לקוח רשאי להפסיק את התקשרותו עם עורך דין, אם הלה עומד על כך שיקבל שכר טירחה אסטרונומי, משום שהדבר גורם למשבר אמון ביניהם. אין אפשרות לחייב את הלקוח להמשיך ולהעסיק את עורך הדין, רק בגלל שהלה מצפה לשכר טירחה תמורת שירותיו. כך אומר (10.4.13) בית המשפט המחוזי בתל אביב.

בית המשפט ביטל את חיובם של לקוחות לשלם למעלה מ-30,000 שקל לעו"ד משה קמר, לאחר שקבע שהיו רשאים להפסיק את ההתקשרות עימו. קמר תבע 840,000 שקל, בית משפט השלום זיכה אותו כאמור ב-30,000 שקל בלבד, והמחוזי קבע שגם לסכום זה אינו זכאי. בכך דחה המחוזי את ערעורו של קמר וקיבל את ערעורם של הלקוחות, שיוצגו בידי עוה"ד יורם מושקט ושירה רייך.

קמר ייצג ארבעה בעלי מקרקעין בתל אביב בתביעה לקבלת פיצוי תמורת קרקע שהופקעה מהם בידי חברת נת"ע (המקימה את הרכבת הקלה). הוא הגיש בשמם תביעה לפיצוי של 1.4 מיליון דולר או פיצוי חילופי של 170,000 דולר. במקביל איתר קמר מי שהיה מוכן לרכוש את הקרקע שנותרה ב-1.5 מיליון דולר, אם הוועדה המקומית תגדיל את אחוזי הבנייה בה. ואולם, קמר דרש לקבל 20% מסכום זה - אותו שיעור שנקבע כשכרו אם יתקבל פיצוי על ההפקעה. הבעלים סירבו לשלם סכום זה והעסקה התפוצצה, ובעקבות זאת סירבו להמשיך בתביעה העיקרית למרות הודעתו של קמר שהוא עומד על קבלת שכרו.

חלק מן הבעלים שילמו לקמר 302,000 שקל כשכר טירחה במסגרת גישור. האחרים סירבו לשלם לו, וכאמור הוא תבע מהם 840,000 שקל - מחצית משכר הטירחה המגיע לו, לטענתו, בגין העסקה שלא יצאה לפועל או כשכר טירחה ראוי.

השופט יצחק ענבר אומר, כי קמר דרש שכר טירחה אסטרונומי תמורת העסקה, והלקוחות צדקו כאשר סירבו לשלם אותו. ענבר מציין, כי שכר טירחה של 20% מסכום פיצויי ההפקעה הוא סביר, שכן עורך הדין מסתכן בכך שהתביעה תידחה והוא לא יקבל דבר. ואולם, בעסקות מקרקעין התעריף המומלץ בידי לשכת עורכי הדין הוא 2% ואף פחות מכך. התנהלותו של קמר גרמה ללקוחותיו לאבד הזדמנות עסקית ראויה, קובע ענבר. בעקבות זאת, הוא ממשיך, היו הלקוחות רשאים לסגת מן התביעה העיקרית, ואין יסוד לטענתו של קמר לפיה היו חייבים להמשיך בתביעה שאינה כלכלית מבחינתם.

השופטת יהודית שבח מוסיפה: "יסוד האמון מחייב, כי הלקוח יידע כי היה ולא יהא מעוניין עוד לקיים את ההליך המשפטי או העסקה בגינם פנה לעורך הדין, לא יכפו עליו לעשות כן בניגוד לרצונו רק משום ציפיית עורך הדין לשכר טירחה בגין שירות זה.

"כשם שלא עולה על הדעת לכפות על חולה לעבור ניתוח שאינו חיוני לו רק משום פנייתו למנתח, כך אין לחייב לקוח להמשיך ולנהל משפט בעל כורחו, אף לא ניתן לאסור עליו להתפשר בסכום נמוך, עת בא-כוחו חפץ לנהל את ההליך עד תומו בהאמינו שהסכום שייפסק, וכפועל יוצא גם שכר טירחתו, יהא גבוה יותר. עידוד ההתדיינות רק כדי לספק מקור הכנסה לעורך הדין - מנוגד להיגיון כלכלי ולמדיניות שיפוטית ראויה. כל זאת כמובן בתנאי שיובטח לעורך הדין שכר ראוי בגין טירחתו ובתנאי שהפסקת ההתקשרות עימו נעשית בהגינות ובתום לב".