"ברור שהוא ירחיק את עצמו כמה שאפשר מהחוזים עם דכנר ויטיל את האחריות על המנכ"לים" - אומר (יום א', 9.6.13) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דוד רוזן, על עדותו של
אביגדור קלנר במשפט
הולילנד. התביעה טענה, כי בחקירתו במשטרה הטיל קלנר את האחריות להעסקתו של
שמואל דכנר על מנהלי הולילנד פארק ופולאר נדל"ן, בעוד בעדותו במשפט הוא נוטל על עצמו אחריות כוללת אך מתרחק מהאחריות לפרטים.
קלנר אמר שהוא דומיננטי אך לא ריכוזי, "מאציל כפייתי של סמכויות, תוך מערכת בקרה יוצאת מן הכלל. האחריות על מערכת הבקרה היא על המנכ"ל". קלנר שימש כיו"ר בחברות הנוגעות לפרשה, ואילו המנכ"לים העומדים לדין הם
אמנון ספרן ו
שמעון גלאון. קלנר טען שלא עסק בענייני נדל"ן אלא בענייני מכירות ושיווק, בעוד התביעה טענה שהוא עסק גם בנושאי הנדל"ן בהם טיפל דכנר. קלנר אישר, שהוא אשר יזם את העסקתו של דכנר בחברת הזרע, לצורך שינויי הייעוד של חוותיה.
"נגע לי עד קצה הנעל"
התובעת, עו"ד אתי בן-דור, עימתה את קלנר עם דבריו של
דני דנקנר במשטרה, לפיהם קלנר הכיר לו את
מאיר רבין כאדם בעל קשרים במינהל מקרקעי ישראל (רבין הוא אחיינו של
יעקב אפרתי, שהיה מנכ"ל המינהל). קלנר הכחיש זאת ואמר, כי סביר יותר להניח שאת הקשר יצר דכנר, וכי דנקנר טועה. טענת התביעה היא, כי קלנר ידע היטב שלרבין יש מהלכים במינהל ולכן המליץ בפני דנקנר להיעזר בו להפשרת קרקעות תעשיות מלח. קלנר השיב בציניות: "היו חסרות לי צרות בארגון שלי כך שאפתור את הבעיות של תעשיות מלח. זה נגע לי עד קצה הנעל".
קלנר אמר, כי הכיר את רבין ב-2003 כאשר הלה הביא לו הצעות עסקיות. "לא הייתי צריך אף אחד כדי להגיע לאף אחד במדינת ישראל, כולל ראש הממשלה וכולל ראש המינהל", הוסיף. בן-דור ציינה, כי קלנר נכח בברית בנו השני של רבין, ששמו השני הוא אביגדור; בנו הבכור של רבין קרוי שמואל, על שמו של דכנר. קלנר השיב: "ראיתי בזה כבוד גדול. זה שוחד, שאני מוצא דרכו קירבה למינהל? אני צריך אותו בשביל זה?". בן-דור: "בחקירותיך במשטרה ובעדותך הראשית הגדרת את רבין כעוזר של דכנר, ואמרת שאתה נפגש רק עם הקודקוד".
קלנר נשאל מדוע נחתם החוזה עם דכנר לגבי טיפולו בחוות שלם (פארק איילון) בשנת 2001 מספר חודשים לאחר שהחלה ההתקשרות, כאשר אפרתי כבר שימש כמנכ"ל המינהל והיה ידוע שרבין הוא אחיינו. קלנר השיב, כי היה זה כאשר דכנר בא לבקש את התשלום הראשון שהובטח לו, וכי יתר בכירי הזרע היו מעורבים גם הם בהסכם ובתשלום. "ההחלטה התקבלה בצורה מסודרת ולא הייתה בה תוכנית עבריינית", הוסיף.
"ארנון לא הביא את הסחורה"
קלנר הדגיש, כי לא היה כל צורך לשלם שוחד לאפרתי תמורת קבלת ההרשאה לתכנון בנייה בחוות שלם, שכן הייתה הסכמה כללית במינהל על זכות זו וההחלטה על כך התקבלה בפורום נרחב. רוזן: "זו בדיוק השאלה. יש לכם את
יגאל ארנון; למה לבוא פתאום ולתת לדכנר עוד 150,000 דולר?". קלנר: "זה לא התקדם".
רוזן: "התביעה תגיד: בשביל זה שילמתם שוחד. דכנר אומר: יש לנו את ספרן וקלנר שהם מומחים לנדל"ן, והמומחיות שלי היא לתת שוחד". קלנר: "בקטע הזה של חוות שלם עשקנו את דכנר. עשינו חוזה רזה מאוד". בן-דור: "אין כל ראיה לעבודה העצומה שעשה דכנר במינהל ושתמורתה שילמתם לו בסופו של דבר מיליון
שקל". קלנר: "ישב פה ישראל אפרת [יו"ר הזרע]; למה לא שאלתם אותו את השאלה הזאת?". בן-דור: "אפרת אמר שאתה היית אחראי על הקשר עם דכנר והתשלומים לדכנר". קלנר אמר שאחריותו הייתה חלקית בלבד.
התביעה הגישה הסכם שנחתם בין הזרע לבין משרדו של ארנון, במטרה להראות שבניגוד לדבריו של קלנר - ארנון לא התעייף מן הטיפול בנושא. קלנר שב ואמר, כי ארנון ואחרים שהעסיקה הזרע לא הצליחו "להביא את הסחורה - קבלת כתב ההרשאה לפי דין". בן-דור הראתה, כי ההרשאה לתכנון התקבלה חודשים אחדים לאחר שהזרע העבירה מאות אלפי שקלים לדכנר ורבין. קלנר מצידו אמר, כי אם המינהל היה תומך בתוכנית הבנייה בעת הדיון בולנת"ע, התוכנית הייתה מאושרת.