|   15:07:40
דלג
  מרטין שרמן  
מייסד ומנהל המכון הישראלי למחקרים אסטרטגיים (IISS)
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

יוזמה טובה אבל...

"היוזמה הישראלית" של ח"כ בני אלון מבטאת התמודדות חיובית עם הסוגייה הפלשתינית אולם יש בה גם חולשות, שהעיקרית בהן היא "שותפות אסטרטגית עם ממלכת ירדן"
22/11/2008  |   מרטין שרמן   |   מאמרים   |   ישראלי-ערבי   |   תגובות
שותפות עם ירדן יכולה להיות חיובית אבל רק תחת תנאים מסויימים

התוכנית כולה מותנית, למעשה, בהסכמה ובשיתוף פעולה מצד ירדן. אולם הסבירות לקבלת הסכמה ירדנית כזו לשיתוף פעולה נמוכה למדי – ואף אם תתקבל, היא עלולה להצמיח מצבים רבי סיכון כמו אלה שהיוזמה נועדה למנוע – ואולי אף חמורים מהם

בוויכוח המר הניטש בין אלה המחייבים את המשך שלטון ישראל על שטחי יהודה ושומרון לבין חסידי הוויתור על שטחים אלה, לעתים קרובות מוטחת בראשונים השאלה הנוקבת: "אז מה אתם מציעים? מהי האלטרנטיבה שלכם?"

בעוד שאת הישארותנו ביו"ש אכן ניתן לנמק בסכנות העלולות להיגרם עקב פינוי שטחים אלה, היעדר תוכנית חלופית להתמודדות עם הסוגייה הפלשתינית הוא בהחלט עקֵב אכילס של "המחנה הלאומי" בהתמודדותו עם "מחנה השלום".

על-רקע השממה הרעיונית שמציגות לבוחר מפלגות ה"ימין" בנושא זה, בולטת לשבח יוזמתו של ח"כ בני אלון להציג בפני הציבור הישראלי תוכנית מקפת למדי לטיפול בסוגייה זו, המעיבה על כל תחומי החיים במדינה והמהווה מכשול עיקרי לניהול רציונלי של משאבי המדינה ולהפעלת עוצמתה.

בתוכניתו זו של אלון – "היוזמה הישראלית" שמה – מספר יסודות חיוביים ותקפים, ביניהם: זיהויו של ארגון אונר"א כמכשול מרכזי ליישוב הסכסוך הישראלי-פלשתיני, החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון ושיקום הפליטים מחוץ לשטחים הללו. אך יתרונה החשוב ביותר הוא הניסיון להתחיל בהסטת המאמץ למציאת פתרון מן התחום הפוליטי ושימת דגש על התחום ההומניטרי.

עם זאת, יש בתוכנית מספר מגרעות כבדות משקל, אשר עלולות להפוך אותה לבלתי ישימה, או גרוע מכך – למסוכנת.

חולשתה העיקרית של היוזמה היא מרכזיותו של המרכיב "שותפות אסטרטגית עם ממלכת ירדן", שבמסגרתה "תשיב ממלכת ירדן את האזרחות לערביי יהודה ושומרון". התוכנית כולה מותנית, למעשה, בהסכמה ובשיתוף פעולה מצד ירדן. אולם הסבירות לקבלת הסכמה ירדנית כזו לשיתוף פעולה נמוכה למדי – ואף אם תתקבל, היא עלולה להצמיח מצבים רבי סיכון כמו אלה שהיוזמה נועדה למנוע – ואולי אף חמורים מהם.


מי רוצה להיות "קלגס הציונים"?

