"הגענו למסקנה שאפשר לתת שירות באותה רמה לזמן קצר בלבד. קצב שריפת המזומנים של בטר פלייס הוא 7 מיליון דולר בחודש, בעוד בקופה יש 9-8 מיליון דולר מתוכם התחייבויות שכר של כ-2 מיליון דולר. כל תחנות ההפעלה ובמוקדים ימשיכו לתת שירות עד ה-13 ביוני" - כך אמרה (יום ה', 30.5.13) מפרקת בטר פלייס, עו"ד סיגל רוזן רכב, בדיון בוועדת הכלכלה.

היא ציינה כי היא שמה לנגד עיניה את העובדים והלקוחות, כאשר לחברה כ-900 לקוחות מתוכם 200 הם עובדי החברה שקיבלו רכבים.

בפתח הדיון בוועדה, שדנה בהשלכות הפירוק של חברת בטר פלייס, הבהיר היו"ר אבישי ברוורמן, כי "המטרה היא לא לדון בחזון ושברו, אלא לראות כיצד ניתן לסייע ללקוחות ולעובדים". הוא ביקש נתונים ותשובות באשר לכדאיות הכלכלית של המשך תפעול החברה, אם כחברה אחת או במקטעי הפעלה שונים, וכן ביקש תשובות לגבי הסדרת מתן הסוללה לבעלי הרכבים. כמו-כן ביקש ברוורמן התייחסות לגבי הפטנט של החברה, שמוחזק בחברה אחרת ועלול להימכר כאשר כספי המכירה לא ישרתו את הלקוחות והעובדים. הוא הוסיף כי נדרשת התייחסות משרד התחבורה אם ישנה כוונה לחלט ערבויות של חברת בטר פלייס.

המפרקת התייחסה לפטנט של החברה ואמרה, כי "קבוצת בטר פלייס כוללת 14 חברות שרק ארבע מהן נמצאות בישראל. אחת החברות מצויה בשוויץ והיא מחזיקה את הקניין הרוחני של החברה".

ברוורמן ביקש לוודא שלא יקרה מצב שהפטנט יימכר והעובדים והלקוחות לא יראו מזה כסף. בתגובה אמרה עו"ד רוזן-רכב, כי "יש כוונה להגיש בקשה לפרק את החברה השוויצרית בישראל". עוד הוסיפה המפרקת, כי בשעה שבה התקיים הדיון החל התהליך הקשה של פיטורי שני-שלישים מהעובדים. לדבריה, מדובר ב-209 עובדים שחלקם כבר פוטרו ועוד 170-160 פוטרו הבוקר, כאשר עוד 111 עובדים ימשיכו להיות מועסקים בחברה. היא הוסיפה כי העובדים צפויים לקבל את משכורת מאי במועד.

באשר לסוללות, שחלקן משועבדות לרנו, אמרה המפרקת כי כבר נפגשה עם נציגי רנו וכי "יש רצון טוב" להגיע למענה שיאפשר פתרון ללקוחות. לדבריה, המפרקים מתכוונים לנסות למכור את החברה ולהוציא אותה הכי אטרקטיבית שאפשר. עוד היא ציינה כי אין אפשרות להחזיר את הרכב ולקבל פיצוי וכי הלקוחות הופכים לנושה כמו כל נושה אחר.

היא ביקשה לשחרר את הערבות שניתנה למשרד התחבורה, על-מנת להשתמש בכסף לטובת העובדים והלקוחות, ופנתה למשרד התחבורה לשחרר רכבים שלקוחות מחכים להם.

מנהל אגף הרכב במשרד התחבורה, אבנר פלור, אמר בתגובה כי המשרד שמע בתקשורת על הפסקת הפעילות, ומאחר שלא הצליח להשיג את החברה החליט הפסיק את רישום הרכבים החדשים כדי לצמצם את מספר הלקוחות. עוד הוסיף פלור, כי אין כוונה לחלט את הערבות וכי הוא מבקש להיפגש בהקדם עם המפרקים כדי לדון ביתר הנושאים שעל הפרק.

