"אין איפה ואיפה בטיפול בחשדות נגד אישי ציבור, אם כי פרוצדורת הבדיקה היא אחרת. הדרג המחליט הוא אחר, גם במשטרה וגם בפרקליטות. אנחנו משתדלים שמבחינת המהות לא יהיה הבדל, אבל לפעמים אנשים חושבים שאנחנו מחמירים מדי ויש שחושבים שאנחנו מקלים מדי". כך אומר (יום ה', 18.4.13) המשנה היוצא לפרקליט המדינה, עו"ד שוקי למברגר, בכנס מחוזות לשכת עורכי הדין.

המשנה לפרקליטת מחוז מרכז, עו"ד ענת סבידור-גולדנצוויג, אמרה שתלונות רבות נגד אישי ציבור נוגעות לשלטון המקומי, ובמיוחד ערב בחירות יש הצפה של תלונות הזויות ולחצים לחקור אותן. "אני תמיד חוששת לא מזה שנגיש כתב אישום מיותר, אלא מזה שלא נגיש כתב אישום שהיינו צריכים להגיש", הוסיפה. לדבריה, אם ברור שהתלונה נועדה לטירפוד התמודדות בבחירות - הטיפול בה יידחה עד אחריהן.



"מסדרון של גיהנום"


עו"ד רויטל סויד תהתה, כיצד ייתכן שמתנהלות חקירות כה רבות דווקא נגד אישים המצויים בשלטון. "האם לא הגענו למצב, שבו הפרקליטות לא החליטה להרתיע את הרבים דרך העמדה לדין של אישי הציבור?". היא טענה, כי העדתו המוקדמת של משה טלנסקי הביאה להדחתו של אהוד אולמרט, כאשר בדיעבד מתברר שלא הייתה לכך הצדקה.

עו"ד ד"ר יעקב וינרוט אמר, כי כאשר פוליטיקאי נכנס לחקירה - עליו לדעת שהוא עומד לעבור מסדרון של גיהנום, שחקירתו תודלף ושהוא ייבחן באמות מידה צדקניות שאין להן אח ורע בעולם בעבירות שאין להן אח ורע בעולם ("כמו הפרת אמונים, שהיא שערורייה בפרשנות שנותנים לה, שכל דבר שנתפס כלא בסדר הופך להיות עבירה פלילית").

לדברי וינרוט, "אנחנו מתרגלים לראות בפרקליטות את הטובים ואנחנו הסניגורים הופכים להיות הרעים. אנחנו לא מסתכלים על הפרקליטות כגוף שיש לו כוח, וכל גוף כזה שואף לעוד כוח, את הכוח היא מקבלת כאשר היא חוקרת עוד פוליטיקאים. עוד לא ראיתי עיתונאי שתוקף את הפרקליטות כאשר היא מחליטה להעמיד פוליטיקאי לדין; להפך - כן. זה הגוף היחיד שאין עליו היום בקרה אמיתית, כי התקשורת משבחת אותו והסניגורים הם בני החושך".

סבידור-גולדנצוויג הגיבה, כי במשפטי רמון ואולמרט התייצב אמצעי תקשורת מסוים (ידיעות אחרונות - א.ל) בצורה חד-משמעית לצד הנאשמים. וינרוט הביע חשש, כי מצב זה יתאזן בצורה בה יקום מי שיפגע בפרקליטות במקום שבו אסור לפגוע בה.


"זה בגלל נשים כמותך"


עו"ד עופר ברטל הזכיר, כי מני מזוז הסכים לסגור עם משה קצב עסקת טיעון בעונש קל שלא היה כדוגמתו בתיקי אונס. למברגר הגיב בציניות: "היועץ המשפטי פחד מקצב ופרקליט המדינה לא פחד מאולמרט. אלו דברי הבל". עו"ד כנרת בראשי, שייצגה את אחת המתלוננות נגד קצב, התפרצה נגד למברגר, סבידור-גולדנצוויג הזכירה שלקוחתה לא נכללה גם בכתב האישום השני, ובראשי השיבה: "זה בגלל נשים כמותך בפרקליטות".