מתן תפקיד כה מרכזי ומכריע לירדן מאפשר למתנגדי היוזמה בישראל ובעולם לפטור אותה בקלות באמירות דוגמת: "כשיסכימו הירדנים – נדון בה". למעשה, לירדן יש מוטיבציה נמוכה מאוד לשתף פעולה עם יוזמה מעין זו. שהרי מדוע ירצה המלך ההאשמי להגדיל את המרכיב הפלשתיני באוכלוסיית ממלכתו – מרכיב שלפחות בכוח עוין את משטרו? אלו יתרונות יצמחו לו מכך – למעט התענוג המפוקפק של נשיאה בנטל האחריות למצבו של ציבור שנאמנותו לו מוטלת בספק?

יתרה מכך, גם אם המשטר ההאשמי אכן חושש מהקמת מדינה פלשתינית בשל האיום שזו עלולה להוות לשלטונו, קשה להניח שהוא ישוש ליטול על עצמו את התפקיד ש"היוזמה הישראלית" מייעדת לו – תפקיד שבגינו ניתן יהיה להציגו בעיניים ערביות כ"קלגס הציונים". זאת ועוד – מתן תפקיד כה חשוב לירדן מעניק לתוכנית חזות של מִחזור הרעיון "ירדן היא פלשתין", רעיון שעד כה לא שכנע איש, על אף שהקביעה שביסודו – נכונה.

אולם, אפילו תסכים ממלכת ירדן לקבל את המתווה המוצע, עלול הדבר להביא איום מוחשי על ביטחונה של ישראל, לא פחות מזה שאותו המתווה נועד למנוע, וזאת עקב תהליכים שעליהם אין לישראל כל שליטה.

כך למשל, באתר של "היוזמה הישראלית" מודים בכך שהשלטון הנוכחי בירדן "אינו בטוח והוא מאוים... ממזרח... וממערב". לפיכך, מה תהיה המשמעות מבחינת ישראל, אם השלטון "הלא בטוח והמאוים" בממלכה הירדנית ייפול בידי הרוב הפלשתיני, שבו הנטיות האיסלאמיסטיות רווחות למדי? במקום שהאוכלוסיה הערבית ביו"ש תהיה נתונה תחת השליטה המרסנת של מונרכיה מתונה, פרו-מערבית, היא עלולה להפוך לחוד החנית של משטר רדיקלי המופנה לעבר מישור החוף הפגיע, המשתרע לרגליה. כך, למרות החלת הריבונות הפורמלית שאותה מחייבת היוזמה, ימשיכו כוחות אירידנטיים לפעול להתהוותה של ישות ערבית קיצונית שתשתרע מפאתי פתח-תקווה ומבואות נתב"ג עד לגבול עירק.

אולם, גם אם המשטר הירדני הנוכחי לא יודח בפועל, עלולים להיווצר תרחישים מסוכנים אחרים. כך למשל, כיצד תתמודד ישראל עם מצב בו בית המלוכה ימשיך לכהן, אך מעמדו אצל הגורמים הרדיקלים במדינה ייחלש משמעותית והמשך קיומו יחייב ויתורים ומחוות מרחיקי לכת מצידו לגורמים אלה – כגון מתן חופש פעולה ל"מיליטנטים" ולקבוצות של "תנועות ההתנגדות" הפועלות נגד "הכיבוש הציוני" בתוך שטחי יו"ש?

מתעוררת גם השאלה כיצד תתמודד ישראל עם מצב של יציאת התקפות טרור מתוך האוכלוסיה הערבית בשטחי יו"ש נגד ישראל ונגד ישראלים – עקב עצימת עיניים או עקב אוזלת יד של הירדנים –– בין אם באמצעות חדירות של חוליות, ירי מנשק קל על עוברי אורח ועל כלי רכב החולפים בעורקי תנועה חשופים, ובין אם בהפעלת נשק תלול-מסלול – הפעם לא על שדרות הנידחת והנשכחת, אלא על שדרותיהן של ערי המטרופולין בשפלה ובחוף? האם תוכל ישראל להבליג לנוכח התקפות מעין אלה, כפי שהיא עושה כיום ביחס לעוטף עזה – ולהסתכן בשיתוק השגרה הכלכלית והחברתית במרכז המדינה?

