"כאשר כתבתי את גזר הדין בפרשת פלד-גבעוני, הייתה לי הרגשה שאני כותב על סין בשנות ה-30 של המאה הקודמת. לא היה אפשר להאמין שלפני רק עשר שנים לא היה פיקוח כמו שצריך על שוק ההון. זה נראה כמו לפני מאה שנה". כך אומר (יום ה', 18.4.13) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, בכינוס המרכזי של מחוזות לשכת עורכי הדין.

לדברי כבוב, הפיקוח כיום נעשה במידה רבה בעזרתם של עורכי הדין המגישים תביעות ייצוגיות ונגזרות בתחום שוק ההון. הוא לא בטוח שהמצב הנוכחי אופטימלי, העיר, אך סביר להניח שהמטוטלת תתאזן. על המחלקה הכלכלית בבית המשפט אמר כבוב, כי הצלחתה העיקרית היא ביכולת לתת בתוך חודשים בודדים פסקי דין בתיקים על סכומי עתק.

דקאן הפקולטה למשפטים במכללת ספיר, פרופ' עמרי ידלין, אמר שעד לפני חמש שנים קבעה רשות ניירות ערך את הנורמות בשוק ההון, והמערכת המשפטית אמרה מעט מאוד "וכמעט תמיד אמרה 'כן' לרשות". אלא שאז החל להתרחש שינוי: "פתאום יש זיכויים בתיקי שוק ההון, בתי המשפט התחילו להרים ראש. רשות ני"ע תפסה את זה כשינוי באיזון, ואז מגיע בית המשפט הכלכלי שהוא במידה מסוימת יוזמה שלה". לדעת ידלין, הכוח עבר במידה רבה מן הרוב של בעלי המניות לידי המיעוט.

עו"ד ישראל שמעונוב סבור, כי הקמת המחלקה הביאה לכך שבית המשפט נכנס לבחינת שיקול הדעת העסקי, ו"איזון האינטרסים הוא נכון וחיובי". לדעתו, כאשר דברים בחברה נעשים בחופזה ותוך ניגוד עניינים - יש מקום להתערבות של בית המשפט; ואילו כאשר נשמרים הנהלים ויש הסתמכות על מומחים - אין מקום להתערבות. "בסופו של יום, אם דירקטורים לא ירגישו בבטחה שהם עובדים בסביבה נוחה לקבלת החלטות, הם יטו לשמרנות יתר ובכך ייפגעו המשקיעים".

לדעת עו"ד יצחק אבירם, ריבוי התביעות הנגזרות והייצוגיות בשוק ההון נובע מכך שהשוק חולה, כאשר חברות אינן עומדות בהתחייבויותיהן. "לרשות ניירות ערך אין מעמד כאשר חברה לא משלמת. רק המשקיע הקטן הוא זה שבא בסוף ומבקש את מה שמגיע לו: שישלמו לו את האג"ח. אנחנו שומרי הסף", אמר. "מה שאנחנו עושים זה מרי משפטי". כבוב אמר, כי הוא חולק בתכלית על הגדרת שוק ההון כחולה, והזכיר שהרגולטור מנע את קריסת שוק ההון הישראלי כפי שאירע בעולם, ואף משתתף בחלק מן התביעות.


לחצים בפרשת כימצ'יינה


עו"ד יקי שמש אמר, כי גם בעבר היו שערי בתי המשפט פתוחים, אך לא היה מי שיביא את הנושא לפתחו, אך כעת בית המשפט איזן במקצת את היתרון שהיה לגופי שוק ההון רבי-העוצמה אל מול המשקיע הבודד. לדעת שמש, אין לפסול על הסף תובע סדרתי, שכן ייתכן שיש יתרון למי שכבר התנסה במסירת עדות.

מנחה המושב, עו"ד איל רוזובסקי, שאל את הנשיא בדימוס אורי גורן כיצד מתמודדים עם ריבוי תביעות הסרק הייצוגיות. גורן השיב, שלשופטים יש חוש לאתר תביעות כאלו. "כאשר מתרשמים שמטרת התביעה היא רק לעשות רווח קל, ברור שלא יתייחסו אליה ברצינות", אמר. שמעונוב קרא לקנוס בצורה משמעותית את מי שמגישים תביעות סרק, ובכך מבזבזים את משאבי הציבור.

אבירם, אשר ייצג את דב כהנא בתביעתו נגד מכירת מכתשים-אגן לכימצ'יינה, אמר, כי הופעלו עליו לחצים ואף איומים שיוגשו נגדו תביעות אם העסקה תטורפד. לדבריו, באולם היו 30 עורכי דין של קבוצת אי.די.בי, ומולם - הוא עצמו ושתי עורכות דין ממשרדו. כבוב העיר לאבירם, כי לא כל תיק ניתן להגיש על סמך ידיעה בעיתון (כפי שעשה בנושא כימצ'יינה), שכן לעיתים יש להתבסס על חוות דעת - ואחריותם של עורכי הדין לדאוג לכך שהתביעות יהיו ראויות ושחוות הדעת יהיו מבוססות.