שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
שושנה אלמגור, חייבה (28.5.13) מורה בפנסיה לשלם הוצאות של 600,000 שקל לאחר שדחתה את בקשתה לאשר תביעה ייצוגית נגד קרן ההשתלמות של המורים. סכום חריג זה נקבע למרות שבהחלטתה של אלמגור לא יוחסו למורה מעשים יוצאי דופן בניהול בקשתה.
מיכל גיל טענה, כי קרן ההשתלמות לא הודיעה לעמיתיה על כך שמ-1.1.2011 לא יקבלו תשואה מובטחת של 4% לשנה, אלא תשואה שתיגזר מתוצאות השקעותיה. אלמגור קבעה, כי הודעה זו נמסרה חודש וחצי לפני ביצוע השינוי, ונאמר בה: "על-פי הנחיות אגף שוק ההון במשרד האוצר, חשבונות העמיתים ישוערכו בהתאם לתשואת תיק ההשקעות של הקרן ובניכוי דמי ניהול החל מיום 1.1.2011".
גיל אישרה שקיבלה הודעה זו, אך טענה שניסוחה הטעה אותה: "מה שחשוב היה לי: שזכויות העמיתים לא תשתנינה. אני קראתי את זה כמשפט. אני לא אדם מקצועי. זה כל-כך לא היה מבהיל, זה כל-כך לא שידר איזשהו שינוי בתנאים האמִתּיים. זה לא שידר שינוי בתשואה הקבועה. זה לא שידר. היה פה מסר מרגיע". ואולם, אלמגור קבעה שהניסוח שיקף נאמנה את המציאות. "הקורא הסביר אשר היה מעיין היטב בכל המסמכים וקורא את המשפט שציטטתי היה עומד על המתרחש. אם לא, חזקה עליו שלפחות היה מבין כי עליו לערוך בדיקה כלשהי בדבר טיב השינוי בשיטת החישוב", היא אומרת.
בהתייחסה להוצאות שהטילה על גיל, אומרת אלמגור: "אישור רואי-חשבון שצירפו המשיבות לסיכומיהן מלמד כי נכון לסוף החודש הראשון של שנה זו גרם להן ההליך להוציא סך של 394,854 שקל. כמו-כן, על-פי מכתבו של היועץ בנושאי ביטוח אחריות מקצועית, התובענה הוסיפה 100,000 שקל לערך על הפרמיה ששילמו למבטחתן. בנסיבות אלו אני מחייבת את המבקשת לשלם למשיבות את הוצאות הבקשה, וכן לשלם להן שכר טירחת עורך דין בסך 100,000 שקל (כולל מע"מ)".
החיוב בהוצאות ריאליות כנגד קבלות הוא נדיר, וכך גם חיובו של תובע לשאת בהוצאות הביטוח של הנתבע. חיובים אלו נדירים עוד יותר כאשר מדובר בבקשה לתביעה ייצוגית, במיוחד כאשר כאמור מהחלטתה של אלמגור לא עולה התנהגות פסולה כלשהי של גיל או של באי-כוחה. גיל יוצגה בידי עוה"ד אריה חגאג ואולגה סיגל, וקרן ההשתלמות - בידי עוה"ד ליאור כץ, עדו בלום ושני פלד.
