בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
היקף חובת הגילוי של חברת הביטוח
|
השופט שמעון שטיין קבע, כי על הנתבעת חלה החובה להבהיר למבוטח באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שכל פרוצדורה בעין ימין – אינה מכוסה, וזאת לא עשתה ● הנתבעת הפרה את חובת הגילוי והווידוא החלה עליה.
תקציר- בפני בית המשפט הוגשה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח, שבאה לעולם לאחר שהנתבעת, כלל חברה לביטוח בע"מ, סירבה לשלם לתובע, שפע ראובן, תגמולים בגין ניתוח קטרקט שנותח בעינו.
|
לטענת התובע, הנתבעת, אצלה הוא מבוטח בביטוח בריאות, "אחריות שר"פ הדסה", מסרבת לשלם תגמולי ביטוח בגין ניתוח קטרקט שבוצע בעינו הימנית וזאת חרף כיסוי ביטוחי. משכך, תובע התובע סך 800 ש"ח בגין התייעצות עם רופא פרטי, 10,905 ש"ח בגין ניתוח הקטרקט בשר"פ, וסך 5,431 ש"ח , בגין החזר מחצית תשלומי פרמיה ששולמה במשך 59 חודשים ובסך-הכל 17,136 ש"ח. לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות; לטענתה, במסגרת הליך החיתום, הודיעה הנתבעת לתובע מראש ובכתב כי יהא עליו לשלם תוספת של 50%, וכי בפוליסה תהיה הגבלה על עין ימין והחרגה לקרסול ימין, וכי לאחר הסכמת התובע לתנאים אלה, נכרת חוזה הביטוח. משכך, הנתבעת אינה אחראית לכל תביעה הקשורה לעין ימין או לקרסול ימין.
|
- יש להבליט את ההחרגות בפוליסה - בית המשפט בהחלטתו ציין, כי בסעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), שכותרתו "חובה להבליט הגבלות", קובע: "תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם".
- יש לנסח את ההחרגות במדויק - בספרו של ש' ולר, פירוש לחוקי החוזים, ביטוח, כרך ראשון, עמ' 237, צוין שמאחר וקו הגבול בין תניה הקובעת את היקף הכיסוי לבין תניה הקובעת חריג לכיסוי עשוי להיות עמום, מחייבת הפעלת סעיף 3, הליך פרשני, שכן דרישת הסעיף הינה צורנית בלבד והמבטחת יוצאת ידי חובה אם היא ממלאת את ההנחייה הצורנית הקבועה בו. ניסוח מעורפל אינו מהווה הפרה של סעיף 3, אך הוא ימנע מהמבוטח להבין מהו היקף הסיכון המדויק שנטלה על עצמה המבטחת.
- יש לפרש את הסעיפים השנויים במחלוקת בפוליסה כנגד המנסח - בענייננו, בהצעה לביטוח מחודש יוני 2003, נכתבה על-ידי הנתבעת הערה בכתב יד: "כלל ניתוח - שר"פ הדסה: - תוספת 50% והגבלה לעין ימין + החרגה לקרסול פגוע ימין". בפוליסה עצמה נכתב: "הגבלה לעין ימין והחרגה לקרסול פגוע". הפתרון נמצא בכללי הפירוש החלים על חוזי הביטוח ובעיקר בכלל הפירוש נגד המנסח. הכלל אינו פותר מראש את בעיית המידע של המבוטח, אך הוא עשוי לפתור בדיעבד את הקושי שיצר הניסוח המעורפל. יתרה מזאת, בתי המשפט קבעו לא פעם שהדרישה לבהירות הניסוח חלה ביתר שאת על סיוג חבות המבטחת.
- יחסי כוחות לא שוויוניים - הפסיקה הכירה בפער ביחסי הכוחות שבין הצדדים לחוזה ביטוח וביטאה לא אחת הכרה זו בפרשנות שהחמירה עם החברה המבטחת כדי להגן על זכויות הלקוח.
- המחריג ממבוטחו, עליו הראייה - הנטל להוכיח שהתקיים חריג המשחרר את חברת הביטוח מאחריות, מוטל על חברת הביטוח הטוענת לקיום החריג.
