נציגי הרשות לפיתוח Brabant (BOM), הממומנת על-ידי הממשלה ההולנדית, יגיעו בשבוע הבא לישראל לבחינת אפשרויות שיתוף פעולה והשקעה בחברות טכנולוגיה ישראליות. "אנו רוצים לעודד ולהשקיע בשיתוף הפעולה בין תעשיות הטכנולוגיה ומדעי החיים בישראל ובין אלה שבהולנד", אומר יאן פלה (Jan Pelle), מנהל BOM, שיעמוד בראש המשלחת ההולנדית לישראל. "באמצעות BOM Capital, קרן ההון סיכון שלנו, שלרשותה 120 מיליון אירו, אנו מוכנים להשקיע בחברות שיתחילו פעילות באזור בראבנט ויעמדו בקריטריוני ההשקעה שלנו. נציגי BOM כבר ביקרו בעבר בישראל לבחינה מקרוב של התעשיה הטכנולוגית המתקדמת במדינה ויש בהחלט התאמה רבה בינה לבין אשכולי ההייטק והביומד ההולנדיים. אנו בהחלט תומכים בהתהוות של שת"פ כזה", אומר פלה. לדבריו, בימים אלה מתגבש הסכם שיתוף פעולה בין BOM Capital ובין חברת ון ליר קסניה (בה שותפים חברת ההשקעות הציבורית קסניה, הרשות לפיתוח ירושלים וקרן דוקור-ון ליר, חברת ההשקעות בישראל של קבוצת ון ליר ההולנדית).
במהלך הביקור הצפוי אף תציע BOM לגופים ולחברות ישראליות שיחליטו להרחיב את פעילותן לאזור, תמיכה בהשקעות ובהלוואות של עד 2.5 מיליון אירו. זרוע ה-BOM Foreign Investments תציע לחברות סיוע באיתור משקיעי חוץ, סיוע בקשר עם הרשויות המקומיות והאזוריות וחשיפה לפעילות המתבצעת כיום בשטחה, במקומות דוגמת High Tech Campus Eindhoven (מרכז מו"פ ייחודי לחברות ומוסדות, המארח מעל 100 חברות הייטק), Pivot Park (אשכול ומוקד משיכה גלובלי לחברות פארמה ומדעי חיים) ו-Holst Center, מרכז מו"פ עצמאי המתמחה בחדשנות בתחומי הטכנולוגיה והאלקטרוניקה.
המשלחת, ובה נציגים בכירים המייצגים את "אשכול" ההיי-טק ומדעי החיים ב-Brabant, הולנד, תגיע לישראל ב-28 במאי 2013, לקחת חלק בסמינר ואירוע נטוורקינג, שמטרתו לאפשר לחברות ישראליות לבחון מקרוב את אפשרויות שיתוף הפעולה עם האזור, הנחשב לאחד מריכוזי ההייטק ומדעי החיים הגדולים והמובילים באירופה. המשלחת תציג בפני המשתתפים את מגוון ההטבות והאפשרויות הפתוחות בפני החברות המתאימות.
2012 הייתה שנת שיא בהיקף הסחר ההדדי בין הולנד וישראל, שהגיע ליותר מ-5 מיליארד דולר. הייצוא מהולנד לישראל היה 2.84 מיליארד דולר, לעומת 2.76 מיליארד דולר בשנת 2011. היקף הייצוא מישראל להולנד היה 2.3 מיליארד דולר, לעומת 2.16 מיליארד דולר ב-2011.
במפגש, שמאורגן על-ידי חברת Kurtz Marketing&management, בניהולו של הישראלי קובי קורץ, יקחו חלק קאספר וולדקאמפ, שגריר הולנד בישראל, בן אנגל, האחראי על ההשקעות ב-BOM, גווידו פרדו רוקואס, מנכ"ל פיליפס ישראל ופיליפס Healthcare ישראל, ד"ר אברהם גרוס, סגן המדען הראשי, מארניקס ואן וורברגן, מנהל סוכנות ההשקעות ההולנדית, צבי קוטלר, מנהל הטכנולוגיות החדשות של אורבוטק הישראלית, (שלחברה שלו שת"פ מצליח עם האזור) ונציגי הפארקים ומרכזי הטכנולוגיה ומדעי החיים באזור בראבנט.
