|   15:07:40
דלג
  ליאת בכר-סגל  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
איך מלבישים את הבית? טרנד עיצוב הקירות
קבוצת ירדן
פעילויות חווייתיות עם המשפחה בתקופת החגים

העליון: חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים – חוקתי

בית המשפט העליון מתבסס על פסק הדין המנחה בפרשת "פלונים", ומציין, שמשום שמדובר בהסדר כליאה שאינו מוגבל בזמן, יש להבטיח שלא תיפגע באורח בלתי מידתי זכותו של העצור לחירות אישית; בית המשפט לא מכריע בטענות המערער לעניין חוקתיות החזקות שבסעיפים 7 ו-8 לחוק זה
10/11/2008  |   ליאת בכר-סגל   |   פסיקה   |   תגובות

אין להתערב בהמשך תוקפו של צו הכליאה שהוצא על-פי חוק הכליאה, בעניינו של תושב דיר-אל-באלח ברצועת עזה. כך קבע בית המשפט הלעיון, פסק דין נוגע לתושב שפעל במסגרת "ועדות ההתנגדות" ברצועה, ואסף מידע שסייע לבצע ב-2002 פיגוע, בו נהרג חייל צה"ל, ושלושה חיילים אחרים נפצעו. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שהמערער המשיך מאז את פעילותו בארגון, ושחרורו כעת עלול לפגוע בבטחון המדינה. עם זאת נקבע, כי ראוי לבחון בחינה מחודשת את ההצדקה להמשך הכליאה, ככל שחולף הזמן, בהתייחס למסוכנותו האישית של המערער ולנסיבות המשתנות בשטח, תוך מתן משקל ראוי למידתיות בהפעלת חוק זה, והתחשבות במה שנקבע בפרשת "פלונים" בנוגע לחוקתיות חוק הכליאה.

עובדות המקרה

למערער מיוחסות פעולות במסגרת "ועדות ההתנגדות העממית" ברצועת עזה, אשר במהלכן אסף מידע שסייע בביצוע פיגוע שהתרחש ביום 5.9.02, ונעשה באמצעות הטמנת מטען גחון כנגד טנק של צה"ל. בעקבות הפיגוע, נהרג חייל צה"ל, ושלושה חיילים אחרים נפצעו.

בית המשפט המחוזי קבע, כי צו הכליאה שהוצא כנגד המערער על-ידי ראש אגף המבצעים בצה"ל - הוצא כדין, וכי על-פי החזקה שבסעיף 7 לחוק הכליאה, עצם השתייכותו הארגונית של המערער ל"וועדות ההתנגדות" - משמעה כי מדובר ב"לוחם בלתי חוקי", וכי שחרורו יפגע בבטחון המדינה. בית המשפט הוסיף, כי על-פי חוות הדעת שהוגשה על נספחיה, נשקפת גם מסוכנות אישית- ספציפית מהמערער, לאור מעורבותו בפיגוע, אשר גרם לאובדן חיי אדם ולפציעת אחרים.

בחלוף שישה חודשים נתקיימה ביקורת שיפוטית נוספת בבית המשפט המחוזי. בדיון טענה המדינה כי עדיין קיימת מסוכנות אישית במערער. המערער טען שהזמן שחלף הפיג את מסוכנותו, ככל שנשקפה ממנו מסוכנות כזו בעבר. בית המשפט קבע, כי לאור העובדה שפעולות האיבה של "ועדות ההתנגדות" נגד מדינת ישראל לא תמו, כמו שגם לא נפסקה פעילותם של רוב חברי חולייתו של המשיב ופעילים נוספים אשר עימם עמד המשיב בקשר, עומדת נגד המשיב גם כיום החזקה הקבועה בסעיף 7 לחוק, לפיה רואים אדם, הנמנה עם הכוח המבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל, כמי ששחרורו יפגע בבטחון המדינה, כל עוד לא תמו פעולות האיבה. עוד נקבע, כי מתקיימת במשיב גם מסוכנות אישית, אשר נובעת מעצם מעורבותו בפיגוע האמור.

על החלטה זו נסב הערעור דנן.

