ויכוח נוקב בין מומחים, התגלע (יום ד', 5.6.13) בוועדת הכספים של הכנסת, במהלך דיון על פרק הפרדת נכסים ריאליים ופיננסיים בחוק הריכוזיות.

מחד-גיסא עמד המפקח על הביטוח ושוק ההון באוצר, פרופ' עודד שריג, המייצג את עמדת ועדת הריכוזיות ומנגד, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן-בסט. השניים היו חלוקים בשאלה, מהו הרף הנכון לחיוב הפרדת הבעלות על תאגידים ריאליים ופיננסיים.

שריג חזר על המלצות ועדת הריכוזיות, לפיהן הרף הנכון הוא החל מ-40 מיליארד שקל לגוף פיננסי ו-6 מיליארד שקל לגוף ריאלי, ואילו בן בסט אמר שהרף הנכון הוא "מהשקל הראשון".

בן בסט אמר כי "הרף שנקבע להפרדת נכסים גבוה מדי. מלכתחילה, היה ראוי להפריד מהשקל הראשון. גם בוועדת ברודט בשנים 1995-6 ראינו שיש ניגוד עניינים משמעותי כשאתה מחזיק גם נכסים ריאליים וגם פיננסיים ולכן נכון להפריד מהשקל הראשון אם כי יש לכך מוצא: השקעה בחו"ל עליה אין לנו שליטה. גם ועדת הריכוזיות וגם ברודט אפשרו להחזיק בשני הנכסים עם מגבלות".

לדבריו, הקריטריון שנבחר לקביעת הרף תמוה: "הרי אם אומרים שמגודל מסוים הרגולציה אינה אפקטיבית, אזי בשביל מה בכלל לקבוע רגולציה על הבנקים הגדולים ביותר? הגודל לא מאפשר זאת. היה צריך לקבוע קריטריון של תחרותיות; גם בענף הריאלי וגם בענף הפיננסי אין ממש תחרות. עדיף שיהיה קריטריון יחסי ולא משנה עם המספר הקובע יהיה 10 מיליארד שקל, 20 מיליארד שקל או יותר. קריטריון כזה מחייב מידע פרטני על גודל הענפים והוא נמצא ברשות המיסים ובלמ"ס. אם אתה שולט בתאגיד פיננסי לא תשלוט באף תאגיד ריאלי.

"ועדת ברודט עסקה באחזקות הבנקים בתאגידים ריאליים מחשש לניגודי עניינים. הקריטריון היה שאם אתה שולט בתאגיד פיננסי לא תחזיק בתאגיד ריאלי. בהנחה שלא תחזיק מעל 20% מהון התאגיד, תוכל למנות עד 20% מהדירקטורים ויהיה לך איסור שליטה בכל המובנים; לא תמנה מנכ"ל, יו"ר דירקטוריון וכו', וסך כל הנכסים הריאליים שתחזיק לא יעלו על 20% מהון הבנק".

שריג חזר על עמדתו ועמדת יתר הרגולטורים, חברי ועדת הריכוזיות, ואמר כי "אם נפריד מהשקל הראשון נמצא עצמנו עם גופים פיננסיים ללא גרעין שליטה. זה קיים בעולם אך צריך להכניס את זה למשק הישראלי בזהירות וכפי שאמרנו בדיונים קודמים, המערכת עדיין לא מכירה מבנים כאלו; לא הרגולציה, לא מערכת המשפט ולא מערכת האכיפה. זהו שטח לא מוכר ויש לזה השלכות רבות על שוק ההון בארץ".

"בשביל מה נוחי קנה את 'מעריב' אם לא כדי לחסל את 'הארץ'?"

מי שהפתיע מאוד בנחרצותו בעד הפרדה מוחלטת של נכסים ריאליים ופיננסיים, היה יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אליעד שרגא: "הדברים מורכבים ואנחנו חוקרים אותם למעלה מארבע שנים ויש להם השלכות רבות. כשהתחלנו ללמוד את נושא הריכוזיות הגענו למסקנה שהריכוזיות היא מגה שחיתות. תופעה שאף אחד לא מכיר בה ומבין אותה אבל יום אחד זה יתפוצץ לנו בפרצוף. אף אחד גם לא מבין את סכומי העתק בהם מדובר שהם מכפלה רצינית של תקציב המדינה; כספים שמסתובבים בשוק ההון, בין באג"חים, בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל ואפיקים אחרים. ויש איזה 20 טייקונים שהשתלטו על הר הכסף הזה, מבלי שהם שמו כסף משלהם כדי להשתלט עליו. מדובר בקונס-פטנט. איך הם עושים את זה? בלי כסף הם בונים כלי קיבול, פירמידה; כלי שבאמצעותו מנהלים את כספיו של הציבור. אז השטחנו את הפירמידות מ-20 שכבות ל-2 בלבד, אבל מחר בבוקר, כל טייקון ישתלט על הרבה פירמידות של שתי שכבות".

שרגא השתלח ברגולטורים ובאחדים מבעלי ההון במשק: "גם כל כלי תקשורת, מסתתר מאחוריו איזה טייקון, ולא על-מנת להגן על חופש הביטוי, אלא בתור נשק יום הדין וגם בשביל לקנות את כל הרגולטורים. 60% ממקבלי השכר הגבוה במדינת ישראל הם אקס-רגולטורים. בשביל מה דנקנר רכש את מעריב ומחק 600 מיליון שקל אם לא בשביל לחסל את עיתון הארץ?".

עוד הוא הוסיף כי "בעיה חמורה מאוד היא תופעת הדלת המסתובבת של מעבר פקידים בכירים למגזר הפרטי. ראש אגף תקציבים לשעבר, אודי ניסן, עובד אצל יצחק תשובה, המפקח על הבנקים לשעבר, רוני חזקיהו, גם הוא עבר לצד השני, וכך גם זוהר גושן מהרשות לניירות ערך, שמקבל כספים מנוחי דנקנר. כך גם מנכ"ל האוצר לשעבר, חיים שני. התופעה של הדלת המסתובבת היא רעה חולה. מעבר לזה, בעניין הפירמידות, לא צריכה להיות הבחנה בין ישנים לחדשים, זה לא יעמוד במבחן בג"ץ".

פרופ' עודד שריג לא נשאר חייב: "זו ממש הכפשה! חיים שני בא לתרום למדינת ישראל, בעוד שבחוץ הוא הרוויח הרבה יותר. כל חברי ועדת הריכוזיות, למעט חיים שני, עדיין נמצאים בתפקיד ממשלתי, בניגוד למה שנרמז פה".

חברי הכנסת, ביקשו אף הם, לרסן את דבריו של שרגא. ח"כ אראל מרגלית (העבודה): "אתה אומר דברים שמעוררים דאגה, אבל לקחת את זה רחוק מדי עד אבסורד וזה מרוקן מתוכן את כל מה שאמרת עד עכשיו. חיים שני הוא אחד האנשים שהקים את ההיי-טק הישראלי".