בתוך פארק, הרחק מעל צמרות עצי האגוז השגיבים, מתנוססת בגאון הכיפה המרהיבה של בית הכנסת בעיר Görlitz בגרמניה המזרחית, במדינת סכסוניה. כשנכנסים פנימה, על אף הזמן הרב שעבר, רואים כי נשמרו כיפת הזהב הפנימית, ציורי האריות המוזהבים והאורנמנטים היפהפיים. את העין תופסת בכותל המזרח יד זיכרון (קסדה מרובעת גרמנית ופיגיון) ללוחמים היהודים של הקהילה, שלחמו ונפלו בגבורה עבור מולדתם הבוגדנית גרמניה במלחמת העולם הראשונה.
בימים אלה, לקראת טכסי הזכרון לליל הבדולח, בית הכנסת בעיר Görlitz
נמצא בכותרות העיתונות האירופית והעולמית. בית הכנסת הוא היחיד במדינה המזרח הגרמנית סקסוניה שנותר בשלמותו בליל הבדולח. האגדה מספרת שממול לבית הכנסת גר אחד מהפעילים הבולטים במפלגה הנאצית, וכשהנאצים הציתו את בית הכנסת, זה פחד שהשריפה תעבור לביתו, לכן הזמין את מכבי האש העירוניים ובית הכנסת ניצל.
הקהילה העשירה של העיר Görlitz בנתה את בית הכנסת המפואר בשנת 1911, אולם מ-750 יהודי הקהילה הזו נשארו לאחר השואה רק שני יהודים; כיום מונה הקהילה כ-30 חברים.
בית הכנסת עבר לרשות העירייה בשנת 1963 כאשר נקנה על-ידי העיר מקהילת דרזדן, תמורת סכום ששווה ערך ל-25 ש"ח של היום. עם נפילת החומה, שילמה העיר סכום נוסף לוועדת התביעות עבור השימוש שנעשה במבנה. כוונת העירייה המקומית היא להשתמש בבית הכנסת כאולם כנסים, מופעים, ותרבות. בתוכנית בניין העיר מופיעים ייעודי בית הכנסת הזה כהיכל ציבורי לכל מטרה להוציא תכלית אחת - בית כנסת.
לי, החתום מעלה, הייתה נגיעה אישית לבית הכנסת הזה כאשר נתבקשתי על-ידי ראש הקהילה הקטנה, גב גלהרטר, לרכוש חזרה את בית הכנסת. הצעתי לתרום לקופת העירייה סכום של 25,000 אירו ולהעביר את בית הכנסת חזרה לקהילה הקטנה, אולם התוכנית נדחתה; העירייה מתעקשת להנציח את בעלותה על בית הכנסת. בטרמינולוגיה של ראשי העיר, בית הכנסת נקרא "בית הכנסת לשעבר" ובגרמנית - EHAMALIGER SYNAGOUE.
הקהילה, כיום בראשותו של מר אלכס יעקובוביץ, מוסיקאי ידוע, וכן אגודת ידידי בית הכנסת - מעגל תומכים גרמנים לא יהודים - התכוונו לערוך בבית הכנסת אירוע, טקס זכרון לליל הבדולח בתשיעי בנובמבר, יום ראשון הקרוב. ראש העיר, יואכים פאוליק איש מפלגת הימין, מתנגד בכל תוקף לקיום טקס יהודי בבית הכנסת. הוא מתעקש, שבית הכנסת הינו רכוש העירייה ודוברי העירייה מצביעים על כך שזה "בית כנסת לשעבר".
כל בקשות הקהילה לקיים טכס זיכרון הכולל אמירת קדיש, תפילת אל מלא רחמים, הכנסת ספר תורה, תפילה במניין - נדחים. העירייה מתעקשת שבית הכנסת שייך לה עקב עסקה מפוקפקת עם קהילה בדרזדן בשנת 1963 בתקופת המשטר הקומוניסטי...
טוענים שהסיבה האמיתית להתנגדותו של ראש העיר להתנגדות הזו היא היותו אנטישמי. אותם מקורות אומרים כי גם חברתו לחיים, המשמשת כמזכירת העיר, מקורבת למפלגה הניאו נאצית הגדולה בעיר.
מנגד ניצב ראש הקהילה, אלכס יעקובוביץ. הוא מוחה על העוול – לא ייתכן שיאפשרו לקיים בבית הכנסת טקס נוצרי וטקס אזרחי, ורק טכס יהודי - אסור. העניין תופס כותרות בגרמניה, ונדון בהרחבה בכלי התקשורת המקומיים והעולמיים.