טענות הצדדים

  • טענות המערער

- עם חלוף הזמן, הולכת ונחלשת המסוכנות;

- המעצר המינהלי הארוך פוגע בזכות חוקתית לחירות אישית, ויש לבחון, מעת לעת, את מידתיות הפגיעה על-פי מבחן החשש הכן והרציני למימוש הסכנה הביטחונית;

- החזקה הקבועה בסעיף 7 לחוק הכליאה איננה חוקתית, היא עומדת בסתירה לעקרונות המשפט הבינלאומי, ויש להכריז על בטלותה;

- בפועל לא נשקפת מסוכנות אישית מהמערער, ושחרורו וחזרתו לעזה לא יסכנו את בטחון המדינה.

  • טענות המדינה

יש לדחות את טענת ב"כ המערער, לפיה החזקה בסעיף 7 לחוק הכליאה אינה חוקתית, משני טעמים: האחד - בית המשפט העליון בע"פ 1221/06 עיאד נ' מדינת ישראל דן בסוגייה זו, וקבע כי אין פסול משפטי בחזקה זו; השני - גם בלא להידרש לחזקה שבסעיף 7, במקרה זה נשקפת מסוכנות אינדיבידואלית מהמערער, ודי בטעם זה כדי להצדיק את המשך כליאתו.

קביעות בית המשפט

בית המשפט העליון פירט את עיקרי קביעות ההלכה המנחה בפרשת "פלונים" (ע"פ 6659/06 פלונים נ' מדינת ישראל מיום 11.6.08), הנדרשים ליישומו של חוק הכליאה, ולקיום הביקורת השיפוטית על צו כליאה:

  • תחולת החוק ותפיסתו הבסיסית - החוק נועד לחול על גורמי חוץ המשתייכים לארגון טרור הפועל נגד בטחון המדינה, וזאת להבדיל מגורמי פנים הפועלים כך, שכלפיהם ניתן להפעיל אמצעים חקיקתיים אחרים. במסגרת זו נקבע, כי חוק הכליאה חל על תושבי עזה מאז ההינתקות של אזור זה מהשליטה הצבאית הישראלית, ואילו שאלת תחולתו על תושבי אזור יהודה ושומרון נותרה בצריך עיון.

  • מטרת חוק הכליאה - חוק הכליאה נועד להגן על בטחון המדינה באמצעות הרחקת מעורבים בפעילות טרור, שהם גורמי חוץ, ממעגל הלחימה, נוכח מסוכנותם לבטחון המדינה. המסוכנות לבטחון המדינה היא תנאי מהותי בבסיס עילת הכליאה. על הפרשנות והיישום של הוראות החוק מקרינה המגמה להקטין ככל הניתן את מידת הפגיעה בזכות האדם לחירות, הנדרשת לצורך קיום תכלית הביטחון, על-מנת לעמוד בדרישת המידתיות החוקתית הנשאבת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומעקרונות המשפט הבינלאומי.

  • התנאים לצו כליאה - "לוחם בלתי חוקי" בעל מסוכנות אישית, וחשש לפגיעה בבטחון המדינה הצפויה משחרורו - לצורך ההגדרה של "לוחם בלתי חוקי", על-פי ההלכה המנחה, נדרשת מסוכנות אישית של הכלוא כדי לקיים הגדרה זו. מכוח סעיף 2 לחוק, המסוכנות האישית נלמדת מאחת משתי אלה: העצור עצמו נטל חלק בפעולות איבה נגד ישראל, או שהוא משתייך לכוח המבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל. על-פי החלופה הראשונה, נדרש כי האדם נטל חלק בפעולות איבה נגד מדינת ישראל, בין במישרין ובין בעקיפין, ולעניין זה אין די בתרומה רחוקה או זניחה ושולית, אלא נדרש כי העצור תרם לביצוע פעילות איבה באופן העשוי להצביע על מסוכנותו האישית. אשר לחלופה השניה, במי שנמנה עם כוח המבצע פעולות איבה נגד המדינה, אין די בקשר רופף לארגון טרור. מצד שני, אין הכרח כי אדם ייטול חלק ישיר או עקיף בפעולות הלחימה עצמן, ואפשר שזיקתו לארגון תתבטא בדרך אחרת, אשר תצדיק את הכללתו במעגל הלחימה במובן הרחב.

התנאי השני הנדרש לצורך הקמת עילת מעצר על-פי חוק זה מחייב, כי יתקיים יסוד סביר להניח כי שחרורו של הכלוא יפגע בבטחון המדינה. על-פי סעיף 5(ג) לחוק, ביטולו של צו הכליאה אפשרי רק כאשר אין בשחרור העצור כדי לפגוע בבטחון המדינה, או כאשר קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את השחרור.