לעומת זאת, אם לא תבליג ישראל, ותפעל למיגור מוקדי האלימות שתופעל נגדה בקרב האוכלוסיה הפלשתינית שתימצא תחת חסות ירדנית או בקרבת כוחות ירדניים האמורים לדאוג לשמירת החוק והסדר באזור, האם ניתן לשער אילו פעולות ינקוט אז המשטר הירדני (הנוכחי או העתידי) כדי להגן על אזרחיו החדשים ביהודה ושומרון? האם ישראל לא תילכד בדילמה של הצורך בסיכול הטרור נגד אזרחיה לעומת הצורך למנוע התלקחות עם השלטונות ברבת-עמון... יהיו אלה אשר יהיו?


אטומיזציה ודה-פוליטיזציה

החיסרון בייעוד תפקיד כה מכריע לירדן ביוזמת אלון מועצם על-ידי מגרעת נוספת שלה: הגבלת המאמץ ההומניטרי לשיקום האוכלוסיה הפלשתינית מחוץ לגבולות הארץ למגזר הפליטים בלבד. אכן, ליישום מוצלח של מהלך מעין זה תהיה תרומה חיובית בהחלט, אך אי-הכללת יתר המרכיבים של הציבור הפלשתיני בתוכנית השיקום המוצעת הופכת את "היוזמה הישראלית" להצעה לפתרון קבע אשר מנציחה את נוכחותה של אוכלוסיה ערבית גדולה וגדלה ב"גדה המערבית".

מצבה החברתי-כלכלי של אוכלוסיה זו יהיה, מן הסתם, ירוד בהרבה מזה השורר תחת שלטון ישראל, ואין להניח שמצב זה לא יחולל השפעות שיעיבו על כל תחומי החיים בתוך החברה הישראלית – הן במגזר הערבי והן ביהודי. קשה לראות כיצד תתמודד ישראל עם מצב זה מבלי שייווצר חיכוך בממשק שבין הממשל המקומי (של הירדנים) לבין הממשל המרכזי (של ישראל). חשש זה תקף גם לגבי שורה שלמה של פעילויות שלטוניות ומִנהליות כגון אספקת מים וטיפול בביוב, גביית כספי מיסים, אכיפת החוק ופיקוח על הסדרי התנועה בין ישראל ויו"ש, קביעת תוכניות הלימוד ופיקוח על תכניהן, אשר עלולות להוות מוקדי חיכוך שיחריפו מאוד את היחסים בין ישראל לירדן, יהיה משטרה אשר יהיה.

נקודות התורפה הללו בהיגיון הפנימי של "היוזמה הישראלית" מאפשרות ליריביה התומכים בוויתור של ישראל על יו"ש לתקוף אותה – ואף לבטלה. הצגת התוכנית כפי שהיא, מבלי לתקן את ליקוייה, עלולה להביא לדיסקרדיטציה של היסודות החיוביים והחשובים שאכן כלולים בה ולהסטת תשומת הלב הציבורי מהדיון בהם. יש אפוא צורך דחוף לערוך את ההתאמות ביוזמתו של ח"כ אלון כדי להגן עליה מפני ביקורת מיותרת. ואלה הם עיקרי ההתאמות:

  • להימנע מייעוד מעמד של שחקן מרכזי ומכריע לירדן. אחרי ככלות הכל, כל תוכנית ישראלית להסדר ביו"ש, שיישומה מותנה בהסכמה של מדינה ערבית כלשהי ושאינה כרוכה בוויתור ישראלי מוחלט, נידונה כמעט בוודאות להידחות.
  • להימנע מהתייחסות לפלשתינים כאל ישות קולקטיבית בעלת שאיפות פוליטיות מדומות, ולהתייחס אליהם כאל פרטים בעלי צרכים הומניטריים מוחשיים.
  • להרחיב את הצעת השיקום של הפלשתינים לאוכלוסיה כולה - ולא להגבילה לפליטים בלבד. בהיעדר הרחבה כזו היוזמה היא למעשה מִתווה לפתרון קבע שמנציח נוכחות ערבית מסיבית ביו"ש, שהטיפול בה מופקד בידי שלטון נוכרי – ובכך למעשה מקַבֵּע חלק גדול מהבעיות שהוא מתיימר לפתור.
  • לשאוף ל"אטומיזציה" ול"דה-פוליטיזציה" של הבעיה הפלשתינית על-ידי הפניית מאמצי השיקום ישירות למפרנסים פלשתינים ולראשי משפחות באופן אישי, ולא באמצעות מסגרת ארגונית ערבית, המתיימרת לייצגם כגוף, אך עלולה להיות מעוניינת בהכשלתם של מאמצים אלה.
  • להימנע מהשקעת מאמצים בפתרון הבעיה, ולשאוף לפורר אותה - לא לנסות לתת מענה לתביעות לאומיות כוזבות, אלא להשקיע מאמץ במתן מענה למצוקות אישיות אמיתיות.

לפירוט נוסף ולהצגת תוכנית מפורטת להתמודדות עם האתגר הפלשתיני הכוללת את ההתאמות המוצעות – ר' המדינה הפלשתינית: אם לא תרצו – אכן זו אגדה (חלק א') וכן המדינה הפלשתינית: אם לא תרצו – אכן זו אגדה (חלק ב').

יש לקוות אפוא שמחברי "היוזמה הישראלית" ומקדמיה יהיו ערים ורגישים לפגמים שבהצעתם ויהיו נכונים לפעול לתיקונם בהקדם – כדי לקדם ביתר יעילות את מיזמם המבורך בקרב הציבור בארץ ומחוצה לה.