- הגבלת כיסוי עין ימין עומעמה - בית המשפט קבע, כי במקרה דנן, בו הנתבעת ניסחה בעצמה את ההצעה לביטוח ואת הפוליסה והפרה את חובת הגילוי והווידוא, נמצא לקבוע שהדין עם התובע; הפרשנות הסבירה וההגיונית מאותו ניסוח הינה שהקרסול הוצא מגדרי הביטוח לגמרי, אך עין ימין, לעומת זאת, לא הוצאה כולה מגדר אחריות המבטחת, אלא הוגבלה. על הנתבעת חלה החובה להבהיר למבוטח באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שכל פרוצדורה בעין ימין - אינה מכוסה וזאת לא עשתה. הנתבעת הפרה את חובת הגילוי והווידוא החלה עליה.
|
ת"ק 1074/08, שפע ראובן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ
|
|
|
הכותבים ממשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי, עורכי דין ונוטריון, משרד המתמחה במשפט מסחרי-מיסויי
|
|
תאריך:
|
02/12/2008
|
|
|
עודכן:
|
02/12/2008
|
|
אלי דורון, עו"ד - יפעת גוטמן, משפטנית
|
היקף חובת הגילוי של חברת הביטוח
|
|
התובעת, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, הנפיקה לטובת הנתבע, ורור ריאד פוליסה לביטוח רכב. השופט מנחם (מריו) קליין קבע בהחלטתו, כי הסכום ששילמה התובעת למבטחת של צד ג' כמעט זהה לסכום ההשתתפות העצמית, קיים חשש כי התובעת משיקוליה ובכדי להישאר ביחסים טובים עם המבוטחת של צד ג', בחרה להיענות בחיוב לדרישתה ולגלגל את האחריות כלפי המבוטח שישא בעלות השיפוי של צד ג' וזאת בצורת תשלום דמי השתתפות עצמית ומבלי שהוצגה כל תשתית ראייתית לחבות של הנתבעים.
|
|
|
כאשר אנו פותחים חשבון בנק ומורים לבנק את שמות מורשי החתימה, אנו הולכים לישון בשקט בידיעה שהבנק אולי המליץ לנו בעבר להשקיע בכמה קופות גמל שהתגלו כלא משתלמות, אבל עניין כזה, כמו 'מורשי חתימה' הוא בטח הקו האדום של הבנק. אז מסתבר שלא- במקרה שלהלן הבנק אישר למי שלא היה מורשה חתימה בחשבון למשוך מאות אלפי שקלים.
|
|
|
חקיקה רטרואקטיבית אסורה לפי עקרון שלטון החוק, ומכוח עקרון זה ערער המבקש שבפננו לבית המשפט העליון. הוא טען כי הנהלים החדשים של השב"ס אשר מפחיתים את היקף החופשות של אסיר שהפר את תנאי חופשתו, אינם תקפים, שכן הוא הפר את תנאי חופשתו בזמן שהנהלים הישנים, הטובים יותר, היו קיימים. במשתמע הוא טען שהסתמך על נהלים אלו וכאשר 'תכנן' את הפרת תנאי חופשתו, הסתמך על נהלים שלא יקשו עימו יתר על המידה. הנהלים החדשים, כמשתמע מטענתו, פגעו בהסתמכותו, והחלתם למפרע, לטענתו, סותרת את עיקרון איסור הרטרואקטיביות בחקיקת המשנה של הרשות. בית המשפט העליון לא התרשם, וקבע כי לעקרון איסור הרטרואקטיביות סייגים וגבולות.
|
|
|
בעוד שבארצות הברית, לנוכח כלל "הפירות הבאושים של העץ המורעל" כל עדות אשר הושגה שלא כדין נפסלת, בישראל עדות שהושגה שלא כדין אינה מתבטלת, אלא מופחת משקלה. בית המשפט בודק את מכלול הנסיבות בבואו להעניק משקל לכל עדות ועדות, הכל כפי שהיה במקרה הבא.
|
|
|
התובע דורש פיצוי כספי מחברת שטראוס לאחר שלטענתו אכל חומוס "אחלה" מייצורה של הנתבעת וחש לא בטוב. לאחר יומיים שוב אכל מהחומוס ועקב כאבים בבטנו פונה לבי"ח באמצע העבודה.
|
|
|
|