|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה בקשתו של יוסף טרוים – לו חייב גאידמק 54 מיליון ש"ח על-פי פסק בוררות - להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד גאידמק, במסגרת בקשתו של טרוים לאשר בבית המשפט את פסק הבוררות
|
נקבע, כי הזהירות בה נקטו הרשם והשופט בבית המשפט המחוזי, שנמנעו ממתן צו איסור יציאה מהארץ נגד גאידמק – לא הייתה מופלגת, מה גם שהכרעותיהם נטועות בקביעות עובדתיות, אשר אין בית המשפט לערעור מתערב בהן בנקל;
עוד נקבע, כי לעומת הוצאת צו עיקול, הדורשת חשש סביר שאי מתן הצו "יכביד" על ביצוע פסק הדין, הרי שבצו עיכוב יציאה מדובר בדרגה גבוהה יותר של הכבדה, שכן נדרש שהדבר "יכביד באופן ממשי", מה גם שלא אחת ניתן לממש זכייה גם בחוץ לארץ;
עוד צוין, כי נוכח הפגיעה בזכות היסוד לחופש תנועה - אין להוציא הצו, אלא אם הוכחו כל דרישות התקנה באופן דווקני, במיוחד כשמדובר בסעד זמני בערעור.
|
|
המשיב חויב בפסק בוררות לשלם למבקש 54 מיליון ש"ח. הערעורים שהגישו שני הצדדים בפני ערכאת ערעור של שלושה בוררים - עדיין תלויים ועומדים. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור פסק הבוררות, ובמסגרתה ביקש לעכב את יציאת המשיב מן הארץ.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעכב את יציאת המשיב מן הארץ, משנקבע כי "החשש המסוים" להימלטות המשיב, אינו עולה כדי רמת הוודאות, הנדרשת למתן צו איסור יציאה מן הארץ, בין השאר מכיוון שההליכים כנגדו מתנהלים כבר מספר שנים. עוד נקבע, כי אפילו יימלט המשיב לבלי שוב, לא הוכח כדבעי כי הדבר "יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין", בין השאר הואיל ומוטלים עיקולים שונים על נכסי המשיב. על כן נקבע, כי צו ארעי שהוצא כנגד המשיב יפקע.
ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. מכאן בקשת רשות הערעור, שעמה הוגשה גם בקשה לסעד זמני, קרי, עיכוב יציאת המשיב מן הארץ, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.
|
|
טענות המבקש - עיקולי המבקש על נכסי המשיב אינם מספקים כדי למנוע "הכבדה ממשית" על ביצוע פסק דין, נוכח סכום החוב למבקש, סכומי העיקולים לטובתו, ועיקולים נוספים שהוטלו על אותם הנכסים על-ידי נושים אחרים.
- נתונים עובדתיים שונים מצביעים על סיכויי הימלטות גבוהים, לכן מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, אשר יתקשה לממש פסק דין לטובתו במקרה של הימלטות.
- סיכויי הערעור טובים, בין השאר הואיל והמשיב נמנע מלהגיש תצהיר תשובה לבקשת המבקש בפני הרשם.
|
|
כבוד השופט א' רובינשטיין: - במקרה דנן מדובר במחלוקת בין הצדדים שאינה מעוררת שאלה משפטית או ציבורית חשובה, ובכגון דא אין נשקלת רשות ערעור "בגלגול שלישי", מה גם, שככלל, ערכאת הערעור אינה מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה בכל הנוגע למתן סעד זמני, בפרט שעה ששאלת הענקת סעד זמני (צו עיכוב במסגרת הבקשה לאישור פסק הבוררות) עדיין תלויה ועומדת בפני בית המשפט המחוזי (בערעור על החלטת הרשם בעניין זה), וכל ענייננו בסעד זמני שבזמני.
- לגופו של עניין נקבע, כי אין מקום להתערב בהחלטות שני המותבים, וזאת אפילו נניח כי קיים חשש מסוים להימלטות המשיב, וכי אם יתממש – הדבר עשוי לפגוע ביכולתו של המבקש להיפרע, בבוא העת; הרשם, בהחלטתו המפורטת, הביא את אלה בחשבון.
- צו לעיכוב יציאה מן הארץ יינתן (לפי תקנה 384(א)) רק אם בית המשפט "שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שהמשיב עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין".
- נקבע כי נוכח הפגיעה בזכות לחופש תנועה הכרוכה בעיכוב יציאה מן הארץ, ובחופש שהוא זכות קונסטיטוציונית מהמעלה הראשונה, הרי שאין לעשות שימוש בתקנה 384(א) לתקנות סד"א, אלא אם הוכחו באופן דווקני כל יסודותיה.