ברטל הוסיף, כי אינו מאמין שמזוז לא הושפע מכך שקצב היה נשיא המדינה בעת שהסכים להסדר עימו. "אני לא מאמין שבשר ודם לא הושפע מכך". למברגר הגיב: "נניח שזה השפיע; יש הטוענים שאם זה לא היה נשיא המדינה, התיק היה נסגר. הרי פרקליט מחוז ירושלים, אלי אברבנאל, טען שצריך לסגור את התיק מחוסר ראיות".

וינרוט טען, כי רוב ההדלפות בנוגע לחקירותיהם של אישי ציבור באות מרשויות האכיפה. הוא סיפר, כי כאשר ייצג את בנימין נתניהו בפרשת עמדי, פנו אליו שני עיתונאים שעתיים וחצי לפני שבוצע בפועל חיפוש במחסן של משפחת נתניהו. "זה לא זדון; זו תכונה אנושית, הוא לוקח את הכוח ומשוויץ בו. אבל זה שלא נעשה שום דבר בנושא, מלמד שיש למעשה שותפות אינטרסים בין התקשורת למשטרה".


"סניגורים שותפים לקרנבל"


למברגר אמר, כי תופעת ההדלפות היא מכוערת ופוגעת בחקירות. לדעתו, יש סניגורים ש"שותפים באופן מלא לקרנבל המכוער הזה. לפעמים מתוך דאגה לאינטרסים של הלקוח שלהם, לפעמים בניגוד לאינטרס של הלקוח שלהם". הוא הזכיר, כי הפרקליטות ניסתה לקדם הצעת חוק לאיסור פלילי על פרסום חלקים מחומרי חקירה, אך לא הצליחה בשל ביקורת ציבורית חריפה עליה. לדעת למברגר, יש לראות בשלילה גם תדרוכים של גורמי אכיפה הבאים להרחיב הודעות של דובר משרד המשפטים.

עוד הביע למברגר התנגדות להצעה להקפיא חקירות נגד אישי ציבור מכהנים. לדבריו, עבירת הפרת האמונים מתקיימת רק כאשר יש פגיעה מהותית בערכים המוגנים "ולא בכל פאול". איש ציבור שחשוד בעבירה כזו לא יוכל לתפקד, טען, גם אם החקירה בעניינו תידחה, משום שלציבור לא יהיה אמון בו. "אי חקירה היא אמירה כמעט בלתי מוסרית, שפוגעת ביכולת המשילות של אותו אדם ושל הארגון אליו הוא משתייך". הוא הציע כתחליף את האפשרות להשעות נבחר ציבור, כשם שניתן להשעות עובד מדינה בתנאים מסוימים.

וינרוט חלק על ברטל וסויד, שתמכו בהקפאת החקירות, ואמר שלפוליטיקאי לא מגיעה חסינות. "אני לא רוצה בארץ תופעות כמו ברלוסקוני וכמו הנשיאים הצרפתיים. פוליטיקאי צריך להיחקר כמו כל אדם אחר. מי שהולך לחיים הפוליטיים, לוקח על עצמו את החשיפה", הוסיף. סבידור-גולדנצוויג הוסיפה, כי המשמעות תהיה שהשחיתות תימשך. ברטל השיב, כי במצב זה חזקת החפות "תעלה באש לחלוטין". סבידור-גולדנצוויג השיבה, כי הפוליטיקאי יכול לבחור לשתף פעולה במקום "להתחיל בתרגילים איך לברוח מהחקירה".

בהתייחסו לאפשרות להעמיד אישי ציבור לדין משמעתי אמר למברגר, כי זו אופציה סבירה וראויה. סבידור-גולדנצוויג הוסיפה, כי דין משמעתי היה פותר את הבעיה בתיקים רבים בהם טיפלה, כולל בנוגע לאנשי ציבור שכבר פרשו. סויד אמרה, כי זו הייתה יכולה להיות "מסננת מצוינת לתיקים שהם סמי-פליליים".