אזור בראבנט, הממוקם בדרום הולנד (בין רוטרדם ונמל אנטוורפן וקרוב מאוד לעמק הריין הגרמני) מרכז כיום למעלה מ-1400 חברות זרות שהקימו שם בסיס פעילות, ממשרדי שיווק ומכירות ובסיסים לפעילות אירופאית, דרך מרכזי לוגיסטיקה פאן אירופאיים ועד מערכי מו"פ מצליחים. המקום, שמפגין שילוב נדיר של כוחות מהמגזר הממשלתי והמגזר העסקי/תעשייתי, מושך אליו חברות הייטק מובילות מרחבי העולם, כשבין השמות שניתן לפגוש שם: ASML, פיליפס, Apple, יבמ, FEI, דל, אינטל, טקסס אינסטרומנטס, סינופסיס, אריקסון, GE, טייקו, LG, סוני, בוש, סימנס, הייניקן, יוניליבר ואורבוטק. התחומים בהם מתבלט האזור הם טכנולוגיה נקיה, מוליכים למחצה, מכשור רפואי, תחבורה ו-ICT ועובדים בו כ-100 אלף מועסקים, שייצאו במהלך שנת 2012 בלמעלה מ-70 מיליארד דולר עם הכנסות של למעלה מ-30 מיליארד דולר. Brabant, המתפרס על שטח של 5000 ק"מ, מציע גישה למעל 170 מיליון צרכנים הנמצאים בטווח של 300 ק"מ ולמעל 300 מיליון צרכנים במרחק של 500 ק"מ.
החברות באזור נהנות מחבילות תמריצים מיסויים והסכמי מס בילטרליים, ותמיכה עסקית ממשלתית, המסייעת במגוון שירותים, מנדל"ן ועד סיוע בגיוס כח אדם איכותי. כנקודה מרכזית באירופה, מהווה האזור הקרוב לגרמניה, בריטניה וצרפת, שער כניסה לאירופה, כשהוא מחובר לשאר חלקי היבשת ברשת רכבות, כבישים מהירים ונמל תעופה בינלאומי.
הרשות לפיתוח Brabant (BOM), ממומנת על-ידי הממשלה ההולנדית ואזור בראבנט. היא אחראית כיום לספק - ללא תשלום - תמיכה לגופים ולחברות המחליטות לפעול באזור, ממידע נדרש וסיוע שוטף. BOM Venture Capital, קרן ההשקעות הייעודית, שלרשותה, כאמור, 120 מיליון אירו להשקעה, ערוכה לתמוך כיום בחברות וסטארטאפים בהשקעות ובהלוואות של עד 2.5 מיליון אירו. בנוסף, זרוע ה-BOM Foreign Investments מציע סיוע באיתור משקיעי חוץ, כשהיא מממנת סיורי משקיעים פוטנציאליים לאזור, דואגת לפגישות עם משקיעים בחו"ל ומסייעת בקשר עם הרשויות המקומיות והאזוריות.
נציגי BOM מלווים את החברות שבוחרות להקים בסיס פעילות שם במגוון נושאים ותהליכים, דוגמת אספקת מידע על הסביבה העסקית המקומית והאזורית, מיסוי, מיקומי משרדים, אפשרויות מגורים, רישויי תעסוקה, וכד'. במקביל אחראי הצוות על חיבור לשלל גורמים קשר רלוונטיים לתחילת הפעילות, דוגמת ספקים, תעשיה, ממשלה, יועצים, חינוך והשכלה, נדל"ן ופיתוח. משימה נוספת עליה אחראית הרשות היא תמיכה בתוכניות מו"פ, תוך חיבור לקהילה עסקית הרלוונטית באירופה מרכזי מחקר ומוסדות פיננסיים, כשהיא ערוכה לספק תמיכה פיננסית לפרויקטים ולחברות הנזקקות להשקעה כספית.
