שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שלמה פרידלנדר, נתן פסק דין שתוצאתו אבסורדית ואשר יוצרת עיוות שאינו מתיישב עם השכל הישר. בלשון נדירה זו משתמש שופט בית המשפט העליון,
יצחק עמית, בבטלו את פסק דינו של פרידלנדר.
השאלה שנדונה הייתה כיצד יש לחשב את מספר ימי עבודות השירות שביצע אסיר, כאשר הללו בוצעו על פני תקופה ולא ברציפות. השאלה מתעוררת כאשר האסיר מפר את תנאי העבודות, שירות בתי הסוהר מחליט שהוא ירצה את יתרת עונשו מאחורי סורג ובריח, ויש לקבוע מהי התקופה שנותרה לריצוי.
החוק קובע, כי עבודות שירות יבוצעו בפועל חמישה ימים בשבוע, אך היומיים של סוף השבוע ייחשבו כחלק מריצוי העונש. לפיכך, כל חמישה ימים של עבודות בפועל נחשבים כשבעה ימים של עונש. ואולם, החוק אינו קובע מהו הדין כאשר האסיר מבצע את העבודות לסירוגין, והאם במקרה זה ייחשבו רק הימים שביצע בפועל וימי המנוחה הצמודים להם ("שיטת הציפוף" בלשון השב"ס), או שמא ייחשבו כל ימי המנוחה שלאורך כל התקופה.
חוטא יוצא נשכר
פרידלנדר קבע שהאפשרות השנייה היא הנכונה, ועל כך אומר עמית שמדובר בתוצאה אבסורדית. "שיטת בית משפט קמא מעמידה את עובד השירות המתחמק, שאינו עובד ברציפות, במצב טוב בהרבה מעובד השירות שעובד ברציפות ועושה עבודתו נאמנה. תוצאה זו אינה צודקת, באשר חוטא יוצא נשכר, והיא אינה מתיישבת עם השכל הישר.
"על-מנת להדגים את האבסורד בשיטת בית משפט קמא, אסתייע בדוגמה שהציגה המבקשת [המדינה]. נניח כי נידון לעבודות שירות ריצה 10 ימי עבודות שירות, יום אחד בלבד בכל שבוע במשך 10 שבועות. לשיטת בית משפט קמא, בנוסף ל-10 הימים בהם עבד בפועל יש להוסיף שני ימי שבתון ומנוחה בכל שבוע X 10 שבועות = סה"כ 30 ימים. פשיטא כי מדובר בתוצאה שלא תעלה על הדעת.
"לעומת זאת, על-פי שיטת הציפוף, עשרת הימים יונחו על גבי לוח השנה הקלנדרי תוך דילוג על שישי-שבת (אשר יכללו במניין הימים), כך שלזכות העובד ייזקפו 14-12 ימים, הכל על-פי תאריך תחילת הריצוי (כך, לדוגמה, אם ריצוי עבודות השירות מתחיל ביום רביעי, ייזקפו לזכותו 14 ימים, ואם מתחיל ביום ראשון, ייזקפו 12 ימים)".
האינטרס של הנידון
עמית מוסיף: "פרשנות בית משפט קמא יוצרת תוצאה לא סבירה, לפיה האינטרס של הנידון יהיה 'למשוך' את עבודות השירות ככל שניתן על-מנת שיתקצרו ימי מאסרו, כך שימי השבתון והמנוחה ימשיכו להצטבר לזכותו עד ליום העבודה האחרון בפועל. על-פי שיטה זו, גם לממונה על עבודות השירות יהיה תמריץ להורות בהקדם ככל שניתן על הפסקה מינהלית של עבודות השירות, על-מנת למנוע מצב בו עובד שירות יצבור לזכותו ימי שבתון ומנוחה לאורך תקופה בה לא עבד בפועל. זאת, בניגוד למצב דהיום, שהממונה על עבודות שירות נכון לעיתים מזומנות ליתן 'הזדמנות נוספת' לעובדי שירות שנעדרו שלא כדין מעבודתם".
בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה בעניינו של נתנאל איטח, שנדון לשלושה חודשי עבודות שירות לאחר שהודה בפציעה ואיומים נגד נהג מונית. איטח ביצע בפועל רק 40 ימי עבודות על פני שנה שלמה והשב"ס החליט לכלוא אותו. בנקודה זו התעוררה המחלוקת בנוגע לחישוב יתרת ימי המאסר. לשיטתו של פרידלנדר לא נותרו כלל ימי מאסר, בשל הכללת סופי השבוע. ואולם, על-פי פסיקת בית המשפט העליון יהיה על איטח לרצות 39 ימי מאסר בפועל.
השופטים
סלים ג'ובראן ו
אורי שהם הצטרפו לפסק דינו של עמית. את המדינה ייצג עו"ד רוני שויקה, ואת איטח - עוה"ד ורד שלו וערן שגב.
