עבד אל-עזיז רנטיסי יליד 23.10.1947, כפר יבנה. נשוי, אב לשישה - שני בנים וארבע בנות. משפחתו היגרה במהלך מלחמת 48' לרצועת עזה והתמקמה במחנה הפליטים חאן יונס. רנטיסי היה אז כבן חצי שנה.
רנטיסי גדל יחד עם 9 אחים. בגיל 6 החל את לימודיו בבית הספר של אונר"א. בשל מצבה הכספי של משפחתו, נאלץ לעבוד במקביל.
הוא הצטיין בלימודיו וסיים את בית הספר התיכון בשנת 1965. אז נסע למצרים והחל ללמוד רפואה באוניברסיטת אלכסנדריה. בשנת 1972 סיים את לימודי הרפואה וחזר לרצועת עזה. לאחר שנתיים שב לאלכסנדריה ועשה התמחות ברפואת ילדים. בשנת 1976 חזר לעזה ועבד בבית החולים נאסר - בית החולים הראשי בחאן יונס.
במהלך הקריירה שלו, מילא רנטיסי שורה של תפקידים ציבוריים: חבר בגוף האדמיניסטרטיבי של האקדמיה האיסלמית, חבר באיגוד הרפואה הערבי ובסהר האדום הפלשתיני.
שימש מרצה בנושאי רפואה, בעיקר בתחום התורשה, באוניברסיטה האיסלמית בעזה - מאז נפתחה ב-1978.
רנטיסי נעצר לראשונה בשנת 83' בשל סירובו לשלם מיסים, ושוחרר. ביום 5.1.88 נעצר מאותה הסיבה למשך 21 יום. ביום 4.2.88 נעצר למשך שנתיים וחצי בגין השתייכותו לארגון טרור ושוחרר ביום 4.9.90. ביום 14.12.90 נעצר פעם נוספת למשך שנה.
רנטיסי נמנה עם 400 הפלשתינים שגורשו לדרום לבנון ביום 17.12.1992. בתקופה זו קנה לעצמו מעמד של דובר בשם המגורשים. הוא התמקם באזור מרג' א-זוהור בדרום לבנון.
עם חזרתו לשטחים, נעצר על-ידי צה"ל, הובא בפני בית דין צבאי והיה עצור עד לאמצע שנת 1997.
רנטיסי שימש בתפקיד בכיר בתנועת החמאס. נמנה עם מייסדיה של החמאס (בדצמבר 1987). שירות ביטחון הכללי הגדיר את רנטיסי כמחליפו של סלאח שחאדה, קרי: ראש הזרוע הצבאית של תנועת החמאס, עז א-דין אל-קסאם.
בתחילת ספטמבר 2003 ניצל מניסיון התנקשות בחייו, כאשר חיל האוויר תקף מבנה בעזה, בו התכנסה אותה שעה צמרת החמאס. מספר חודשים לפני כן, בחודש יוני, ניצל רנטיסי מניסיון התנקשות נוסף כאשר מסוקי צה"ל ירו מספר טילים לעבר רכבו, בו נסעו הוא וילדיו.
בסוף מרס 2004, זמן קצר לאחר חיסול מנהיגה הרוחני של החמאס, אחמד יאסין, מונה רנטיסי ליורשו ולמנהיג התנועה.
ביום 17.4.04 חוסל בעזה מירי טילים ממסוקי צה"ל.