  • טיב הראיות לביסוס עילת כליאה - לצורך ביסוס התנאים הנדרשים להגדרת "לוחם בלתי חוקי", יש צורך בראיות מינהליות ברורות, משכנעות ועדכניות מבחינת כמותן ואיכותן.

  • החזקות המשפטיות בסעיפים 7 ו-8 לחוק הכליאה - בית המשפט בפרשת פלונים קבע, כי אין צורך להכריע בעניין חוקתיותן של אותן חזקות שבסעיפים 7 ו-8 לחוק הכליאה, וזאת מהטעם הבא: מעמדת המדינה בפרשת פלונים עלה, כי בפועל, אין היא נזקקת להפעלת חזקה זו, שכן בדרך הכלל היא נוהגת להציג תשתית ראייתית מוכחת בדבר מסוכנותו האישית של האדם, שלגביו היא מבקשת צו כליאה. הסוגיה הושארה בצריך עיון.

  • צו כליאה שאינו מוגבל בזמן - תוקפו של צו כליאה על-פי חוק הכליאה אינו מוגבל מראש בזמן. הוא כפוף לביקורת שיפוטית עיתית (סעיף 5 לחוק). ביקורת זו אמורה לבחון בפעם הראשונה האם עילות הכליאה מתקיימות. בביקורות הבאות, המתבצעות אחת לשישה חודשים, על בית המשפט לבחון האם אין בשחרור הכלוא כדי לפגוע בבטחון המדינה, או האם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את שחרורו (סעיף 5(ג) לחוק). הסדר זה מבטא הרחבה של האמצעים הנתונים בידי הגורם המוסמך על-פי חוק הכליאה, בהשוואה לאלה הנתונים לרשות ביחסי לאנשי פנים בארץ, שעניינם נשלט על-ידי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979.
בית המשפט בפרשת פלונים נתן ביטוי לקושי הרב המתלווה להסדר כליאה שאינו מוגבל בזמן: במציאות, שבה פעולות איבה של ארגוני טרור נמשכות זמן רב, ואין צפי למידת התמשכותן, עלולים עצורים מכוח חוק הכליאה להישאר במעצר לתקופות ארוכות של זמן. לכן, באמצעות הביקורת השיפוטית, יש להבטיח כי אי-קיום מועד לפקיעת תוקף צו הכליאה מכוח החוק לא יפגע באורח בלתי מידתי בזכותו של העצור לחירות אישית, וכי עצורים מכוח החוק לא יוחזקו במעצר תקופה ארוכה מזו הנדרשת בשל שיקולי ביטחון משמעותיים.

  • המסקנות העולות מבחינת עיקרי חוק הכליאה, על-רקע ההלכה המנחה בפרשת "פלונים" הן:

- חוק הכליאה צולח את המבחן החוקתי. המציאות הביטחונית הקשה בישראל מצריכה נקיטת אמצעי ביטחון משמעותיים להגנה על תושבי ישראל. השגת תכלית הביטחון כרוכה בפגיעה משמעותית בחירות האישית של העצורים. מתקיים יחס סביר בין הפגיעה בחירות לבין האינטרס הציבורי, ואולם סבירותו של יחס זה מותנית בהפעלה נכונה וזהירה של האמצעים הנתונים לגורם המוסמך מכוח החוק. החוק מאפשר פגיעה משמעותית בחירותו האישית של העצור, ולכן קמה חובה להפעיל את האמצעים על-פיו לשם השגת תכליותיו תוך פגיעה מינימלית ככל הניתן בזכויות אדם.

- במסגרת זו, חלה חובה לבחון בחינה פרטנית מדוקדקת את שאלת התקיימותן של עילות הכליאה והמשך ההצדקה לתוקפו של צו הכליאה. אמצעי הכליאה הקיצוני, המאפשר שלילת חירותו האישית של אדם לאורך זמן רב, בצו שאינו מוגבל בזמן, מטיל חובה מיוחדת הן על הגורם המוסמך והן על בית המשפט בביקורת השיפוטית לבחון בחינה זהירה, מעת לעת, את מידת ההצדקה של המשך הכליאה, תוך הפעלת ריסון בשימוש באמצעי הכליאה והגבלתו למצבים בהם צרכי ביטחון ממשיים מחייבים זאת.

