איש העסקים שלמה נחמה קיבל מרשות המיסים הנחת מס של כ-28% במכירת מניותיו באריסון אחזקות; הנחה זו מוערכת בסך של עשרות מיליוני שקלים - כך עולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, שדן בבקשה לחשוף את הליך הערעור שהגיש נחמה על שומת המס שנקבעה לו בגין עסקת מכירת אחזקותיו בחברת אריסון אחזקות ואת פרטי הסדר הפשרה שאליו הגיע עם רשויות המס.

נחמה היה מבכירי קבוצת אריסון השקעות וכן יו"ר בנק הפועלים במשך מעל לעשור. ב-1999 הוריש תד אריסון לנחמה בצוואתו את אחזקותיו (17%) באריסון השקעות, אותם מכר במארס 2006 לבת, שרי אריסון.

לפי ההערכות, התמורה שקיבל נחמה בגין המכירה עמדה על כ-150 מיליון דולר, עליהם היה אמור לשלם מס המחולק לשתי תקופות: מיום רכישת המניות בידי תד אריסון (שנחמה נכנס לנעליו כיורשו) עד 31 לדצמבר 2002 היה עליו לשלם מס שולי מלא של כ-50%; והחל מינואר 2003 ועד המכירה 28%. ההערכות הן כי שומת המס שהוצאה לנחמה נשקה לסכומים של 75-37 מיליון דולר.

בהנחה שנחמה נכנס לנעליו של תד אריסון כיורש המניות, רוב רווח ההון שנצבר היה אמור להיות ממוסה על-פי המס הגבוה יותר - 50% מס. לפי ההערכות, זה היה לב המחלוקת בין נחמה לרשות המיסים. נחמה עירער על השומה לבית המשפט המחוזי.

אחת הטענות שנחמה היה עשוי לטעון היא שמרבית עליית הערך של המניות נצברה כאשר המוריש - תד אריסון - היה תושב חוץ, ולכן אין לישראל זכויות מיסוי על רווחים אלה.

בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסדר אשר אושר על-ידי ביהמ"ש. הסדר זה לא נחשף מעולם, מאחר שהליכי שומה הינם חסויים בבית המשפט. ואולם, העיתון "כלכליסט" פנה לביהמ"ש בבקשה לחשוף את ההסדר, בטענה כי יש בו עניין ציבורי רב, עקב מעמדו של נחמה במשק.

זכות הציבור לדעת

בפסק דינו של השופט ד"ר אחיקם סטולר נקבע כי הגם שאסור לחשוף את הסדר המס, כיוון שאלה עשויים לחשוף פרטים אישיים של נחמה ("חשיפה מלאה של הסכם הפשרה תביא בהכרח לחשיפת הכנסותיו בשנים 2006-2007 "), הרי שזכותו של הציבור לדעת כמה היטיב הסדר הפשרה עם נחמה - מה שיעור ההפחתה שלו זכה.

"המדובר במידע הקשור למדיניות שלטונות המס, שאפשר שיש בו כדי להשליך על הסכמי פשרה אחרים שנערכים בין שלטונות המס לנישומים", כתב סטולר.

מומחה המס, עו"ד משה שקל, ייצג את שלמה נחמה בערעור ובהליכים המשפטיים.