עו"ד אופיר רונן, שייצג את העובדים, העריך כי כדי שהעובדים יקבלו את מלוא זכויותיהם, חסרים בקופתם כ-5 עד 10 מיליון שקלים. לדבריו, העובדים מאמינים כי עידן עופר והחברה לישראל שהשקיעו במיזם יירתמו לתשלום חלקם בכספים החסרים של העובדים.

בדיון השתתפו גם מספר לקוחות החברה, שציינו כי הם לא מכירים ולו לקוח אחד שמעוניין להחזיר את הרכב. כולם הביעו שביעות רצון מהמכונית ומהחברה, אך הביעו חשש כי ללא תפעול תחנות ההחלפה טווח הנסיעה ברכב יוגבל ל-120 קילומטר בלבד. מנכ"ל חברת ג'ינרג'י המספקת עמדות ומערכות ניהול טעינה, רן אלויה, התייחס לעמדות הטעינה הביתיות ואמר כי אין לו ספק שאפשר לתפעל אותן ברווחיות.

ח"כ דוד צור אמר כי המדינה נתנה כר נרחב לפעולה של חברה פרטית, אולם הטענות שהועלו לגבי היעדר שיתוף הפעולה של המדינה הן צודקות. הוא הוסיף כי אינו רואה מצב שהמדינה תלאים את החברה, אך ציין כי כספי הערבות חייבים ללכת לטובת הלקוחות והעובדים. ח"כ רונן הופמן הוסיף כי הממשלה צריכה לקיים דיון בין-משרדי בעניין הזה, בהשתתפות מומחים בתחום, כדי לתת את דעתה לדברים שעלו בדיון.

המפרקת, עו"ד רוזן-רכב, התייחסה לתרומת המדינה ואמרה כי המדינה יכולה לעשות יותר בתחום של עידוד שימוש ברכב חשמלי, בהטבות מס, בהעדפה במכרזים ממשלתיים ועוד. ח"כ צור הוסיף כי בנושא רכש ממשלתי הוא מתכוון להגיש הצעת חוק פרטית לפיה 20-15 אחוז מהרכבים הממשלתיים יהיו חשמליים.

"הממשלה לא שרק שלא עזרה, אלא תקעה מקלות בגלגלים"

יו"ר הוועדה, פרופ' ברוורמן, סיכם את הדיון ואמר כי "הוועדה קוראת למפרקים לא לחסוך במאמץ כדי למצוא פתרון ארוך טווח, ולאפשר טעינה ביתית וטעינה במקומות ציבוריים ללקוחות". עוד הוא דרש מהמפרקים להעביר כבר בשבוע הבא את מסקנותיהם לוועדה, על-מנת לשקול התערבות נוספת של הוועדה. פרופ' ברוורמן הוסיף כי "הוועדה דורשת ממשרד התחבורה להיפגש עוד היום עם המפרק ולשתף פעולה במציאת פתרונות ללקוחות. המפרק מתבקש לעמוד בהצהרה שניתנה בפני הוועדה באשר לבחינת פירוק החברה השוויצרית כדי לאפשר פיצוי ללקוחות וכן לעמוד בכל הסיכומים עם העובדים".

עוד אמר ברוורמן כי גם החברה לישראל מתבקשת לוודא שהעובדים יקבלו את מלוא זכויותיהם. לדבריו, "הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה ומנהלת תחליפי הנפט לקיים דיון מעמיק להיערכות לכניסת תשתית של רכבים חשמליים לישראל. ממשלת ישראל מקבלת כבר מספר שנים החלטות בנושא אנרגיה חלופית ובמועצה הלאומית לכלכלה מסבירים לנו את החשיבות של הפחתת התלות העולמית בדלק, אך לדאבוני לא מצאו דרכים לקדם את המיזם. דווקא כעת כדאי לבחון את המכשולים הביורוקרטיים והתקציביים כדי לאפשר לענף הרכב החשמלי להתקיים בישראל".

פרופ' ברוורמן סיכם ואמר: "ממה שהובא בפנינו, נראה שעד כה הממשלה לא רק שלא עזרה אלא תקעה מקלות בגלגלים של פרויקט הרכב החשמלי".