צ'רני מסביר מדוע לא התלונן על סחיטה

"נפרדנו כידידים ובאמת חשבתי שלא אראה אותו יותר", אומר (יום ג', 21.5.13) הלל צ'רני על הסכם ההיפרדות עם שמואל דכנר מיולי 2007. לדבריו, הוא הגיש לדכנר טיוטת חוזה והציע שימשיכו לדון עליה, אך דכנר הפתיע אותו כאשר התקשר ואמר שחתם עליה. עוד אמר, כי המדינה לא הבינה את מה שנאמר במסמך ואת התבדחותו של דכנר לגביו, ולכן הפכה את הסכם ההיפרדות לאבן יסוד במשפט.

צ'רני סיפר, כי עו"ד אודי גינדס הציע לו לשלם לדכנר כאשר הלה פנה בשנת 2008 לעו"ד אמנון יצחקניא, כי "יצחקניא ממציא כל מסמך שחסר לו ולא תוכל לצאת ממנו". לאחר שקיבל את טיוטת התביעה, נפגשו הוא ועו"ד צבי אגמון עם יצחקניא ועו"ד אילן סובל, והודיעו להם שצ'רני לא ישלם אף אגורה. "בבת אחת כל האווירה השתנתה והם התחילו לדבר אלינו בלשון של שוק ובאיומים".

לאחר זמן מה התקשר יצחקניא לעו"ד גיורא אדרת ואמר, כי יש לצ'רני 48 שעות לשלם 15 מיליון שקל, אחרת יפנה למשטרה. "אמרתי לאדרת שיגיד ליצחקניא שהוא יכול לקפוץ לי, ושהמשטרה יכולה לבוא אלי מחר". לדבריו, יצחקניא איים להפליל את אגמון בהעלמת מס יחד עם צ'רני, ובאותה נקודה הפסיק אגמון את הפגישה והודיע שאינו מוכן להיפגש עימו שוב.

צ'רני הוסיף: "תוך 48 שעות קיבלתי החלטה שאני לא משלם כלום ושיתפוצץ העולם. ייהרג ובל יעבור. נחצה אצלי קו מאוד ברור: אותי לא סוחטים. אני אעזור לבן אדם עד טיפת דמי האחרונה וגם הלאה אם אני חושב שצריך לעזור, אבל אני לא סחיט. לא יעזור כלום". לדבריו, הוא ישב עם עו"ד תמר בזק-רפופורט (כיום שופטת מחוזית בירושלים) ועם נציב מס הכנסה לשעבר, דורון לוי, "כדי לטמטם את דכנר, שכאילו אנחנו עומדים לשלם, ואיך אנחנו מציגים בפני דכנר דרישות מיסוי שהוא לא יוכל לעמוד בהן".

צ'רני ציין, כי בהתייעצות עם עורכי דינו החליט שלא לפנות למשטרה: "הסחורה שאני יכול לתת למשטרה לא מעניינת אותה - דכנר. אבל לדכנר יש סחורה מצוינת [לשיטתו]: הוא יכול לתת למשטרה את אולמרט. זה בנובמבר 2008, ערב בחירות פברואר 2009. אולמרט, שחקן מרכזי בכתב הסחיטה, מזוהה עם קדימה; אני אגיע עם המסמך הזה למשטרה - תוך 12 דקות הסיפור יוצא, שאולמרט מואשם בקבלת שוחד. יש שם 20 איש שהם מופללים, ותאר לך מה קורה עם זה כשאני בא למשטרה. אני רוצה ללמוד את דכנר, אני רוצה זמן", ולכן הוא מבקש משרון פוחס לעזוב את דכנר ולחבור אליו. "הדרך החכמה לטעמי הייתה לתעתע בהם [בדכנר ועורכי דינו]. אילו הייתי רוצה, הייתי סוגר את הסיפור הזה תוך 48 שעות [בתשלום לדכנר]".

על מעורבותו של אביגדור קלנר במגעים עם דכנר שיער צ'רני, כי הוא חשש לגורלו של הפרויקט אם דכנר יפנה למשטרה, או שדכנר הבטיח לו תשלום אם יצליח להוציא כספים מצ'רני. לדעת צ'רני, יצחקניא וסובל ידעו מהיום הראשון שדבריו של דכנר כוזבים, אך הסתירו זאת מהפרקליטות במשך ארבעה חודשים. "יצחקניא הוא-הוא כתב הסחיטה ובלעדיו הדבר הזה לא היה קורה", טען. "הייתי מצפה שתיפתח חקירה גם על הסחיטה. בושה וחרפה". הוא העיר, כי אם היו החוקרים משווים את כתב הסחיטה ליומניו של דכנר, היו מגלים כבר אז שהיומנים מזויפים.