- עיקרון זה מקבל משנה תוקף כאשר עסקינן, כבענייננו, בבקשה לסעד זמני בערעור.
- כשמדובר בעיקול (תקנה 374(א) לתקנות סד"א), די בחשש סביר שאי מתן הצו "יכביד" על ביצוע פסק הדין, בעוד שבעיכוב יציאה נדרש כי הדבר "יכביד באופן ממשי". ברי איפוא, כי המדובר בדרגה גבוהה יותר של הכבדה, מה גם שלא אחת ניתן לממש זכיה גם בחוץ לארץ.
|
|
הבקשה נדחתה (ממילא מתייתרת הבקשה לסעד זמני).
|
|
- רע"א 9877/08 יוסף טרוים נ' ארקדי גאידמק
- בבית המשפט העליון
- בפני כבוד השופט א' רובינשטיין
- החלטה מיום 24.11.2008
- בשם המבקש-עו"ד שחר הררי, עו"ד שאול קוטלר, עו"ד יונת מאיר
|
|
| תאריך:
|
24/11/2008
|
|
|
עודכן:
|
25/11/2008
|
|
עו"ד ליאת בכר-סגל
|
|
נקבע כי פרשנות כזו עולה בקנה אחד עם קיומה של זכות הגישה לערכאות משפטיות וזכות הערעור, מה גם ששתי ההכרעות ניתנו במסגרת החלטה אחת, ולא ניתן לפצל את הליכי הערעור לשני הליכים נפרדים, ופיצול כזה היה פוגע ביעילות הדיונית.
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה את בקשת המערער להכריז עליו כפושט רגל וגם ביטל צו כינוס נכסים שהוצא נגדו, משנקבע כי היה חסר תום לב.
|
|
|
|
|
הנאשמות 1, מוגד אבטחה בע"מ ונאשמת 2, אוריגן קום בע"מ ומנהלן של השתים - הנאשם 3, סטבינסקי מיכאל, הועמדו לדין בגין עבירות שעברו לכאורה לפי חוק מס ערך, התשל"ו-1975. כתב האישום אשר הוגש כנגד שלושת הנאשמים מגולל שורה של פרשיות שעיקרן, הוצאת חשבוניות פיקטיביות על-ידי הנאשמים, ועשיית שימוש בהן למטרת הערמה על רשויות המס. הנאשם, מיכאל סטבינסקי, הודה בשמו ובשם הנאשמות 1 ו-2, בעובדות כתב האישום המיוחסות לשלושתם. הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעבירות הבאות: ניכוי מס תשומות שלא כדין; הוצאת חשבוניות מס מבלי שהייתה עסקה בבסיס החשבוניות, במטרה להתחמק מתשלום מס; עשיית פעולות שמטרתן להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס; הכנה וניהול של פנקסי חשבונות כוזבים.
|
|
|
|
|
התובע והנתבעת נישאו זל"ז בשנת 1975 והתגרשו זמ"ז בשנת 2005. מנישואיהם נולדו להם 4 ילדים. בשנת 1999 חתמו הצדדים על הסכם גירושין, המסדיר את כלל יחסיהם. בין היתר נקבע בהסכם, כי ילדי בני הזוג הקטינים ייוותרו במשמורת הנתבעת. כן נקבע בסעיף 4 להסכם, בהתייחס למזונות הקטינים, כי הבעל ישלם לאישה מזונות הקטינים בסך 5,000 ש"חלחודש, במשך שנתיים. עוד נקבע, כי בתום שנתיים מיום תחילת תשלום המזונות ועד אשר ימלאו ל-ע' (אחד מילדי בני הזוג) 18 שנים, יעמדו דמי המזונות על סך של 4,800 ש"ח לחודש. מעבר לכך נקבע בהסכם, כי תשלום המזונות ייעשה גם אם יבחרו הקטינים בזמן מהזמנים בתקופת החיוב לתשלום המזונות להתגורר עם הבעל. הבעל אף התחייב שלא לבקש הקטנה של דמי המזונות משום טעם שהוא. עוד נקבע בהסכם כי חוב בגין תשלום זה ניתן יהא לגבייה באמצעות ההוצאה לפועל. הסכם זה אושר וניתן לו תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן בחודש יוני 1999.
|
|
|
|
|
הנתבע יפצה את התובעים בסכום כולל של 18,850 ש"חלאחר שסיפק להם חדר ילדים שהוזמן על ידם שלא בהתאם לחוזה.
|
|
|
|
|