כיום, גופים רב-לאומיים רבים מעבירים את מוקדי המו"פ שלהם לאירופה ובמיוחד לאזור Brabant. הסיבות: הקרבה למרכזי הייצור, קיצור הזמן לשוק של מגוון מוצרים, גישה לחידושי הטכנולוגיה במובילים כיום, וגישה לתקציבי מלגות והשקעות אירופאים. ב-Brabant עובדים כיום מעל ל-16 אלף חוקרים ויש בו כמה ממרכזי הפיתוח המובילים בעולם, כמו גם מוסדות מחקר, מדע ואקדמיה דוגמת Holst Center, Technical University Eindhoven וה-Design Academy.
High Tech Campus Eindhoven (HTC)
אזור Brabant הוא הבסיס לפעילות אחד הגופים הטכנולוגיים הידועים בעולם: High Tech Campus Eindhoven - מרכז מו"פ ייחודי לחברות ומוסדות, המארח מעל 100 חברות הייטק העובדות בשיתוף עם 2000 ממדעני חברת פיליפס וחברות נוספות דוגמת ASML (המגדירה את הגיאומטריה של עולם המוליכים למחצה), FEI (ענקית המיקרוסקופים האלקטרוניים), יבמ ואינטל, בפיתוח טכנולוגיות חדשות ופורצות דרך. HTC מספק גישה לכמה ממתקני ההייטק המתקדמים בעולם ול-8000 חוקרים, מפתחים ויזמים כשלכולם משימה משותפת אחת: פיתוח מוצרים, טכנולוגיות וחדשנות פורצת גבולות בתחומים דוגמת מיקרו-מערכות, מדעי חיים, הייטק, אינפוטיינמנט ומערכות משובצות. במקום מעל 45 אלף מ"ר של מעבדות מחקר כמו גם מעל 6000 מ"ר המוקדשים לחברות סטארטאפ מבטיחות.
Holst Centre
Holst Centre הממוקם ב-HTC, הוא מרכז מו"פ open-innovation עצמאי, המפתח טכנולוגיות גנריות בשני תחומים מרכזיים: עבור מערכות חיישנים אלחוטיים עם צריכת חשמל נמוכה במיוחד ורכיבי אלקטרוניקה המיועדים לשטחים גמישים גדולים. בחלק הראשון מפתחים שם את הבסיס למה שידוע כיום כ-internet of things - פיתוח חיישני מיקרו-מערכות שיוסיפו אינטליגנציה לכמעט כל אובייקט מסביב לנו, יעבדו עצמאית במינימום חשמל ויספקו מידע יקר ערך על הסביבה בה אנו פועלים. בחלק השני, הם מפתחים רכיבי אלקטרוניקה שאותם ניתן יהיה להדפיס על משטחי מתכת ופלסטיק דקים במיוחד, כבסיס למחשוב לביש, מערכות תאורה, חיישנים ומערכות סולריות, אריזות מזון לבקרת איכות וטריות ועד לחבישות חכמות, שידעו לזהות מתי הפצע נרפא.
העובדה ש-Holst Centre, הנתמך, בין השאר, על-ידי הממשל ההולנדי, מאפשרת לו להפגין צמיחה מתמשכת ושותפים עסקיים מרחבי העולם, המגיעים לשם כדי לחלוק ברעיונות ובעיקר כדי לחלוק במאמצי פיתוח, עלויות והסיכונים הכרוכים במו"פ, תוך צמצום הזמן לשוק של דורות מוצרים חדשים ומבטיחים.
כך לדוגמה, פותחו במרכז באחרונה פתרון GPS הראשון בעולם בשבב אחד המיועד לניווט בתוך מבנים, או הליך הזרקת דיו ראשון מסוגו בעולם לייצור תאים פוטו-חשמליים-אורגניים ידידותיים לסביבה אותם ניתן לשתול בחומרי בניין, לדוגמה.
