עו"ד ארנון גיצלטר התרשל כלפי חברה שהעניקה הלוואה ל
אלי רייפמן, אך לא יחויב לפצותה משום שלא הוכח שקיים נזק בין התרשלותו לבין העובדה שלא יכלה לממש את הבטחונות שהועמדו לזכותה. כך קבעה (4.4.13) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
ענת ברון.
בשנת 2006 נזקק רייפמן להלוואות כדי למנוע השתלטות עוינת על חברת אמבלייז שהקים. בין היתר ביקש לקבל הלוואה מחברת פלדום-פינגולד מתכות, בסך 775,000 דולר. רייפמן הבטיח להחזיר את ההלוואה כעבור חודש, בתוספת ריבית של 200,000 דולר. להבטחת ההלוואה שיעבד את מניותיו בחברת הפלדה הפולנית Huta Pokoj.
גיצלטר היה מעורב בניסוח הסכם ההלוואה, ובין היתר המציא לפלדום אישור בו נאמר שזכויותיו של רייפמן בחברה הפולנית נקיות מכל שעבוד. בפועל, המניות כבר שועבדו לטובת הלוואה בסך 5 מיליון דולר שנטל רייפמן מתעשיין המזון צבי ויליגר - שעבוד אותו רשם גיצלטר עצמו. הלה גם לא מילא את הוראתו של רייפמן לרשום שעבוד דומה לטובתה של פלדום.
רייפמן התקשה לפרוע את ההלוואה, קיבל ארכות תמורת ריבית נוספת של 150,000 דולר ואף לווה ממנה 250,000 דולר נוספים. לאחר שרייפמן נקלע לחובות עתק, הוא לא פרע את רוב ההלוואות ואת רוב הריביות, ואז התברר לפלדום שמניותיו כבר שועבדו ואין לה דרך לגבות את החוב. בשל כך טענה פלדום, שעל גיצלטר לפצותה.
גיצלטר טען, כי ההסכם אינו תקף משום שהריביות שנקבעו בו הן ריביות נשך. על טענה זו אומרת ברון, כי מדובר במידה רבה של תעוזה, שכן גיצלטר עצמו חתום על ההסכם כנאמן למניותיו של רייפמן בחברה הפולנית ואף קיבל הוראות מפורשות בכובעו זה. עוד דוחה ברון את טענתו של גיצלטר, כאילו פלדום קיבלה 360,000 שקל על חשבון ההלוואה באמצעות נהגו של רייפמן, באומרה שעדותו של הנהג נראית כאילו הוזמנה בידי גיצלטר.
ברון קובעת, כי גיצלטר היה חייב בחובת זהירות כלפי פלדום, והוא הפר אותה במצגים שהציג בפניה. ואולם, פלדום לא הצליחה להוכיח שהשעבוד הראשון שנרשם לטובת ויליגר הוא שמנע ממנה לממש את המניות בחברה הפולנית, שכן באותה עת שוויין עלה בהרבה על גובה החוב כלפי ויליגר - כך שהייתה "יתרה" לפרעון החוב גם כלפי פלדום. ברון קיבלה את עדותו של רייפמן, לפיה לא ניתן היה לממש את המניות משום שהחברה לא הונפקה ועל-רקע הסתבכותו העסקית.
לדברי ברון, פלדום ומנהליה החליטו בעצמם, בלא להיוועץ בעורך דין, להעניק לרייפמן את ההלוואה כנגד אותה בטוחה. אם היו מתייעצים, היא מוסיפה, ייתכן שהיה מתברר להם שמדובר בבטוחה מסוכנת וקשה למימוש. נכון שגיצלטר לא רשם שעבוד לזכותה של פלדום על המניות, מוסיפה ברון, אך במצב העובדתי שנוצר - לא הייתה ממילא משמעות לרישום כזה.
ברון גם דחתה תביעה שכנגד שהגיש גיצלטר נגד פלדום, ואשר כללה לדבריה האשמות קשות וחסרות יסוד. היא קבעה, כי שני הצדדים ישאו בהוצאותיהם. את פלדום ייצגו עוה"ד אריאל מירלמן ואורית קרן-פולק; את גיצלטר ייצגו עוה"ד
חיים זליכוב,
צביקה זליכוב ואמיר אלטשולר.