בנוגע לטענתו של
שמואל דכנר לפיה העניק ל
אורי לופוליאנסקי 120,000 שקל כשוחד ביום הבחירות לראשות עיריית ירושלים (מרס 2003), אומר
מאיר רבין, כי הדבר לא היה ולא נברא. לדבריו (יום ג', 9.7.13), הוא אשר סיפר לדכנר על כוונתו של לופוליאנסקי להתמודד על ראשות העיר, ונראה שדכנר ביקש להעצים את סיפורו ולכן הוסיף סיפור על שוחד אישי לתרומות הלגיטימיות שהעניק ל
יד שרה לאורך השנים.
רבין התבקש להתייחס למכתב ששלח לו דכנר, לפיו הסדיר עם לופוליאנסקי שדודו אמסלם יועמד לדין משמעתי ויינזף, והעיר ש"שילם מספיק ללופוליאנסקי" תמורת כך. אמסלם היה ראש אגף שפ"ע (שיפור פני העיר) ובעל חשיבות ליזמי
הולילנד. רבין טען, כי מדובר במסמך מזויף שאינו נושא תאריך, שוודאי נכתב רק בשנת 2010. "אני יושב עם שמואל כל בוקר. הוא צריך לכתוב לי פתק ועוד לשמור אותו?", תהה.
לגבי
אלי שמחיוף אמר רבין, כי הוא ביקש מסגן ראש עיריית ירושלים לשעבר לפרוט עבורו צ'קים ב-20,000 דולר. מדובר היה בצ'קים שקיבל רבין מקופת גמילות חסדים כדי לסייע לדכנר, טען. "אחד הדברים שהכי קשים לי זה לראות את אלי יושב כאן בגלל שהוא עזר לי", אמר. "בשבילכם הוא סגן ראש עיריית ירושלים, בשבילי הוא חבר אישי. גם אם הוא היה שר הביטחון הייתי מבקש ממנו". רבין הדגיש, כי לא היה שום שוחד לשמחיוף, וכי דכנר נתן מתנה של 5,000 שקל לחתונת בנו - סכום רגיל מבחינתו. "הוא היה האבא של הלארג'ים בעולם", הוסיף.
"הם בנו סיפור על אפרתי"
רבין עבר לדבר על
יעקב אפרתי, דודו מצד אמו. "אני אוהב אותו ואני מקווה שלמרות הכל הוא אוהב אותי", אמר. "אני מוחל היום לשמואל על הכל, אני מתגעגע אליו. אבל על מה שהוא עשה להם - אני לא יכול למחול. שמואל ידע שאפרתי בשבילי הוא קודש הקודשים.
"אני משער שהוא סיפר לעורכי הדין שלו על הכבוד שאני רוחש לאפרתי. שמואל עניין אותם כקליפת השום; מבחינתם הוא רק אמצעי להרוויח כסף, כאשר מבחינתי הוא בשר מבשרי. במסגרת התוכנית שלהם איך לסחוט את צ'רני ואיך לצרף אותי למעגל שלהם, הם בנו סיפור על אפרתי. לא נתתי לאפרתי כלום, לא היה עולה על דעתי". בנקודה זו נכנס לאולם הרב פנחס רבין, בנו נחנק מדמעות והסביר: "קשה לי, כי אבא שלי הוא אב בית דין והוא נחקר פעמיים בגלל דכנר".
רבין אמר, כי לא התקרב לבניין המינהל לאחר שפורסמה בשנת 2002 כתבה לפיה הוא "מנהל את יומנו של אפרתי", ומאז נפגשו בעיקר בנסיבות משפחתיות. "היינו מדברים על כל הנושאים שבעולם והייתי מתייעץ איתו בתחום הנדל"ן, כי הייתי לומד ממנו. הייתי שומע ממנו מידע, הוא לא ידע במה אני מתעסק ספציפית. הייתי מעבד את זה בראש ויודע איך להתקדם. לא דיברתי איתו על נושאים שקשורים לדכנר, כי דכנר העסיק אז את עו"ד שלום זינגר שהוא חבר ותיק של אפרתי והשתתף בכל הישיבות במינהל בנושא הזרע".
