וינשטיין: אפשר לאשר את הסדר השוויון בנטל

אין מניעה חוקתית לאשר את המתווה המוצע לשוויון בנטל ולגיוס חרדים. כך קובעת (יום ג', 2.7.13) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, על דעתו של היועץ יהודה וינשטיין. זילבר אומרת שיש קשיים משפטיים בהסדר, אך ניתן לאשרו בכפוף למספר שינויים.

לדעת זילבר, יש לקבוע כהוראת שעה את כל ההוראות בהסדר המעוררות פגיעה בשוויון (העדר חובת גיוס על תלמידי הישיבות בתקופת ההסתגלות; גיוס בגיל 21 לכשתחול חובת הגיוס; חלופת השירות האזרחי שתעמוד לכל תלמידי הישיבות ואינה עומדת ליתר המגויסים; גיל הפטור הצעיר יותר שנקבע לתלמידי הישיבות שיהיו בני למעלה מ-18 במועד תחילת החוק). את הוראת השעה אפשר לקבוע גם עד לאחר יולי 2017 (סוף תקופת ההסתגלות), ובלבד שלא תהיה ארוכה מדי, כך שניתן יהיה לבחון אותה שוב ביחס למצב העובדתי במועד העתידי.

עוד אומרת זילבר, כי ניתן לקבל את המודל בהסדר שלפיו בארבע השנים הקרובות לא תחול חובת גיוס אלא ייקבעו יעדי גיוס מרצון, ובלבד שלצד קביעת יעדים אלה יינקטו צעדים משלימים, שיבואו במקום חובת הגיוס ויהיה בהם כדי לעודד התגייסות של תלמידי ישיבות לצה"ל במהלך תקופת ההסתגלות.


השירות האזרחי


צעדים אלה, שכבר נכללו בהסדר, הם התליית התמיכות בישיבות בשיעור ההתגייסות לצה"ל ובשיעורי ההצטרפות לשירות האזרחי והגברת האכיפה והבקרה על כך שדחויי השירות בשל "תורתם אומנותם" אכן לומדים בישיבות כנדרש. "ככל שהסדרים אלה יהיו משמעותיים ואפקטיביים יותר מבחינת ההסתברות שיביאו להתגייסות תלמידי ישיבות, כך ניתן יהיה לקבוע כי אין מניעה חוקתית בהעדר קביעה של חובת גיוס, ולהפך", סבורה זילבר.

האפשרות לבצע שירות אזרחי במקום שירות צבאי תהיה נתונה על-פי ההסדר המוצע לתלמידי הישיבות בלבד. נוכח ההבדלים בהיקף, בקושי ובסיכון, הקיימים ככלל בין השירות הצבאי לבין השירות האזרחי, קביעה זו מעוררת קושי מבחינת השוויון.

ואולם, אומרת זילבר, לנוכח הקשיים התרבותיים של חלקים ניכרים מבני הקהילה החרדית עם השירות בצה"ל, ולנוכח הרצון לאפשר להם להסתגל באופן מדורג ותהליכי לשירות זה (מה שהוכר כתכלית ראויה על-ידי בג"ץ), נראה, כי ניתן, בשלב זה וכהוראת שעה, לקבל את ההסדר הזה, ובלבד שלקראת סיום תקופתה של הוראת השעה תשוב הסוגייה ותיבחן בשים לב לפגיעתה בשוויון.

תלמידי הישיבות שיהיו בני 22 ומעלה ביום תחילת החוק יוכלו לקבל פטור מיידי עם תחילת החוק. בכך טמונה פגיעה בשוויון לעומת בני האוכלוסיה הכללית, שככלל יופטרו משירות סדיר רק אם הם בני 29 ומעלה. ואולם, פטור כזה עולה בתכלית הראויה של שילוב תלמידי הישיבות בשוק העבודה. "האיזון בין השיקולים השונים מוביל לכך שאין מניעה חוקתית לקבוע את הפטור הזה", סבורה זילבר.


גיל הפטור


תלמידי הישיבות שיהיו בני 22-18 במועד תחילת החוק, יוכלו לקבל פטור משירות עם הגיעם לגיל 24. קביעה זו מעוררת קושי הן בהיבט השוויון והן בהיבט האפקטיביות של השגת יעדי הגיוס בתקופת ההסתגלות, אך זילבר מצאה שניתן להכשיר גם הסדר זה, לנוכח הכוונה לנקוט צעדים אחרים שיעודדו גיוס למרות גילאי הפטור שנקבעו ולנוכח העובדה שמדובר בקבוצה מוגדרת.

על-פי ההסדר המוצע, יגדל משך השירות הפעיל של תלמידי ישיבות ההסדר בחודש אחד, מ-16 חודשים ל-17 חודשים. כן מוצע כי מסלול ישיבות ההסדר יהיה פתוח גם בפני תלמידי ישיבות חרדים. וינשטיין מפנה את תשומת הלב לקושי המשפטי הכרוך בקביעת משך שירות כה מקוצר לתלמידי ישיבות ההסדר, לעומת שלוש שנים ליתר המגויסים. יחד עם זאת, היות שבמהלך ארבע השנים הקרובות ממילא לא תחול חובת שירות על תלמידי הישיבות, אין הכרח להכריע כרגע בדבר חוקתיותו של משך השירות של תלמידי ישיבות ההסדר, ויהיה צורך לתת על כך את הדעת בשנת 2017.

הארכת משך שירותן של החיילות בצה"ל מ-24 חודשים ל-28 חודשים, כפי שקובע ההסדר המוצע, מעוררת שאלות משפטיות אשר וינשטיין טרם הספיק להידרש להן. "לנוכח הפגיעות בשוויון אשר לכאורה ייתכן כי ישנן בהארכת משך שירות הנשים בצה"ל, סובר היועץ כי טוב יעשו השרים חברי הוועדה אם יידרשו לנושא פעם נוספת, בשים לב לקשיים אלו, בטרם יגבש הוא את עמדתו המשפטית בסוגייה", אומרת זילבר.