נדחה רוב תביעתו של גד זאבי נגד הבנקים

הבנקים שהעניקו לגד זאבי את ההלוואות לרכישת השליטה בבזק יחזירו לו כמה עשרות מיליוני שקלים מתוך הריבית שגבו ממנו בעת כינוס הנכסים על מניותיו. שופט בית המשפט המחוזי מרכז, בנימין ארנון, קיבל בצורה חלקית בלבד (יום א', 21.7.13) את תביעתו של זאבי נגד הבנקים.

ההלוואות הועמדו בשנת 1999 בשלוש מנות והסתכמו ב-733 מיליון דולר; תביעתו של זאבי נגעה לחלק הראשון, שהסתכם ב-590 מיליון דולר. הן ניתנו בידי קונסורציום של בנק הפועלים (31%), בנק לאומי (24%), הבנק הבינלאומי (16%), בנק דיסקונט (11%), בנק מזרחי-טפחות (10%), בנק מרכנתיל-דיסקונט ובנק איגוד (4% כל אחד).

כאשר לא עמד זאבי בפרעון ההלוואה, מונה עו"ד אלקס הרטמן בשנת 2002 למניותיו בבזק ואחרי שבע שנים מכר אותן, כך שהתמורה והדיבידנדים שחולקו לאורך השנים כיסו את מלוא החוב ואף הותירו לזאבי רווח של 500 מיליון שקל.

במרכז התביעה עמדה ריבית ההפרה בה חייבו הבנקים את זאבי באותן שבע שנים. ריבית זו הייתה 3% מעל הריבית שנקבעה בהסכם ההלוואה: פריים + 3.275% לחלק השקלי שלה וליבור + 4.625% לחלק שניתן במט"ח. זאבי טען שמדובר בריבית מוגזמת ושהצדדים לא שיערו שהיא תיגבה לאורך תקופה כה ארוכה, ולפיכך תבע להחזיר לו הפרשים בסך 830 מיליון שקל.

ארנון דחה את רוב התביעה. הוא קבע תחילה, בניגוד לעמדת הבנקים, כי מדובר במחיר מוסכם בלבד ולכן לבית המשפט יש סמכות להתערב בו. לדבריו, ריבית ההפרה אומנם נועדה לתמרץ את הלווה לפרוע את חובו, אך היא גם נועדה לפצות את המלווה על תוספת הסיכון הנגרמת בשל העובדה שההלוואה לא נפרעת במועדה.

מכאן עובר ארנון לדון בגובה הריבית, ומציין שיש לבחון את שיעורה באחוזים ולא את הסכום ששולם לבסוף - שכן הסכום הוא נגזרת של ההלוואה שהייתה מהגדולות שהוענקו אי פעם בישראל. ארנון קובע, כי שיעור זה - כאמור: תוספת של 3% לריבית ההסכמית - הוא שיעור סביר ואין מקום להתערבות בו.

לעומת זאת, אומר ארנון, יש לקבוע שהצדדים לא שיערו מראש שהכינוס יימשך שבע שנים ושלאורך כל התקופה תיגבה ריבית ההפרה. "חיוב בריבית הפרה במשך תקופת זמן חריגה באופן קיצוני עלול, במקרים מסוימים, להיחשב ככזה שחורג מציפיות הצדדים בעת כריתת החוזה, ועל כן כפיצוי שאינו סביר ביחס לנזקים אותם ניתן היה לצפות מראש בעת כריתת החוזה", הוא קובע.

לדברי ארנון, בעת חתימת חוזה ההלוואה צפו הצדדים שייתכן עיכוב בהפרטת בזק, והיה להם ברור שאם מניותיו של זאבי יימכרו לפני ההפרטה - התמורה לא תהיה מלאה. סביר היה לצפות, שבמקרה הצורך תחלוף שנה בין סיום ההפרטה לבין המועד בו ניתן יהיה למכור את מניותיו של זאבי בערכן הריאלי, קובע ארנון. לעומת זאת, הצדדים לא יכלו לצפות את העיכובים שחלו בשנים 2009-2007. לכן, חיובו של זאבי בתשלום ריבית ההפרה בגין תקופה זו, אינו סביר ביחס לנזק שהיה צפוי במועד מתן ההלוואה.

לאור כל זאת קבע ארנון, כי ריבית ההפרה תופחת לשיעור של 2.5% לתקופה שבין 1.1.2007 לבין מכירת מניותיו של זאבי בבזק בנובמבר 2009. הוא הורה לצדדים להגיש לו בתוך 30 יום תחשיב שיקבע מה יהיה הסכום שישולם לזאבי. ההערכה היא שמדובר בכמה עשרות מיליוני שקלים, כאשר התביעה עמדה כאמור על 830 מיליון שקל.

זאבי מיוצג בידי עוה"ד גיורא ארדינסט, רן שפרינצק, תומר ויסמן ומיטל טויסטר. הבנקים מיוצגים בידי עוה"ד אורי גאון, ליאת עיני-נצר, נורית ברלינר-שקד ועירית קרלמן.