מי שעובר בימים אלה בשכונת כפר גנים בפתח תקוה, מתקשה להאמין למראה עיניו. מדובר בארבעה בניינים חדשים יחסית בפרויקט "גינדי קולקשן" של חברת גינדי החזקות, שבנתה חברת אחים שגראוי ואוכלסו רק לפני שנתיים. במתחם מתבצעות עבודות בנייה מאסיביות, הוא רווי בכלי עבודה, מכולות ומנופים - בה בעת שעשרות דיירים גרים שם.
הסיבה לכך היא פחות או יותר התגלמות הסיוט של כל רוכש דירה חדשה. הדיירים, שרכשו לפני כמה שנים דירות חדשות בהנחה שלא ייאלצו להתמודד בשנים הקרובות עם עבודות לשיפוץ הבניין, נדהמו לגלות שאריחי החיפוי שלו נופלים ממקומם. ואם לא די בכך, דווקא כאשר העבודות לתיקון הליקויים החלו, מסיבה מסוימת שאף גורם היום לא מוכן לפרט מהי, קורה של הבניין נפגעה והעניין הפך מפחיד וכנראה גם מסוכן בהרבה. בעיריית פתח תקוה מסבירים כי לאחר תלונות הדיירים עקב נפילה של אריחי חיפוי מהמבנה, "מפקח מבנים מסוכנים פנה לחברת גינדי בדרישה לביצוע מיידי של בדיקה וטיפול בגין נפילת האריחים. בעת הטיפול בחיפוי באחד המבנים, נפגעה קורה אשר פונתה מיידית".
עוד הסבירו בעירייה כי "נכון להיום, שתי חברות מטעם גינדי מבצעות בדיקה וטיפול בהשגחת מהנדס קונסטרוקציה וגם הדיירים מלווים בייעוץ הנדסי מטעמם. הוועדה המקומית דורשת לקבל אישור סופי מקונסטרוקטור, שעם גמר הטיפול הם אינם מהווים סכנה לדיירים ולסביבה".
"לקחו אחריות"
אחת הדיירות בבניין מספרת כי הדיירים לא יכלו לזהות את הבעיה עם הכניסה לדירות: " לא ניתן היה לדעת שיקרה מה שקרה, מה גם שמדובר באבן חיפוי שמשתמשים בה קבלנים רבים ושעברה את בדיקת מכון התקנים. בגשמים, האבן החלה להתפורר". אומנם חברת גינדי היזמית היא לא זו שבנתה בפועל את הבניינים, אך הדיירים שרכשו את הדירות מכירים כמובן את גינדי כזו שאחראית למוצר שרכשו ממנה. "הפעלנו לחץ על גינדי, והחברה לקחה אחריות וכיום מחליפים את האבן, באבן שיובאה מטורקיה", הוסיפה הדיירת.
גורמים בקירבת גינדי מסבירים כי באתרי הבנייה של החברה נמצאים מפקחים באופן יומיומי וכי לפני חמש שנים לא היה ידוע שאבן החיפוי שבה השתמשו קבלנים רבים בישראל, היא אכן בעייתית.
אבל כאשר הדיירים החלו להתלונן על נפילת האריחים, התגלע סכסוך בין גינדי, שדרשה מהקבלן המבצע לתקן את הליקויים, לבין הקבלן - שגראוי, שטען כי הדבר אינו תחת אחריותו. גינדי נאלצה לתקן את הליקויים בעצמה, ושכרה לשם כך את שירותיו של הקבלן דורון יהודאי, קבלן משנה של חברת
דניה סיבוס, המבצע בימים אלה את העבודות.
ל"
גלובס" נודע כי עד היום השקיעה גינדי יותר מ-8 מיליון שקל בתיקון הליקויים, וסכום זה צפוי לחצות את ה-10 מיליון שקל בסיום העבודות. כמו-כן, עד היום חילטה גינדי לשגראוי סכום של 2.5 מיליון שקל מהערבות שניתנה לה על-ידי שגראוי.
עו"ד פז רימר, המייצג את חברת האחים שגראוי, מסר כי: "מאחר שכרגע מתנהלת מחלוקת משפטית בין שגראוי לגינדי, אנו מנועים מלהתייחס לנושא". נוסף לכך, ציין רימר, הסכסוך בין החברות צפוי לעבור לבוררות.
"אינטגרציה של עשרות ספקים"
כיצד יכולים יזמים לוודא כי קבלן ביצוע עובד בהתאם לספר ולחוזה? יו"ר איגוד המהנדסים, דני מריאן, מסביר כי הכול מתחיל בהסכם. "צריך שההסכם בין היזם לקבלן יבטא את ציפיות שני הצדדים, מרמה של פירוט חומרים, דרך מספר העובדים באתר והלו"ז ועד סוג המטבח. אלה פרטים שהצדדים לא תמיד מקפידים עליהם, כי בהתחלה הכול נראה טוב, אך מה שברור ביום הראשון לא תמיד ברור לאורך זמן".
מריאן מדגיש כי היזם חייב למנות מהנדס, פנימי או חיצוני, שיפקח על עבודות הקבלן המבצע "ולא יגיע פעם בשבוע להסתכל ולקבל כסף. הפיקוח צריך להיות יומיומי".
מריאן: "בניין הוא אינטגרציה של עשרות ספקים ומלאכות, ובמהלך האינטגרציה צריך לוודא שהכול משתלב באופן תקין. בסוף הדיירים תובעים את היזם, כי הם קנו ממנו דירה. נכון שמרבית התביעות מועברות כצד ג' למבצע, אך המטרה של היזמים היא למנוע מצב של תביעות. ברגע שהדבר נסחב, וקבלן הביצוע אינו מתייחס ברצינות לתקלה, נוצר כעס והדברים מגיעים לבית משפט. לכן כאשר יזם מתקשר עם קבלן, חשוב ליזם לוודא שלקבלן יש יכולת לטפל בשירות
לקוחות".
מריאן הוסיף כי גם בדיקות שעורך מכון התקנים אינן מבטיחות שלא תהיינה תקלות. "מכון התקנים הוא לא אלוהים, הוא בסך-הכל בודק את מה שמבקשים ממנו לבדוק. לא תמיד מקבץ אבנים שקבלן מבקש מהמכון לבדוק הן כל האבנים שבסוף ייחפו את הבניין, ולא תמיד נבדקת באתר הבנייה שיטת העבודה עצמה שבה מונחות אבני החיפוי על הבניין".