- במקרה דנן - על החלטת בית המשפט המחוזי בביקורת השיפוטית הראשונה, בה נקבע כי המערער עונה להגדרת "לוחם בלתי חוקי", לא הגיש המערער ערעור, לפיכך מדובר בהחלטה חלוטה, ולכן הנחתנו היא, כי המערער עונה להגדרת "לוחם בלתי חוקי" על-פי החוק, וכי עם מתן צו הכליאה התקיים לגביו גם התנאי כי שחרורו יפגע בבטחון המדינה.

- הביקורות העיתיות (בסעיף 5(ג) לחוק הכליאה), שלאחר אישור תוקפו המשפטי של צו הכליאה, מיועדות לבחון האם השתנו התנאים והנסיבות באופן המאפשר את שחרורו של הכלוא מכליאתו.

- פעולות האיבה שהמערער נטל בהן חלק בוצעו אומנם בשנת 2002 בקשר עם פיגוע שכוון כנגד חיילי צה"ל, אולם גם לאחר מכן המשיך המערער בפעילותו בארגון "ועדות ההתנגדות", שהינו ארגון שמטרתו לבצע פעולות איבה נגד ישראל. מדובר בארגון המסתייע על-ידי תנועות החמאס והחיזבאללה במימון ובאמל"ח. הארגון מעורב במעשי טרור, ובהם אירוע חטיפת החייל גלעד שליט, שבמסגרתו גם נהרגו ונפצעו חיילים ישראלים. כן מעורב הארגון בירי רקטות לעבר ישראל, פיגועי תופת כלפי טנקים, ועוד.

- מחומר מודיעין עולה, כי המערער חבר, עובר למעצרו, בחוליה צבאית המונה מספר פעילים. קיימים נתונים המשייכים את המערער לקבוצה המהווה החוליה המבצעית של הארגון. בחומר הסמוי קיימים נתונים עדכניים נוספים ביחס למעורבותו של המערער בארגון, וביחס לאופי פעילותו של הארגון, המחזקים את המסקנה, כי שחרורו בעת זו עלול לפגוע בבטחון המדינה. לכל אלה מצטרף מידע על מעורבותו של המערער בפיגוע הטנק של צה"ל בספטמבר 2002, שבו נפגעו חיילי צה"ל.

- השילוב שבין מעורבותו של המערער באירוע הפיגוע של הטנק לבין המשך פעילותו בארגון, עונה על אמות המידה הנדרשות להגדרת "לוחם בלתי חוקי"; על-רקע עיון בחוות הדעת (הגלויה והחסויה) וכן בכל החומר הנילווה, אינני רואה מקום להתערב במסקנת בית משפט קמא, לפיה לא נתקיים התנאי לפיו "אין בשחרור [המערער] כדי לפגוע בבטחון המדינה", הנדרש לצורך שחרור העצור. כן לא הובאו טעמים מיוחדים כלשהם המצדיקים את שחרור המערער.

- עוד נקבע, כי אין צורך להיזקק לטענות המערער לעניין חוקתיות החזקות על-פי סעיפים 7 ו-8 לחוק הכליאה (שהושארה בצריך עיון בפרשת "פלונים"), מאחר שקיים חומר ראיות פרטני בעניינו של המערער, המייתר את הפעלתן של חזקות אלה.

- לפיכך, נכון לעת זו, אין להתערב בהמשך תוקפו של צו הכליאה שהוצא בעניינו של המערער. ראוי, עם זאת, לבחון בחינה מחודשת את ההצדקה להמשך הכליאה ככל שחולף הזמן, בהתייחס למסוכנותו האישית של המערער ולנסיבות המשתנות בשטח, תוך מתן משקל ראוי לדרישת המידתיות בהפעלת חוק הכליאה, וביישומו הלכה למעשה.

