אחרי הקאמבק המטורף בטופ 16 ועם הרוח הגבית שבאה באופן טבעי בעקבותיו, מכבי תל אביב אפילו הרגישה מעט פייבוריטית לקראת קרבות ההצלבה מול ריאל מדריד. אלא שלבלאנקוס, שהגיעו עם יתרון הביתיות אחרי שסיימו במקום השני בבית בשלב הקודם, היו תכניות אחרות והם הורידו מהר מאוד את הצהובים לקרקע. מה זה הורידו? הטיחו, הלמו ורמסו. מתחילת הרבע השני ועד לסיום המשחק הם שלטו לחלוטין בכל מה שנעשה בפרקט בדרך ל-53:79 ענק ו-0:1 חד משמעי בסדרת רבע גמר היורוליג.
לא בכדי הזכרנו את הרבע השני, שהיה למעשה קו פרשת המים של ההתמודדות הזו: החבורה של דייויד בלאט עלתה ליתרון של 12 נקודות (14:26) כבר בפתיחה, אך מיד לאחר מכן קרסה והתפרקה טוטאלית. ריאל העבירה הילוך, בשני צידי המגרש, הצהובים נתקעו וקלעו 4 נקודות לכל אורך 10 הדקות, כולל סל שדה אחד בלבד. מאותו רגע רדפו שחקני האלופה הישראלית ללא הצלחה יתרה אחרי בעלי הבית.
למעשה, התסריט ממנו חששו אנשי מכבי יותר מכל התרחש. הקלעים של ריאל - ג'יי.סי קארול, סרחיו רודריגס, קרלוס סוארס ומעל כולם רודי פרננדס הפנטסטי - לא הצליחו להחטיא, בזמן שמכבי הזכירה את דווקא את הקבוצה מחציו הראשון של הטופ 16. כבויה, לא מדויקת, לא קולעת, מהוססת, מקבלת החלטת רעות וחסרת בטחון.
החבורה בצהוב קלעה ארבע שלשות ב-10 וחצי הדקות הראשונות, אך מאז לא הצליחה לשים אף כדור בטבעת מחוץ לקשת. הקבוצה כולה קלעה שיא נקודות שלילי העונה ביורוליג, מסרה רק 8 אסיסטים, לא ייצרה אפילו סל אחד בהתקפת מעבר ואף שחקן שלה לא סיים עם ספרות כפולות בטור הנקודות. מנגד, ריאל צלפה 11 שלשות, הורידה 17 (!) ריבאונדים בהתקפה וניצחה 39:95 בנקודות מדד. עם נתונים שכאלו, גם מיאמי היט לא היתה מצליחה לנצח בבירת ספרד.
האנשים החשובים של האלופה הנצחית, אלו שהיו כל כך טובים בחודשיים האחרונים, פשוט קיבלו פיק ברכיים לא אופייני. דווין סמית' הציג, אולי, את משחקו החלש ביותר העונה; דייויד לוגאן לא פגע בשום דבר ולראשונה מאז החל הטופ 16 סיים משחק ללא שלשה; שון ג'יימס הלך לאיבוד בתוך יער הגבוהים וליאור אליהו לא הצליח לחזור לעצמו. ואם מחברים את כל אלו לכדי קושיה אחת, הרי שהתשובה שמתקבלת היא ברורה לחלוטין: ריאל פשוט הביסה בנוק-אאוט את מכבי בכל אספקט על הפרקט ובסופו של דבר ניצחה בצדק רב.
למגינת לבו של בלאט, גם ההפרש, שהפך לתבוסה הגדולה ביותר של מכבי באירופה מאז 1991, מוצדק. אבל למרות הכל, מכבי יכולה להרים ראש - כי זוהי דרכה של סדרה. גם בשתי סדרות ההצלבה הקודמות - מול טאו ויטוריה (לפני שנתיים) ופנאתינייקוס (בשנה שעברה) - הצהובים ירדו חפויי ראש מהמשחק הראשון אך חזרו וניצחו את המפגש השני בחוץ. כי זו אולי הגדולה של הצהובים, לאורך ההיסטוריה כולה - לדעת לקום מהקרשים, עם הגב לקיר, כנגד כל הסיכויים, מול יריבה עדיפה, כשהכל הולך נגדה. נשמע מוכר?
