עו"ד דן אבי-יצחק - פרקליטו של עופר נמרודי - מאשים את המשטרה ואת הפרקליטות בניפוח פרשת נמרודי, ובגרימת נזק נורא לנמרודי ולשלטון החוק, נזק חמור ועיוות דין שלא נודעו כמותם במדינת ישראל.
אבי-יצחק העלה את נימוקיו (יום א', 14.10.01) בטיעוניו לקולת עונשו של עופר נמרודי. טיעוניו נמשכו מהבוקר ועד לאחר 15:00.
אבי-יצחק טען, כי מאוקטובר 1999 סבל נמרודי מרצח אופי, פרסומים סנסציוניים כוזבים (גם מצד מעריב). נמרודי הורשע ללא משפט. הוא ומשפחתו נודו מהחברה, נגרם סבל רב לעופר עצמו, להוריו, לרעייתו ולילדיו הקטנים.
נמרודי תואר באותם פרסומים כמי שתיכנן לרצוח שלושה אנשים: את עמוס שוקן, ארנון מוזס ויעקב צור. נמרודי הואשם כאדם הרוקח מזימות, כמפיונר וכתמנון רב-זרועות, כמי שהשחית כל מה שעומד בדרכו - תוך מתן שוחד ושלמונים לקציני משטרה ואפילו למפכ"ל המשטרה, יהודה וילק; וכמי שנתן שוחד לשר אליהו סוויסא וכמי שאיים אפילו על הנשיא עזר ויצמן.
אבי-יצחק טען, כי יש להקל בעונשו של נמרודי. התביעה מבקשת לגזור 36 חודשי מאסר בפועל, ההגנה מבקשת להסתפק במה שישב - 15 חודשים ו-11 יום. אבי-יצחק נימק את בקשתו בשורה של סיבות:
- נמרודי ישב במעצר 15 חודשים ו-11 יום, בתנאים קשים מנשוא. בתקופה זו נדחו כל בקשותיו, לא הותרו לו יציאות לחופשה (למעט חופשת בר-מצווה של בנו לכמה שעות, כשהוא הובל באזיקים) והוא אף סבל מייחס עויין מצד הסוהרים, שחששו שמא יחס אחר יחשיד אותם באפלייתו לטובה;
- לנמרודי ובני משפחתו נגרם סבל רב מאוד, בגלל ניפוח הפרשה על-ידי התביעה בכלל ומשה מזרחי בפרט;
- נמרודי סבל עוד קודם למעצרו, בשל תקופת ההמתנה - "בתפר" שבין פריצת הפרשה למעצרו;
- העבירות שביצע בכל זאת ובהן הודה, נעשו בתקופה שהיה נתון לסחיטה נוראה שנמשכה יותר משנה. הסחטן הראשי - כפי שאושר בכתב האישום - היה רפי פרידן;
אבי-יצחק סיפר בבית המשפט, כי כאשר פגש את נמרודי לראשונה במעצר, אמר נמרודי כי לא משנה כבר מה יהיה - העיקר שהסחיטה נגמרה. בכך ביקש ללמד על המצב הנפשי החמור שבו היה נתון נמרודי, שעה שביצע את העבירות בהן הודה בכתב האישום המתוקן.
אבי-יצחק האשים את היאחב"ל, ואת מי שעמד בראשה ניצב משה מזרחי, בעוול הנוראי שנגרם לעופר נמרודי. אבי-יצחק טען, כי משה מזרחי הפיץ אישית את הכזבים ואת העלילה, כאשר השתמש בשקרים וניפח את הפרשה, למרות שידע היטב כי נמרודי נתון לסחיטה. הוא טען, כי בדרך זו השיגה התביעה את מעצרו הממושך של נמרודי (עד תום שמיעת חמשת עדי המדינה).
אבי-יצחק האשים את התובעות בתיק זה - פנינה גיא ונאוה שילר, כי גם הן גרמו לעוול הנורא, וזאת מחמת זאת שהן המשיכו לגלגל את השקרים והוסיפו להאשים את נמרודי בעבירות החמורות (במיוחד: מתן שוחד וניסיון לקשירת קשר לביצוע רצח), למרות שידוע היטב במהלך המשפט כי האישומים התמוטטו במיוחד לאחר שמיעת עדי המדינה.