ד"ר מרטין שרמן הוא חוקר מדעי המדינה באוניברסיטת ת"א והמנהל האקדמי של ארגון Jerusalem Summit.
תאריך:  22/11/2008   |   עודכן:  22/11/2008
ד"ר מרטין שרמן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
יוזמה טובה אבל...
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אזרח קטן
22/11/08 19:17
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
כשבן-גוריון החליט כי ירושלים היא בירת ישראל הלכה למעשה, הוא לקח את דפדפת הרישום עם נייר ההעתקה הכחול שבה היה מסכם את כל שיחותיו, יצא ממשרדו בקרייה בתל אביב, נסע לירושלים, נכנס לחדר שמצא פנוי בבניין הסוכנות והתחיל לעבוד משם. מאותו רגע מי שרצה את בן-גוריון היה צריך לבוא לכתובת החדשה. כך הפכה ירושלים למושב הממשלה ולמרכז השלטון הממלכתי של מדינת ישראל הצעירה. אותה נסיעה של בן-גוריון הייתה המעשה ההחלטי הראשון והאחרון שעשה ראש ממשלה בישראל למען מרכזיותה של ירושלים. האחרים - כל האחרים - דיברו על ירושלים, נאמו, כתבו, הכריזו, הצהירו, חוקקו, התקינו תקנות, הִרצו, התפייטו, טבעו מטבעות לשון, אבל איש לא התכוון לבצע את מה שנאמר. אפילו אשליה עצמית זמנית לא הייתה כאן. אפילו לא משחק בנדמה לי. כבר בעת שדיברו ידעו הנואמים שהכול מן השפה ולחוץ.
22/11/2008  |  עמוס גורן  |   מאמרים
בימים האחרונים אנו עדים להכנות למערכת בחירות מיוחדת של סיסמאות ושל תרגילים ביחסי ציבור. המועמדים השונים מתגאים בסיסמה שלהם, במבנה המטה שלהם, בגודל השלט שלהם, כאילו שאנחנו אמורים לבחור את הקמפיין הטוב ביותר ולא את ראש הממשלה למדינת ישראל. אז מילא למועמדים מותר, אבל למה אתם העיתונים נגררים, לכאורה, אחריהם?
22/11/2008  |  דוד ברק  |   מאמרים
עד לפני חודשים ספורים נחשבה קרלה ברוני לדוגמנית שעבר זמנה ולזמרת שהקריירה שלה מתקשה להמריא. האם למישהו יש ספק כי רק נישואין סנסציוניים לנשיא צרפת ניקולא סרקוזי הפכו פסל נשכח במוזיאון השעווה באגף "היו ואינם" לכוכבת פופ מצליחה, ששיריה כובשים את צמרות המצעדים ברחבי העולם למרות המבטא האיום שלה באנגלית? אין לדעת מה הביא אישה צעירה וחושנית, יפה עד כאב, לנישואין עם גבר בגיל העמידה, שיש לו ילדים משני נישואים קודמים, ואשר יופי וסקס אפיל אינם מאפיינים בולטים שלו. ייתכן שהאהבה עיוורת. ייתכן שברוני רואה בסרקוזי דברים שאחרים מתקשים לראות. ייתכן גם שהיא הבינה כי קשר רומנטי עם איש מצליח ובעל עוצמה פוליטית יוכל לקדם קריירה שנתקעה, ופעלה בהתאם.
21/11/2008  |  אמיר חצרוני  |   מאמרים
פרשת השבוע, פרשת חיי שרה הכוללת 105 פסוקים בתוך שלושה פרקים בלבד (פרקים כ"ג – כ"ה) פותחת (בפרק כ"ג) באירוע הטראגי אשר פקד את ביתו של אברהם. שרה שהייתה שותפתו ועמיתתו של אברהם לחיים, ובחיים הפיזיים והרוחניים "הלכה בדרך כל הארץ" בגלל הבשורה המרה והרעה על "שחיטתו", כביכול, של בנה יצחק, בנה היחיד והאהוב.
21/11/2008  |  ד"ר מוטי גולן  |   מאמרים
רק לפני חודש פרסמה הליגה נגד השמצה בארה"ב דוח מיוחד, המעלה תמונה מדאיגה של עלייה תלולה בגילויי אנטישמיות בעקבות המשבר. לדברי אייב פוקסמן, מנכ"ל הליגה, אפשר לזהות כאן דפוס היסטורי ברור: בכל פעם שיש משבר בכלכלה הבינלאומית – ישנה עליה חדה ברמת האנטישמיות. והנה, כפי שפורסם אתמול בידיעות אחרונות, חודש ימים בלבד אחרי הדוח, מתחילים האיומים להפוך למציאות, עת נחשול אנטישמי חדש מאיים לשטוף את יהדות אירופה.
21/11/2008  |  אלי וינוקור  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   ישראלי-ערבי  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   ישראלי-פלשתיני  /  מי ומי    / 
לבני: לאכוף אמברגו הנשק על חיזבאללה  /  איציק וולף
מזכ"ל בל"ד ייחקר על ברכות לשחרור קונטאר  /  רותי אברהם
עתירה: להשיב לאלתר מדוע לא יופסק המו"מ  /  איציק וולף
הסג'יל - טיל אירני חדש   /  יפתח שפיר
ברית אסטרטגית בלי שום רומנטיקה  /  אדי אהרונוף
סנדול והטעיה בשבוע אחד  /  מרדכי קידר
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
איילת שקד
איילת שקד
הם לא בחרו לעמוד על איזו גבעה ולירות. הם שעטו לעבר נחילי המחבלים, הרגו הרבה מהם, ולמעשה הצילו חיים רבים של תושבי נחל עוז והסביבה
עמנואל בן-סבו
עמנואל בן-סבו
אנשים מתגעגעים לבית, לעצים ולפרחים, לרוח הקיבוצית לרוח העירונית, לרוח המושב, לרוח היישוב, לרוח שהוכתמה בזעם השנאה ונפלה שדודה בחבל ארץ יפה כל כך, פורח כל כך, חבל חנק המשווע לנתיבי ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il