תוצאת ההליך

הערעור נדחה

פרטי ההליך

- ע"פ 7446/08 חאלד עלי סאלם סעיד נ' מדינת ישראל
- בבית המשפט העליון
- בפני כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
- החלטה מיום 7.11.2008
- בשם המערער- עו"ד חאג' מופיד
- בשם המשיבה - עו"ד גלעד שרמן

ההחלטה המלאה
תאריך:  10/11/2008   |   עודכן:  10/11/2008
עו"ד ליאת בכר-סגל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
העליון: חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים – חוקתי
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עניינו של פסק הדין, הוא הכרעה בסכסוך אחים, יורשיה של אימם המנוחה הניצים על חלוקת ירושתה. התביעה אומנם מכוונת אל המשק בו החזיקה המנוחה במושב תנובות, אולם המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לאופן חלוקת מלוא ירושת אימם שכללה כנראה גם "מפעל" לשמלות כלה, נכסי מקרקעין וכספים.
בית המשפט העליון פסק כי על-פי מבחן "הקרבה הממשית" הנסיבתי, ועל-אף שעברו כשמונה שנים מאז סיימה המשיבה את פרק עבודתה הקצר יחסית במשרדה של השופטת, ומאז לא היה קשר אישי-חברי בינה לבין השופטת, אולם, נראה שביחסים שנרקמו בין השתיים במהלך העבודה המשותפת, במהלכם התוודעה השופטת אף לחייה האישיים של המשיבה, יש כדי להעיד על חשש ממשי למשוא פנים בבוא השופטת לדון בתיק בו המשיבה היא בעלת דין, מה גם שהשופטת ציינה, שהיא זוכרת פרטים מתקופת העסקתה של המשיבה.
09/11/2008  |  עו"ד ליאת בכר-סגל  |   פסיקה
בית המשפט העליון הותיר על כנה את הרשעת המערער בעבירת ההריגה כ"מבצע בצוותא", למרות טענת המערער כי הרשעתו עומדת בסתירה להכרעת הדין במשפט של הנאשם הנוסף בפרשה, שכלל לא הואשם בעבירת ההריגה ביחס לאותו מנוח.
07/11/2008  |  עו"ד ליאת בכר-סגל  |   פסיקה
בית המשפט העליון דחה בקשתו של בנק לערער על החלטה, שדחתה בקשתו לסלק על הסף - בטענה להעדר סמכות מקומית – תביעה שהוגשה נגדו לבית משפט השלום בקצרין. בית המשפט קבע, כי למרות שכתב התביעה לא כלל פירוט בדבר מקור סמכותו המקומית של בית משפט השלום בקצרין, הרי שעובדת קיומם של סניפי הבנק המבקש במחוז הצפון כלולה במסגרת "הידיעה השיפוטית" של בית המשפט. הדבר גם ניתן לברור באתר האינטרנט של הבנק, ולכן לבית משפט השלום בקצרין נתונה הסמכות המקומית לדון בתובענה.
06/11/2008  |  עו"ד ליאת בכר-סגל  |   פסיקה
ערעור פלילי מס' 4148/96
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
צבי גיל
צבי גיל
מה יש ברפיח שלא היה בג'בליה, בעיר עזה ובחאן יוניס? רפיח היא הקצה הדרומי של הרצועה שגובל עם מצרים וצה"ל לא יכול לרדת דרומה למגינת ליבם של איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ'
עידן יוסף
עידן יוסף  |  
נוהל חדש של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית קובע הנחיות לבקרים בתחבורה ציבורית, אך פוטר אותם מאכיפת תקנות רבות בנוגע לזכויות וחובות נוסעים ונהגים    הנוהל מחייב התנהגות ראויה ומכבדת מצ...
איתמר לוין
איתמר לוין
אנושיות, יעילות, בקיאות ותקיפות - כל אלו נמהלים במינון הנכון אצל שופטת העבודה חנה טרכטינגוט, במיוחד כאשר מתייצבים בפניה תובעים נגד הביטוח הלאומי שאינם מיוצגים
עולם מוסלמי [צילום: ג'ון מינצ'ילו/AP]
שי גולדשטיין
הערבים הם כוח הולך וגובר באירופה ואמריקה ולכן העולם המערבי מפנה לנו את גבו    אין לנו ברירה אלא להבין שאנחנו הולכים ומבודדים מול עולם מתאסלם
עמנואל בן-סבו
עמנואל בן-סבו
בני גנץ, הממלכתי האציל, איש החיבורים, כלנית מוגנת, המכיל, הסופג, המאחד, הגשר על המים הסוערים, התקווה הישראלית למנהיג מזן אחר, ממלכתי הזכרנו?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il