היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, העניק בפועל היתר לפרסום מוקדם של ממצאי
מבקר המדינה - בניגוד מוחלט לקביעת המחוקק, לפיה מדובר בעבירה פלילית. כך עולה מבדיקת News1.
סעיף 28 לחוק מבקר המדינה קובע: "המפרסם דוח שעל המבקר להגיש בהתאם להוראות סעיפים 15 או 20, או בהתאם להוראות כל חוק אחר או חוות דעת שהכין המבקר לפי הוראות סעיף 21, או המפרסם חלק מדוח או חוות דעת כאמור, או מתוכנם, לפני המועד הקובע" - דהיינו המועד בו הותר הפרסום - דינו מאסר של שנה. בהמשך הסעיף מודגש, כי אותו דין חל גם על "המפרסם ללא נטילת רשות מטעם המבקר ממצאי ביקורת של המבקר".
באפריל שעבר פנה המבקר דאז,
מיכה לינדנשטראוס, לוינשטיין וביקש ממנו להורות למשטרה לפתוח בחקירה בשל פרסום קטעים ממסקנותיו בפרשת הרפז. וינשטיין דחה את הפנייה באומרו, כי אנשים רבים במשרד המבקר ובגורמים המבוקרים נחשפו לממצאי הביקורת, ולכן ישנו קושי באיתור מקורות הפרסום. עוד טען וינשטיין, כי היקף הפרסומים במקרה זה אינו חורג מאשר במקרים קודמים.
יצוין, כי החוק אוסר על פרסום ולא על הדלפה, ולכן החקירה המבוקשת צריכה הייתה להיפתח נגד אמצעי התקשורת שפרסמו את המסקנות - ולא לאיתור המדליפים. לכן, אמירה זו של וינשטיין מהווה התחמקות והטעיה. כך גם אמירתו בדבר היקף הפרסומים: ריבוי של עבירות דומות עשוי לשמש נימוק להקלה בעונש, אך צריך להוות תמריץ לפתוח בחקירה כדי לעוקרן מן השורש - ולא הסכמה להמשך ביצוען. לפי אותו היגיון, אין מקום להעמיד לדין נהגים הנוסעים במהירות מופרזת, בשל ריבוי העבירות.
בהמשך מכתבו ללינדנשטראוס אמר וינשטיין, כי על-רקע המדיניות המצמצמת של הפרקליטות בכל הנוגע לחקירת הדלפות, נוכח חשיבותם העקרונית של חופש העיתונות,
חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, הוא לא מצא שיש מקום לפתוח בחקירה פלילית בעניין. בכך שם וינשטיין את עצמו מעל החוק והמחוקק, שקבעו כאמור במפורש שמדובר בעבירה פלילית.
עוד הציע וינשטיין, כי בכל הנוגע להפרות חוק דומות בעתיד, ישקול המבקר לפנות ל
מועצת העיתונות לשם בחינת דרכי הפעולה האפשריות בעניין, והוא הבטיח לשתף פעולה עם משרד המבקר בפנייה כזו. לאחר שהודה במשפט זה שמדובר ב"הפרות חוק", הציע וינשטיין לטפל בנושא באמצעות גוף אזרחי וולונטרי, שאין לו כל סמכות אכיפה ובוודאי שלא סמכות ענישה.
במצב זה, לא יכול משרד מבקר המדינה לעשות דבר אל מול ההפרות המתגברות של החוק והפרסומים החוזרים ונשנים של ממצאי הדוחות לפני המועד לפרסומם. התוצאה היא מתן עידוד לעבריינות ופרס למי שעובר על החוק, על חשבונם של אמצעי התקשורת המקפידים למלא את מצות המחוקק.
