הביקורת על רשויות התביעה: חמישה תקנים

גוף הביקורת על רשויות התביעה יקבל תלונות מן הציבור מיד עם הקמתו. כך הודיעה (יום ב', 8.7.13) שרת המשפטים, ציפי לבני, בוועדת הכנסת לביקורת המדינה. עד כה הייתה עמדת המשרד, כי בשנת פעילותו הראשונה יעסוק גוף הביקורת רק בבדיקות יזומות ולא יקבל תלונות מהציבור.

עוד הודיעה לבני, כי גוף הביקורת יעסוק לא רק בפרקליטות, אלא בכל גופי התביעה - כולל המשטרה ובאי-כוחו של היועץ המשפטי לממשלה. היא לא אמרה האם ביקורת נרחבת זו תהיה החל מיומו הראשון של גוף הביקורת, שכן עמדת הפרקליטות היא שגם את הרחבת הביקורת לגופים שמחוצה לה יש לדחות לשלב מאוחר יותר. המשטרה מגישה 80% מכלל כתבי האישום.

עוד מסרה לבני, כי נוכח חשיבותו של עיקרון עצמאות התביעה, נקבע שככלל, הבדיקות יבוצעו לאחר סיום ההליכים המשפטיים, אלא אם כן יתקיימו נסיבות מיוחדות שיצדיקו סטייה מכלל זה.
גוף הביקורת יהיה עצמאי והוא יחוייב בדיווח לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה, הוסיפה.

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אמר לוועדה, כי שיקול דעת של פרקליט לא יעמוד לביקורת, ורק בדרך זו ניתן יהיה לשמור על שלטון החוק ועל פעולתה העצמאית של התביעה, שתמשיך לקבל החלטות בלא מורא. הוא הודה כי קיבל את הטענות שהועלו נגדו: "איך אתה מבקש את אמון הציבור - אם תמנע ממנו להגיש תלונות?". פרקליט המדינה, משה לדור, אמר כי גוף הביקורת צריך לעסוק בהתנהלות, להבדיל משיקול דעת, וכי יש לסנכרן את פעולותיו של הגוף החדש אל מול מערכות נוספות שמבקרות את עבודת הפרקליטות.

מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף, ציין שההליכים להקמת היחידה כבר הושלמו, ולטובת היחידה הוקצו חמישה תקנים, אשר יורחבו ככל שיעלה צורך לחזק אותה. לדבריו, ועדת האיתור למועמדים לראשות היחידה תחל לפעול בקרוב.


ח"כ אורית סטרוק (הבית היהודי) הדגישה כי פרקליט המדינה חידד מה חסר בהצעת שרת המשפטים, כביקורת על שיקול-הדעת של הפרקליטים, ולא רק על ההתנהלות שלהם, וכי הביקורת צריכה להתמקד דווקא בבכירי המערכת ולא רק בזוטרים שבהם. לדבריה, "לא-פעם הפרקליטים סוברים ששיקול-דעתם טוב מזה של נבחרי העם. מנהלת מחלקת הבג"צים, עו"ד אסנת מנדל, טוענת במאמר שהיא מייצגת את האינטרס הציבורי ולא הממשלה, שנבחרה על-ידי העם". סטרוק הדגישה כי הכנסת היא נציגת הציבור האמתית, ולכן הקמת היחידה חייבת להיות מעוגנת בחקיקה.

פרידמן מתריע: דרוש חוק

שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, הוסיף כי בהיעדר-חוק לא תהיה לכנסת אפשרות לפקח על פעילות היחידה וסמכויותיה, וציין כי יש לוודא מה יהיו תוצאות הביקורת, שכן עד היום פרקליט שנמתחה ביקורת על עבודתו - הפרקליטות דווקא קידמה אותו. לדבריו, לא ייתכן שהיועץ המשפטי לממשלה ישתתף בוועדת האיתור, כי הוא-עצמו יבוקר על יד הנבחר, וכי על ועדת האיתור להציג כמה מועמדים. ח"כ באסל גאטס (בל"ד) הזהיר כי "מי שרוצה ביקורת על הפרקליטות הם גורמים עבריינים או כאלו שחוששים מהכוח העודף שלה", אך הדגיש כי עדיף שהקמת היחידה תיעשה על-ידי הכנסת, כדי להגן על מעמדה ועל השקיפות שלה.

עו"ד אלי זהר הזהיר כי חובה על היחידה החדשה להיות עצמאית ולא תלויה במשרד המשפטים, ואילו עו"ד שמחה רוטמן, מהתנועה למשילות ולדמוקרטיה, ציין כי ביקורת בתי המשפט על הפרקליטות, נעשית רק על מי שהועמד לדין, אך הם אינם יכולים לבקר את מי שהפרקליטות בחרה לא להעמיד לדין. "משרד המשפטים החליט לעקוף את הכנסת ולקדם גוף ביקורת ללא חקיקה", אמר.

יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן, אמר כי "מדובר בבשורה של ממש. סוף-סוף לציבור יש כתובת לתלונות על המערכת. הפרקליטים הם אנשים איכותיים אך גם הם יכולים לטעות, ומי שטעה - עלול להכתים את כולם. לפרקליטות יש סמכויות אדירות וביקורת עליה רק תחזק אותה". כהן ציין כי גם נגד המחלקה לחקירת שוטרים יצאו בזמנו עוררין, והבטיח כי הוועדה תעקוב כבר לאחר החגים, שהיחידה אכן הוקמה, וכיצד היא מתפקדת.