לדברי רבין, עו"ד
יגאל ארנון אמר לדכנר "אני עייף ואני שבע" בהתייחסו לטיפול בהרשאה לתכנון לבניית מגורים בשטח חוות שלם, ולכן הטיפול עבר לדכנר ולזינגר. הוא אמר, כי איש בחברת הזרע לא ידע על קרבתו המשפחתית לאפרתי, הוא מעולם לא התבקש לגייס את עזרתו של אפרתי והוא לא היה מעורב בצורה כלשהי בטיפול בחוות שלם.
הדוד שהיה ראש מטה הבחירות
בנוגע להפשרת קרקעות תעשיות מלח אמר רבין, כי משימתו הייתה להביא לכך שמועצת המינהל תאשר אותה. "אפשר לקרוא לזה לובינג, אפשר לקרוא לזה מאכער; בשבילי זו הייתה פרנסה". דכנר ביקש לקבל 5% מהקרקעות שיופשרו ומקדמה של 200,000 דולר,
דני דנקנר סירב ורבין סיכם עימו שהתשלום ייקבע בסופו של התהליך. דכנר ורבין נטלו על עצמם לשכנע את נציגי משרדי השיכון, האוצר והחקלאות.
באותה עת היה רו"ח שלומי בן-עמרה, דודו של רבין, ראש מטה הבחירות של
סילבן שלום שהיה אז שר האוצר. הוא נשכר בידי רבין ודכנר, והופקד על הקשר עם משרד האוצר, ובמידת הצורך - עם אנשי ליכוד. אפרתי לא היה אז בתמונה, שכן המינהל תמך בהפשרת הקרקעות, המשיך רבין.
לאחר שנתיים אושרה העסקה בידי מועצת המינהל ונחתמה בידי
בנימין נתניהו, שהיה אז שר האוצר. בתמורה שילם דנקנר 250,000 דולר וסוכם שישלם עוד 100,000 דולר. כאשר התעכב התשלום הנוסף, טען רבין, איים דכנר שהוא יקבור את דנקנר אם לא ישלם בו ביום. "מאותו רגע דני אומר לי: אני כמו ערבי, את השם של שמואל אני לא רוצה לשמוע בחיים. בגלל זה הפסדנו את העבודה על שינוי הייעוד, הכל בגלל העצבים של שמואל". לדברי רבין, הוא לא קיבל דבר מאותו סכום אלא רק העלאה במשכורתו.
בהמשך הדיון ביקש השופט
דוד רוזן מרבין למנות עם מי נפגש בנוגע לתעשיות מלח. "אתה לא יכול למנות שמות על כף יד אחת", הטיח בו רוזן. רבין ציין שלושה שמות בלבד. יומניו של דנקנר מלמדים, כי הוא נפגש עם רבין קרוב ל-100 פעם בתוך 3.5 שנים, ולדברי דנקנר היו עוד מאות שיחות טלפון ביניהם. סניגורו של דנקנר, עו"ד טל שפירא, טען שהתנהלות פומבית זו אינה עולה בקנה אחד עם מעשי שוחד. רבין אישר, כי בין היתר תיאם לדנקנר פגישות עם ח"כ
אמנון כהן (כיום יו"ר ועדת הכנסת לביקורת המדינה) ועם השר לשעבר
נסים דהן.
עוד אמר רבין, כי הקשר בין דכנר ל
אורי שטרית לא נוצר באמצעות
אהוד אולמרט, אלא בפגישה אקראית בחצר בניין עיריית ירושלים. רבין שמע שם שאחיו של שטרית התאבד ושמגייסים כסף לסיוע למשפחה, פנה לדכנר והלה הסכים לסייע.