(
www.holstcentre.com)
Pivot Park
פארק מדעי החיים Pivot Park נוסד בשיתוף חברת MSD, עיריית Oss, אזור צפון Brabant, משרדי המסחר, החדשנות והחקלאות ההולנדיים ו-BOM. המקום, שהושק רשמית בסוף 2012, משמש כיום 22 חברות מדעי חיים הדוגלות ב-open innovation, רעיון המאפשר לעסקים המפתחים, מייצרים ומוכרים מוצרים ושירותים, ליהנות מהידע והתשתיות של שאר השותפים במקום. לחברות תרופות וביוטק, open innovation חשוב ביותר לתגבור היעילות ויצירתיות המו"פ, כשכל המעורבים חולקים בינהם ידע ומתקנים. החברות פעילות במה שהיו פעם מתקני המחקר של MSD, המתאימים במיוחד למחקר מתקדם בתחום מדעי החיים.
(
www.pivotpark.nl)
Kurtz Marketing&ManagemenT - KMM
חברת Kurtz Marketing&Management, בניהולו של קובי קורץ, היא קבוצת פיתוח עסקי הממוקמת ברוטרדם, הולנד, עם פעילויות במספר מדינות נוספות. החברה מספקת שירותי ייעוץ איסטרטגיים לחברות הייטק ומשמשת כגשר בין ישראל והולנד. החברה פעילה במיוחד בתחומי מדעי החיים, אלקטרוניקה, ICT ואנרגיה. KMM שירתה ומשרתת מאות לקוחות, הן חברות סטארטאפ חדשניות והן תאגידי הייטק רב-לאומיים, כשהיא מסייעת להם להכנס לשווקים חדשים, לבסס שותפויות אסטרטגיות, למצבם ולסייע להם לשווק טכנולוגיות חדשות.
(
www.kurtzmarketing.com)
2012 – שנת שיא בהיקף הסחר ההדדי בין הולנד וישראל הסחר ההדדי הגיע ליותר מ-5 מיליארד דולר. הייצוא מהולנד לישראל היה 2.84 מיליארד דולר, לעומת 2.76 מיליארד דולר בשנת 2011. היקף הייצוא מישראל להולנד היה 2.3 מיליארד דולר, לעומת 2.16 מיליארד דולר ב-2011
בשנת 2012 היה שיא בהיקף הסחר ההדדי בין הולנד לבין ישראל והוא הגיע ליותר מחמישה מיליארדי דולרים. לדברי שגריר הולנד בישראל קאספר וולדקאמפ, ישראל היא יעד הייצוא ההולנדי השלישי בגודלו באירופה, אחרי גרמניה ואיטליה.
"אנחנו חיים בעולם תחרותי גלובלי ומאותגר בצורך להתמודד עם הבעיות הכלכליות. ישראל מהווה גורם כלכלי חשוב עבורנו. והולנד מהווה מקום טוב להתחיל עסקים באירופה", אמר וולדקאמפ. בשנת 2012 הסתכם הייצוא מהולנד לישראל ב-2.84 מיליארד דולר, לעומת 2.76 מיליארד דולר בשנת 2011, נתון המלמד שמבחינת הייצוא ההולנדי, ישראל נמצאת במקום השלישי באירופה, אחרי גרמניה ואיטליה.
היקף הייצוא מישראל להולנד הסתכם ב-2012 ב-2.3 מיליארד דולר, לעומת 2.16 מיליארד דולר ב-2011. הולנד היא יעד הייצוא הישראלי השני בגודלו באירופה, אחרי אנגליה.
ענפי הייצוא העיקריים של הולנד לישראל הם בעיקר מיכון, דלקים, שמנים, מינרלים ומוצרים כימיים והולנד מייבאת מישראל בעיקר מיכון, דלקים מינרלים וסחורות שונות.
הולנד היא הכלכלה השישית בגודלה באיחוד האירופי ואחוז האבטלה שלה הוא מהנמוכים באירופה (פחות מ-5 אחוז). בזכות המיקום המרכזי שלה והנמל הגדול ביותר באירופה (רוטרדם), נחשבת הולנד לגורם מרכזי בכלכלת האיחוד ול"שער לאירופה" עבור מדינות העולם.