קלעים
העדות הברורה ביותר למשחק המאכזב של שחקני מכבי תל אביב מגיעה כאמור מהסטטיסטיקה, כאשר אף שחקן לא עבר את רף 10 הנקודות וקלע בדאבל פיגרס. שון ג'יימס וריקי היקמן הובילו עם 9 נקודות כ"א. יתר הקלעים: ניק קיינר מדלי 8, דווין סמית' 7, דארקו פלאניניץ' וסילבן לנדסברג 5 כ"א, יוגב אוחיון 4, ליאור אליהו ודייויד לוגאן 2 כ"א, מורן רוט וגיא פניני 1 כ"א. רודי פרננדס הוביל את ריאל עם 15 נקודות. ניקולה מירוטיץ' תרם 14 נק'. סרחיו רודריגס סיים עם דאבל דאבל של 10 נק' ו-10 אסיסטים. רייס, קארול ויול קלעו 8 כ"א.
מהלך המשחק
מירזה בגיץ', ניקולה מירוטיץ', רודי פרננדס, קרלוס סוארס וסרחיו יול פתחו בחמישיית ריאל. שון ג'יימס, ניק קיינר מדלי, דווין סמית', ריקי היקמן ויוגב אוחיון עלו מנגד. הספרדים התחילו בטירוף וטסו ל-0:5 מהיר אחרי שלשה של יול. מכבי ממש לא נבהלה: סלים של היקמן, ג'יימס ואוחיון החזירו אותה להוביל, 5:6. רודי הגיב עם 5 נקודות רצופות והמשחק נשאר צמוד, 10:10, אלא שכאן מכבי לחצה על הדוושה: שלשה של קיינר-מדלי ועוד סל נהדר של סמית' הכריחו את לאסו לקחת פסק זמן ב-12:17 לאורחים מתל אביב. עוד שלשה של היקמן סגרה את הרבע על 14:23 גדול למכבי.
לנדסברג התחיל את הרבע השני עם שלשה והיתרון לפתע צמח ל-12, אלא שריאל הגיבה עם ריצה משלה. מירוטיץ' וקארול קלעו מחצי מרחק וזה רק 22:26 לישראלים. הטיסה של ריאל נמשכה ושלשה של רודריגס סגרה ריצת 0:13 והחזירה את היתרון למקומיים, 26:27. הרבע הקטסטרופלי של מכבי המשיך ושלשה של קארול במעבר עשתה 27:32. עוד קליעה מדויקת מחוץ של רודריגס, פתחה יתרון שיא של 27:35. מכבי המשיכה לא לפגוע בכלום ועוד שתי שלשות, של רודריגס וקארול, סגרו את המחצית על 27:38 לריאל, שניצחה 4:24 ברבע השני.
מירוטיץ' היה האיש החם של ריאל אחרי המחצית ו-5 נקודות שלו - מול 4 של ג'יימס - קבעו 31:43. סמית' הוריד את היתרון ל-8 בסל יפה (43:35), אבל רודי ענה בסל ועבירה ובשלשה נוספת בדרך ל-37:49. ההפגזות של ריאל פשוט לא הפסיקו: קארול ויול צלפו מבחוץ והפער עלה ל-15 נקודות, 40:55. פלאניניץ' סגר את הרבע עם סל וזה 43:59 לריאל.
גם בעשר הדקות האחרונות מכבי לא הצליחה להתקרב וההפרש כבר חצה את גבול ה-20 נקודות, 43:63, אחרי נקודות של רייס. החגיגה הספרדית המשיכה וההפרש רק הלך וגדל. מכבי היתה כמו צל של עצמה ובגארבג' טיים רודריגס ורייס המשיכו רק לשפר את הממוצעים האישיים שלהם. הבאזר סוף סוף הגיע מבחינת בלאט ולוח התוצאות הראה על 53:79 מוחץ לריאל.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
