"הטענה של ארגוני הנשים כי העלאת גיל הפרישה תגרום לכך שיותר נשים תמצאנה את עצמן ללא מקור הכנסה, היא טענה שפשוט אינה נכונה ולא מבוססת על נתוני אמת. מה שיקרה במציאות זה שהשוק יתאזן והיחס בין הנשים שימשיכו לעבוד לבין הנשים שנפלטות מוקדם יותר משוק העבודה - לא ישתנה לרעה".
כך מסכמת היום (ב') פרופ' אליס ברזיס מאוניברסיטת בר-אילן, אשר משמשת כראש מרכז אהרון מאיר לחקר הבנקאות, ומילאה במשך שנים תפקידים בכירים בבנק ישראל. ברזיס הגיבה להחלטתו של לפיד שלא להעלות את גיל הפרישה לנשים במסגרת חוק ההסדרים.
ברזיס מצטטת מחקרים שנערכו בקרב מדינות ה-
OECD, המראים כי כאשר דוחים את גיל הפרישה, מספר שנות העבודה בפועל עולה בהתאמה. בתוך כך, דוח של בנק ישראל שפורסם לפני שנתיים הראה כי העלאת גיל הפרישה לנשים מ-60 ל-62 אשר בוצעה לפני כעשור, העלתה את תעסוקת הנשים בגילאי 60-61 בקרוב ל-10%.
"צריך לזכור שהעלאת גיל הפרישה לנשים בישראל נעשה לאורך שנים ובצורה הדרגתית, בין היתר כדי למנוע מצב של פגיעה בנשים. על-אף שחלה עלייה של 5 בתוחלת החיים של נשים בישראל מאז 1975, גיל הפרישה הועלה בשנתיים בלבד", דברי ברזיס.
לפיד הכריע אתמול, כאמור, כי העלאת גיל הפרישה לנשים ל-67 - אחת מרפורמות הדגל של אגף התקציבים לדורותיו - לא תיכלל בחוק ההסדרים הקרוב, אלא תקודם במסלול של חקיקה רגילה. האוצר ניסה לקדם את המהלך באופן זה גם בשנה שעברה, אולם הנושא "נתקע" בוועדת העבודה והרווחה. תומכת נלהבת נוספת במהלך היא המשנה לנגיד בנק ישראל, קרנית פלוג, מועמדת מטעם פישר להחליפו בתפקיד.
ברזיס, מבכירי המאקרו-כלכלנים בישראל ועמיתת המחקר של חתן פרס נובל לכלכלה - פרופ' פול קרוגמן, רואה את עצמה כפמיניסטית ומבהיר כי בטווח הארוך מדובר דווקא ברווח כפול לנשים ולחברה: "רפורמה זו תסייע לצמיחה של המשק מאחר שמספר המשתתפים בשוק העבודה יגדל ורמת החיים של כלל הציבור, כלומר התל"ג לנפש, תעלה".
"לא רבים מכירים אבל הסיבה ההיסטורית לכך שגיל הפרישה של נשים נמוך מזה של הגברים, נעוצה בתפיסה שוביניסטית מכוערת שארגוני הנשים כנראה לא מכירים", אמרה. "זה קשור לנוהג ההיסטורי, שאנו מכירים עד ימינו אנו, לכך שגברים נוהגים להתחתן עם נשים שצעירות מהם בכמה שנים. ואז, כדי שהגבר לא יישאר לבד בבית לאחר פרישתו, הוחלט לתזמן את פרישת הנשים".
"העלאת גיל הפרישה לנשים, תגדיל את חיסכון הנשים לפנסיה ותקטין את מספר השנים שהן יצטרכו לחיות מחיסכון זה, בשורה התחתונה לא רק מדובר בתיקון עוול היסטורי אלא בדרך שתצליח למנוע מנשים רבות לחיות בעוני לאחר הפרישה", סיכמה.
