השר להגנת הסביבה: "אנחנו לא מעצמת גז"

"כל האמירות שאנחנו מעצמת גז הן מוגזמות בלשון המעטה. גילינו מרבצי גז בהיקפים מכובדים, אבל אנחנו עדיין לא מעצמה. מדובר בסך-הכל ב-0.3% מעתודות הגז בעולם". כך אמר (יום ד', 5.6.13) השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, בדיון שעסק בעתודות הגז למשק הישראלי שהתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת.

הוא ציין כי מתייחסים בהקשר זה למדינות כמו רוסיה, שהיא היצואנית הגדולה בעולם, אך הוסיף כי חשוב להזכיר שהיא מחזיקה ב-18% מעתודות הגז בעולם. לדבריו, התרחיש האופטימי מדבר על עתודות גז של 920 BCM (מיליארד מ"ק). הוא הוסיף כי בניגוד לעמדת ועדת צמח, הוא סבור שצריך לשמור למשק הישראלי עתודות של BCM 600. "אחרי שקבענו כמה נשאר אפשר לייצא את העודף", הסביר השר פרץ. "לאחר מכן נקבע סדרי עדיפות האם קודם לייצא או קודם לשמור עתודה למשק".

ח"כ ישראל חסון ביקש לדעת מה יקרה אם לא יימצא עוד גז והאם נכון לאשר ייצוא כבר עכשיו, כאשר רמת הוודאות באשר לעתודות היא לא גבוהה. ח"כ דב חנין העיר כי "בניגוד למה שנאמר בוועדת צמח, אנחנו מתכוונים להישאר פה יותר מ-25 שנה". השר פרץ התייחס לכך ואמר כי צריך גם לתת ודאות ליזמים. "אולי אם הציבור היה רוכש את הגז עד הטיפה האחרונה, באמצעות אגרות חוב, הייתה לנה זכות להשאיר את הגז עד הטיפה האחרונה", אמר. היו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה), התייחס לכך ואמר כי המשמעות היא ייצוא של קצת פחות מ-40%. השר פרץ השיב כי "אנחנו לא רוצים להתייחס לאחוזים, אלא לקבוע עתודה שתישמר למשק, ומעבר לכך מה שיתגלה גם במאגרים עתידיים ניתן יהיה לעביר ממנו יותר לייצוא". פרץ אף הביע תמיכה בדרישתו של ברוורמן, לקיים דיון ציבורי פתוח בוועדה ובכנסת.

המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, ד"ר סיניה נתניהו, הציגה את הנתונים ואמרה כי ישנם שלושה מקורות לאי הוודאות. לדבריה, ראשית לא ברור מה המלאי שנמצא בידינו. היא הסבירה כי כמות הגז המוכחת עומדת על BCM 285, כאשר הרזרבות המותנות (בהסתברות של 50%) עומדות על BCM 535 והרזרבות העתידיות - על BCM 438. בנוסף, לא ברור קצב התפתחות הביקוש בתעשיה ובתחבורה. העניין השלישי הוא אי הוודאות באשר להתפתחות פריצות דרך טכנולוגיות שישחררו מהתלות בגז טבעי. לדבריה, אין בידי הממשלה דוח רציני שבחן את הביקוש לתעשיות שמשתמשות בגז כחומר גלם.

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, אמר כי הוא מודאג מעתידה של התעשיה כבר ב-2017 ולא בעוד 25 שנה. "אני לא רואה מספיק גז לתעשיה ב-2017 וצריך לפתח את לווייתן כמה שיותר מהר". לדבריו, אם לא יאושר הייצוא בהקדם הגז לא יגיע לתעשיה.

שטרום מעריך: העתודות נמוכות מהערכות ועדת צמח

מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי והממונה על הרשות להגבלים עסקיים לשעבר, דרור שטרום, אמר כי "על סמך ניסיון של 15 שנה על איך מונופולים מנהלים מו"מ עם רגולטורים - אם בגלל חשש מחוסר משילות, צריך לאשר ייצוא של 50%, זו סטירה בפרצופה של המדינה. מעולם לא ראיתי החלטה כה כבדת משקל מתקבלת על בסיס כל כך רעוע לגבי השאלה כמה גז יש לנו". להערכתו, עתודות הגז נמוכות מהערכות ועדת צמח ועומדות על לא יותר מ-BCM 650. "אז אם ועדת צמח קבעה שצריך לשמור למשק BCM 450 אז צריך לייצא רק BCM 200", אמר. עם זאת הוא הוסיף כי להערכתו צריך לשמור למשק על 550 BCM ולפיכך לייצא רק BCM 100.

יו"ר איגוד תעשיות חיפוש הנפט והגז בישראל, אורי אלדובי, אמר כי אי-אפשר יהיה לממן את פיתוח המאגרים ללא ייצוא. ח"כ מיקי רוזנטל קרא לאלדובי: "אל תאיים. אם אינך יכול לממן פיתוח, החזר את הרישיון למדינה". מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, הגן על עמדת ועדת צמח ואמר כי בדיון נאמרו הרבה דברים לא נכונים. לדבריו, תחזיות הביקוש נסמכו על סקר צרכנים מ-2004 ומ-2011 והן מעל ומעבר לצרכי המשק. "אין אפשרות להקים מתקנים לייצוא אם המגבלה היא BCM 100, דוח צמח הוא הפשרה הנכונה ולא בגלל עמדת היזמים", אמר.

ח"כ מיכל בירן אמרה כי אולי לא צריך לייצא בכלל גז. "אם ליזמים אין מספיק כסף לפתח את לווייתן אני בטוחה שהמדינה תמצא את הכסף והגז לא יישאר באדמה". היא כינתה את דברי היזמים כ"איומי סרק". לדבריה, "אין דרך להעריך היום מה יהיה עוד 30 שנה".