, חבורת ערסים בארבעה אוטובוסים, בידיהם גרזנים ואלות. הם ניפצו נפץ היטב את המכוניות החונות בסביבה, פוגרום של ממש. לא זו בלבד אלא שארבעה שוטרים יהודים נשרכים אחרי ההמון הפראי, לא מהסים, לא עוצרים בהם.
לא מסוגל לדמיין מה יעלה בגורלו של היהודי הערס לאחר המעשה שעשה, אם יחיה, שמא ינוח על משכבו בחתיכות מדממות. אבל דבר אחד בטוח. לאחר המעשה המטורלל שעשה, ולבטח, רק מטורללים עם תעודות מוסמכות ביותר יעיזו לעשות מעשה כזה, ודאי שלא יופיע בפני ועדת הפנים של הכנסת. אף אחד לא יאפשר לו להציג מופע פארודי של פשיטת הצוואר לשחיטה בסגנון המופע של הערבי תאופיק ג'מאל שנכנס בערבו של היום הקדוש, יום הכיפורים, עם רכב דוהר, צופר מצפרר, ומערכת שמע בפול ווליום לשכונה היהודית - "עכו מזרח".
משטרת ישראל, לבטח הייתה כבר עוצרת אותו, מעצר מתוקשר היטב, מביאה אותו ואת חבריו בפני שופט שלום להארכת המעצר לקול תקתוק מצלמות וכתבי התקשורת המסקרים את משפטם של אויבי העם החדשים. כולנו זוכרים את העולה החדשה טטיאנה שבסך-הכל תכננה לזרוק ראש חזיר במסגד מוסלמי. היא ושותפיה נידונו לשנות מאסר רבות בכלא בעוון תכנון בלבד.
והערבי תאופיק ג'מאל הזה, אינו מטורלל. כבר הייתה לנו עדות אופי עליו בביטאון השמאל Ynet. אחד המתכנה לארי לייבוביץ, תאר לנו בלשון נוסטלגית (בסגנון "חברים מספרים על" תאופיק) על ילדותו הנפלאה עם הצדיק, יפה הנפש חסיד אומות העולם. תאופיק הוא הוא הבריון "שבטעות" חילל את קדושת החג היהודי. מסכן, גדל עם יהודים וממש ממש לא ידע שהחג הזה קדוש כל כך ליהודים.
ועוד תארו לכם, שלאחר ההלם הראשוני של חילול קדשי חג הראמאדן המוסלמי, היו יוצאים אלפי ערבים להפגין, להביע כאבם. ואיך יעשו זאת? בוודאי ניחשתם, זריקות אבנים, שריפת בתי יהודים, חנויות, זריקת בקבוקי תבערה ברחובות תל אביב ובת ים, כמקובל במקומותינו.
ראשית כל ייצאו כל שרי הממשלה מגדרם, לבקר, לפייס, לנחם, את הציבור הערבי הנעלב שנפגע מהאלימות האיומה של הערס וחבורתו. המטורלל שהצית את השריפה (אם עדיין חי הוא כמו שאמרנו) יזכה למשפט צדק השמור לאנשים מסוגו, יקשרו אותו להתנקשות בשטרנהאל ולכרוזים שנמצאו בסביבה, לדתיים, להתנחלויות, לימין, לפייגלין, לנתניהו ולשרה, לרצח רבין ואמיל גרינצווייג. מאמרי המערכת יביאו סיפורים מצמררים ומסמרי שיער על אחמד הילד הפלשתיני, שתומת ילדותו חוללה על-ידי השתוללות הימין הרצחני.
השייך ראעד סאלח, ראש התנועה האיסלאמית שיבקר ביקור ניחומים, יישא נאום ובו קריאה לסלק את היהוד מפלשתין או מיפו, ומעכו ואף מתל אביב ומחיפה, יען כי בני שטן קופים וחזירים הם. ומנגד, להקת יפי נפש, אמנים, סופרים, שחקניות, ובדרנים מארגנים משלחת מצולמת וספונטנית אצל ערביי יפו או מחוללת בריקוד 'מה יפית' סוער. ומחרים מחזיקים אחריהם, הרבנים הראשיים, חברי כנסת משמאל, זהבה גלאון, "ג'ומאס" חבר הכנסת, שר המשטרה והניצבים. השיא מגיע כשראש הממשלה, החשוד אולמרט, יחד עם ציפי לבני היורשת, מגיעים כורעים ומשתחווים על ברכיהם מול נציגי הציבור הערבי, מכים על חזותיהם מול הקאדי ומבקשים בקול הראוי ליהודי בימים נוראים - סליחה, סליחה, סליחה חטאנו, עוינו, פשענו, ומכים בעוז על ליבותיהם.
כן, והשיא השיא - נאום הסליחה של שמעון פרס, נשיא המדינה, בו הוא מתנצייל ומבקייש סליחה מקיירב לייב מאחייינו הפלשתינים.
אבל כעת למציאות. כולם יודעים מה קרה בעכו. אבל בערוץ 10, בערוץ 2 ובערוץ אחד הממשלתי, עדיין לא יודעים, מפני שבערב הפוגרום הוצג הביריון תאופיק ג'מאל שחולל את המהומה כצדיק נסתר שחבורת יהודים ביקשה את דמו. לא הוזכרה לאומיותם הערבית של הפורעים שהרסו את עכו, בליל כיפור הם הוצגו כיהודים. באמצעי התקשורת הוצגו יהודי עכו מזרח כאשמים בפרעות, בדיוק כמו שבדער שטירמער הוצגו היהודים כאשמים בליל הבדולח. לא זו בלבד, אלא שכשיצאו היהודים להפגין, ולתבוע את עלבונם ואת הגנת משטרת ישראל, יצאו כוחות היס"ם עם פרשים ואלות והתנפלו על היהודים המפגינים, זקנים וילדים. מפקד המחוז הצפוני, אף הודיע, כי היהודים אשמים בפוגרום שניחת עליהם. דודו כהן המפכ"ל התפרסם כמי שאמר כי מסיתים ימניים עלולים ללבות את האש.
מכאן ניתן להסיק בוודאות כי יהודים דתיים שיבואו בחול המועד להזדהות עם אחיהם בעכו או לבקר קרובי משפחה, יידרשו לחזור כלעומת שבאו או יעצרו ויוכו כמסיתים וכאויבי המדינה.
הביריון שהצית את התבערה מופיע בוועדת הפנים של הכנסת בחסות חברי הכנסת הערביים, שממשיכים להצדיק את הפוגרום בחוצפתם של היהודים שמתנחלים בעכו הערבית. מסע של ריקודי מה יפית ופיוסים, לא מחילה מהיהודים שהיו נתונים להשתוללות פורעים ערביים בביתם אלא מול ראשי הפורעים, מול מפקדי הפוגרום, מול חבר כנסת זאכור שלפי העדויות מהשטח אירגן את הפעולה האלימה ממבנה בתוך עכו מזרח.
ויחד עם זאת, ולמרות ההשתלחות של התקשורת על היהודים שהיו נתונים למתקפה חזיתית של הפורעים הערבים, נשלחת ליהודי עכו ברכת חג שמח - חזקים וברוכים תהיו. והציבור היהודי נקרא לבקר בימי חול המועד את אחינו בעכו, ולדרוש ולעמוד על הזכות להזדהות עם כל יהודי שהיה נצור ונתון להשתלחות ולפרעות בליל יום כיפור. רק כך יובהר למפכ"ל דודי כהן כי הוא מכהן בתפקידו במדינה יהודית, ואם הוא חש כי היהודים בעכו מהווים מטרד - שיתפטר.
