"שמתי שם בן אדם שהאמנתי שיש לו את היכולת לתת את העבודה. זה לא מסתמך על זה שידעתי שהוא נותן שוחד. אתם לא מכירים בזה שצריך להשקיע הרבה מאוד מאמצים כדי להוציא את מה שמגיע לכם ממשרדי ממשלה. אצלכם 'מאמצים' פירושו שוחד". כך אומר (יום ה', 20.6.13) מנכ"ל פולאר נדל"ן לשעבר,
אמנון ספרן, על העסקתו של
שמואל דכנר לצורך קבלת ההרשאה לתכנון במתחם חוות שלם.
התובע, עו"ד יוני תדמור, לחץ על ספרן בשאלה מדוע נשכר דכנר בשנת 2002 למשימה בה כבר טיפל עו"ד
יגאל ארנון ומדוע לא טיפל בכך בעצמו, לאור בקיאותו בתחום. עוד ביקש לדעת מה עשה דכנר תמורת 180,000 הדולרים ששולמו לו - מתוכם 150,000 דולר ביום בו הוטל עליו הנושא. ספרן השיב, כי הנושא לא היה בתחום אחריותו אלא בטיפולו של מנכ"ל הזרע, ארנון ברודנר. הוא הדגיש, כי לא היה צריך לשלם שוחד תמורת הרשאה שהובטחה לחברת הזרע זמן רב קודם לכן.
עוד עמד תדמור על כך שהתשלום לדכנר לא אושר בידי ועדת ההיגוי המשותף לחברות פולאר והזרע, אישור שהיה הכרחי לקבלת הכסף מהזרע. ספרן אמר, כי פעל לפי הנחיותיו של יו"ר פולאר והזרע,
אביגדור קלנר, ולאור זאת יצא מתוך הנחה שהזרע יודעת על כך ומבחינתו זה מספיק. תדמור הראה שבשנת 2004 קיבל דכנר עוד 120,000 דולר - למרות שבאותה עת כבר הופקדה תוכנית לפיה לא תהיה בנייה בחוות שלם. ספרן השיב, כי מדובר במקדמות על חשבון תשלומים עתידיים.
"זה לא מחזק את דכנר?"
ספרן נתן שלוש גרסאות בתשובה לשאלה על מי הסתמך כאשר אישר את התשלומים לדכנר. במשטרה אמר שהדברים נעשו בהתאם להסכם, בחקירתו הראשית אמר שברודנר אישר, ובחקירה הנגדית - שהיה זה קלנר. הוא הסביר, כי אינו זוכר לאחר עשר שנים, וכי הוא משער שהתעדכן מול ברודנר. תדמור הזכיר, כי ברודנר הלך לעולמו ולכן נוח להטיל עליו את האחריות.
השופט
דוד רוזן ציין, כי קלנר אמר שהוא לא עסק בתשלומים משום שהמנהלים שתחתיו טיפלו בזה, "והנה אנחנו רואים שבכל תשלום אתה פונה לקלנר. זה מה שדכנר טען כל הזמן: שום תשלום לשוחד לא יצא בלי אישורו של דכנר. והנה אתה בא ואומר: דכנר צודק". ספרן: "התבקשתי להוציא את התשלום, שאלתי את אביגדור מה זה, ומבחינתי זה הספיק". רוזן: "קלנר אמר לך להוציא, וזה הספיק לך כדי לבצע". ספרן: "נכון". תדמור שאל על מה קיבל דכנר את הכסף, וספרן השיב שאינו זוכר, אך לא היה זה לשוחד.
רוזן תהה, מדוע אישר ספרן את התשלום ללא כל התדיינות, "אלא אם כן זה נוח לך, כי אתה יודע שזה שוחד, במיוחד שכל ההוראות של קלנר אינן בכתובים. קלנר הקפיד לא לרשום שום דבר. זה לא מחזק את הגרסה של דכנר?". ספרן השיב, כי גם בפרויקטים אחרים לא נתן קלנר הוראות בכתב, וכי לא זכור לו מה נאמר לו לגבי התשלום. תדמור העיר, כי פולאר הייתה אז במצב כה קשה, עד שהעובדים ויתרו על 15% משכרם - ובמקביל אישר ספרן 115,000 דולר לדכנר ללא חשבונית, ללא ועדת היגוי וללא אבני דרך. ספרן השיב, כי המימון לפעילות זו הגיע מפולאר השקעות והיה כסף לכך.
רוזן: "תעזוב רגע אחד שוחד. בא המנכ"ל, חודשיים לפני שהוא עוזב, ומעביר לאדם זר 115,000 דולר בלי שום מסמך, בלי מכתב, בלי חשבונית. אחרי שנתיים ישאלו אותך אם עשיתם שירקעס ואם לא התחלקתם ביניכם. אתה צריך לתת איזשהו הסבר. תגיד לי לאן הכסף הלך". ספרן: "הוא לא היה אדם זר. הוא היה חלק מהפעילות שלנו ארבע שנים".
"לא איזשהו בן אדם מפוקפק"
רוזן: "דכנר טוב מבנק. לבנק נותנים על-פי אישור, לדכנר בלי". ספרן: "לא זיהיתי בדכנר את התכונות שאמר על עצמו - שהוא גנב ונותן שוחד ומעלים כספים ממס הכנסה. אני לא מעביר לאיזשהו בן אדם מפוקפק. העברתי לאדם שהערכנו ועשה עבודה טובה עבורנו". ספרן הוסיף, כי דכנר עבד רבות תמורת הכספים בהתמודדות עם בעיית חוות שלם. תדמור הגיב באומרו, כי על כך קיבל דכנר 2,500 דולר בחודש והובטחו לו אחוזים בעת מימוש הקרקע, וכי אין כל תיעוד לפעילות זו.
בהמשך החקירה התייחס תדמור להלוואות של מאות אלפי שקלים שקיבל דכנר מפולאר נדל"ן באישורו של ספרן, למרות חובותיו הניכרים של דכנר לחברה בגין מקדמות והלוואות קודמות. ספרן השיב, כי החברה אישרה מקדמות משיקוליה. ספרן הכחיש את דברי סמנכ"ל הכספים של פולאר, שמעון שינקמן, לפיהם אמר לשינקמן לעזוב את הנושא.
עוד אמר ספרן, כי לא שמע מעולם על ההצעה לשלם 250,000 דולר ל"גורם פוליטי" תמורת ייזום החלטת ממשלה שתאפשר את הבנייה בחוות שלם. תדמור עימת אותו עם עדויותיהם של קלנר וישראל אפרת, לפיהן ההצעה הועלתה בידי דכנר ונדחתה. ספרן: "הנושא לא עלה בשום ישיבה שאני הייתי!".